היתרונות הייחודיים של NotebookLM

• מודל חשיבה סגור :הכלי מתבסס אך ורק על התוכן שמעלים אליו, ולא שואב מקורות נוספים מהאינטרנט, אלא אם מעלים קישור ספציפי. זה מבטיח שהתוצרים מבוססים על החומרים שאתם בחרתם.
• עבודה עם כמויות גדולות של תוכן: ניתן להעלות אליו כמויות אדירות של חומר ולעבד את כולן ביעילות. מושלם לניתוח מחקרים נרחבים או לריכוז חומרי קורס שלם.
• תמיכה במגוון סוגי מדיה: ניתן להעלות חומרים מגוונים – מסמכים, מצגות, קבצי PDF, סרטונים מיוטיוב ואתרי אינטרנט , והכלי מסוגל לעבד את כולם.
• הפניה למקורות : כדי להבטיח אמינות, בתוצר של הצ'אט יש הפניות ממוספרות למקורות המידע המדויקים מתוך הקבצים שהועלו, מה שמאפשר לעקוב אחר מקור כל טענה.
• ארגון תוכן יעיל: ניתן לפתוח מחברת נפרדת לכל פרוייקט או נושא.
• עבודת צוות: כל מחברת ניתנת לשיתוף עם עמיתים, מה שמאפשר עבודה משותפת.

כיצד נוכל להיעזר בו במחקר ובהוראה?

במחקר

• ארגון ומיפוי: סידור שיטתי של חומרי מחקר עם תקצירים ומילות מפתח, המאפשר גישה מהירה וסקירה כוללת.
• סקירת ספרות: סינתזה מקיפה של עשרות מאמרים בנושא המחקר, כולל זיהוי מגמות מרכזיות, סיכום תובנות עיקריות וניתוח פערים בספרות.
• עיבוד נתונים איכותניים: ניתוח תמלולי ראיונות, זיהוי תמות מרכזיות עם קישור ישיר למקורות, וחקירת התפתחות מגמות לאורך זמן.
• תכנון וכתיבה: קבלת הצעות לשאלות מחקר רלוונטיות, פיתוח מתודולוגיה באמצעות מפות חשיבה, ויצירת מתווה מאורגן לטיוטות מאמרים.

בהוראה אקדמית

• תכנון ופיתוח קורס :יצירת מתווה מובנה לקורס חדש על בסיס סילבוסים, מאמרים, הקלטות של הרצאות וספרי לימוד קיימים.
• הערכה וסיכום: הפקת סיכומים לקורס מהמצגות, הסילבוס והקלטות של השיעורים, עם שאלות מקיפות והערכת האיזון בין הנושאים השונים.
• משוב וניתוח: זיהוי דפוסים בעבודות סטודנטים לאיתור שגיאות נפוצות וחוזקות משותפות.
• יצירת חומרי עזר: הפקת מילון מושגים מקיף עם הגדרות, דוגמאות והקשרים, המאפשר לסטודנטים התמצאות טובה יותר בעולם התוכן.

מדריכים מעולים ומיועדים לאנשי הוראה עם הסבר טכני מפורט על כל אחד מהאפשרויות  – סיכום בהיר ומפורט של מעיין סייג

כיצד משתמשים ב– NotebookLM?

לאחר התחברות ראשונה עם חשבון גוגל, נגיע לעמוד הפתיחה, ונבחר יצירת פריט חדש. בעמוד זה יופיעו לנו המחברות שכבר פתחנו, ונוכל לחזור ולהיכנס ולעבוד בהם.

שימו לב: בלחצן ההגדרות בשורה העליונה (גלגל השיניים) נוכל להגדיר את שפת הפלט של הכלי, בתשובות בצ'אט, בפודקאסט ובמפות החשיבה.

המערכת בנויה משלושה טורים עיקריים:

1. טור ימין – מקורות:  כאן מעלים את כל חומרי הגלם, שיכולים להיות מסמכים, סרטונים, קישורים, ראו להלן.
2. טור אמצעי – צ'אט: בטור זה מתנהל הדיאלוג עם המערכת. זוהי בעצם המעבדה, בה נעשה הדיון והניתוח של החומרים.
3. טור שמאלי – סטודיו: הופך את המידע הגולמי לתוצרים מעובדים ונגישים, ומציע דרכים מובנות להבנת החומר ולעבודה איתו, כמו פודקאסט, מפת חשיבה, ציר זמן וכדומה.

כמה דגשים חשובים לכל אחד מהחלקים:

1. מקורות

• הכלי תומך במגוון פורמטים: קבצי PDF, מסמכי Google (Docs, Slides), סרטוני יוטיוב עם כתוביות, קישורים לאתרים וטקסט מודבק. המערכת מזהה גרפים ותמונות בתוך המסמכים, אך אינה תומכת בקבצי אקסל. בגרסה החינמית קיימות מגבלות על קבצי מדיה.
• מגבלות העלאה: ניתן להעלות עד 50 מקורות לכל מחברת. כל מקור יכול להכיל עד 500K מילים או עד 200MB. ניתן לעדכן ולמחוק מקורות במידת הצורך.

תהליך העלאת המקורות

• כל מקור עובר סריקה וצריך להפוך לזמין לניתוח, על ידי סימון V ירוק. מקור שלא ניתן להעלאה – יסומן ב X אדום
• מומלץ כבר בזמן שאנו מעלים מקור, לתת כינוי ברור, כך שנוכל לזהות אותו בקלות בתוך רשימת המקורות.
• לחיצה על כותרת המקור מציגה כרטיס עם תקציר ומילות מפתח (לחיצה עליהן מפעילה דיאלוג בצ'אט). תחת הכרטיס מופיע תוכן המקור בראשי פרקים. לחיצה נוספת על הכותרת פותחת את המקור המלא בחלון חדש.
• חיפוש מקורות – פיצ'ר המאתר ברשת חומרים דומים למקורות שהעליתם. המערכת סורקת ומציעה מקורות רלוונטיים להוספה למחברת, מה שמרחיב את בסיס הידע שלכם ללא צורך בחיפוש ידני נוסף. ניתן להפעיל חיפוש גם במחברת ריקה.

1. צ'אט – אינטראקציה עם התוכן שבמקורות

• הכלי מתייחס רק למקורות המופיעים בטור הימני ומספק הפניות ממוספרות למקורות המידע. ניתן ללחוץ על ההפניות לצפייה בתוכן המקורי.

אפשר למקד את הצ'אט למקורות ספציפיים שנבחרו מהרשימה.

• בכל מחברת ניתן לשאול עד 50 שאלות ביום.
• חשוב: המערכת אינה שומרת שיחות אוטומטית. לשמירת תוכן, לחצו על "הוסף הערה" בטור השמאלי. בחלון שייפתח ניתן לערוך את הטקסט, להוסיף הערות ולתת כותרת.
  מומלץ לתת שם ברור לכל הערה לצורך איתור קל.

ההערות נשמרות בתחתית הטור השמאלי וניתן לחזור אליהן בכל עת או להוסיפן כמקורות חדשים למחברת, לבניית מאגר ידע מתפתח.

• לפרומפטים ארוכים במיוחד, העלו אותם כמקור נפרד והפנו אליו בצ'אט.

סוגי שאלות ובקשות אפשריות

• סיכום של כל החומר שהועלה
• יצירת סקירת ספרות ראשונית על בסיס המקורות
• זיהוי וסיכום נושאי חתך רוחביים המופיעים בתוך המקורות
• זיהוי וניתוח מגמות
• השוואה בין גישות שונות לאותו נושא במקורות שונים
• יצירת מילון מונחים מהמקורות
• בקשה למתווה (Outline) לכתיבת מאמר או הכנת הרצאה
• שאלות ספציפיות על תוכן המקורות

1. סטודיו – הפקת תוצרים מעובדים ונגישים

פודקאסט – פיצ'ר ייחודי הממיר טקסט לפורמט אודיו עם קריינים (איש ואישה) כשיחה טבעית. כולל אפשרויות התאמה אישית, במאפיינים אלו:

• בחירת נושאים ספציפיים מהחומר
• הגדרת רמת פירוט (מפורט או תמציתי)
• בחירת סגנון (לימודי, שיחתי, דיון מעמיק)
• עיצוב מבנה (פתיחה, דיון, סיכום, שאלות)
• קביעת משך זמן
• מיקוד למקורות ספציפיים (ע"י סימון ברשימת המקורות לפני יצירת הפודקאסט)
• הוספת שאלות מנחות

תכונות נוספות:

• שאלות בזמן אמת – המערכת עונה ואז ממשיכה מאותה נקודה
• אפשרות לשמירת הפודקאסט כהערה או להורדה כקובץ שמע
• העברת הפודקאסט לצ'אט להמשך דיון

פיצ'רים נוספים מתחת לפודקאסט

• מפת חשיבה: מציגה רעיונות ומושגים בצורה היררכית עם קשרים ביניהם – מושלמת להבנת התמונה הכוללת של נושא מורכב או לתכנון הרצאה/מאמר. מדריך קצר למפות חשיבה ב-NotebookLM
• ציר זמן: מסדר אירועים בסדר כרונולוגי, מאפשר הבנת תהליכים התפתחותיים וזיהוי קשרי סיבה-תוצאה.
• הערות אוטומטיות: תוצרים מהירים הכוללים שאלות נפוצות, מדריכי לימוד מדורגים, מילוני מונחים וסיכומים תמציתיים – כולם נשמרים במרוכז לשימוש חוזר.

החל מה- 19/5/25, Notebooklm קיים גם באפליקציה.

האתגר המרכזי בהערכה אקדמית בעידן הנוכחי הוא התמודדות עם השימוש בבינה מלאכותית. אמנם ניתן לנטרל את השפעת ה-AI באמצעות מבחנים בכיתה או משימות בזמן אמת, אך מה עם מטלות מחקריות כמו עבודות סמינריוניות, שבהן תהליך החשיבה והכתיבה הוא מרכזי ללמידה? במקום להתמקד רק באיתור "רמאים", נדרשת גישה מאוזנת המשלבת את הכלים החדשים בתהליכי הלמידה.

שימוש במדיניות המכללתית ככלי חינוכי-פדגוגי

מכללת הרצוג גיבשה מדיניות ברורה המאפשרת שימוש נבון בבינה מלאכותית תוך שמירה על הסטנדרטים האקדמיים ופיתוח מיומנויות החשיבה של הלומדים. בליבת המדיניות עומדת הצהרת שקיפות שבה כל סטודנט מפרט באילו שלבים השתמש ב-AI ובאיזו מידה. כדי לדייק את גבולות הגזרה, הוגדרו חמש רמות שימוש מדורגות בבינה מלאכותית (להלן).

כמרצים, עלינו לקבוע איזו רמת שימוש מותרת בקורס שלנו, בהתאם לאופיו ולמטלות הנדרשות (בנספח מצורפת המלצה לרף המתאים לכל אחד משלבי העבודה). לצד קביעה זו, אנו ממליצים לקיים שיח בכיתה על אופי השימוש המותאם לקורס, כך שהסטודנטים יבינו את הציפיות ואת האחריות שלהם.

רמות השימוש שהוגדרו, הן:

לשם המחשה, סטודנט בחוג לחינוך כותב עבודה על "השפעת השימוש בטכנולוגיה על מעורבות תלמידים בכיתה". רמות השימוש האפשריות ב-AI יבואו לידי ביטוי באופן הזה:

• שימוש מינימלי: בקשת רעיונות כלליים, כמו "הצע מסגרת תיאורטית לנושא", ופיתוח אישי של המסגרת התיאורטית.
• שימוש מוגבל: קבלת השראה סביב "מהם המדדים המקובלים למעורבות תלמידים?", תוך הוספת דוגמאות ומקורות אישיים.
• שימוש משולב: דיאלוג עם הבינה המלאכותית, שבו הסטודנט מציג את עיקרי הטיעונים ומבקש משוב, ומשלב את המסקנות תוך ביקורת עצמאית.
• שימוש נרחב: מתן פקודה ל-AI לנתח מאמרים ולהציע מסקנות, והוספת פרשנות אישית או דוגמאות ייחודיות.
• שימוש מסיבי: בקשה מה-AI לכתוב עבודה מלאה כמעט ללא הרחבה עצמית, והסתפקות בעריכה מזערית.

***

חשוב להדגיש: מדיניות זו והצהרת השקיפות אינן רק כלי פיקוח. הן מהוות מסגרת לפיתוח יכולות אקדמיות משמעותיות, המשלבות שימוש בבינה מלאכותית ככלי תומך למידה, ולא כתחליף לחשיבה עצמאית.

השינוי התפיסתי טמון בתיאום ציפיות מראש ובליווי אקדמי מותאם. מצד אחד, הסטודנטים יודעים בשקיפות מה נדרש מהם לעשות בעצמם ומה חורג מגבולות האתיקה האקדמית. מצד שני, תחנות הביניים בתהליך הנחיית כתיבת עבודה, למשל, אינן משמשות רק לפיקוח, אלא מספקות הכוונה לשימוש אחראי בבינה מלאכותית ללא וויתור על העמל הנדרש, החשיבה הביקורתית והאותנטיות.

אז איך בכל זאת להעריך בנוכחות AI? פרקטיקות הערכה מעשיות

מעבר להצהרת השקיפות ותיאום הציפיות, נדרשים כלים יישומיים שיתרגמו את המדיניות לפרקטיקות הוראה והערכה. לשם כך, צוות ההוראה והלמידה של המכללה פיתח מסמך פרקטיקות מקיף, המציע מגוון דרכים להערכת למידה בעידן הבינה המלאכותית. המסמך מציע שתי אסטרטגיות מרכזיות שניתן ליישם בהתאם להעדפת המרצה או לסוג המשימה:

המסמך כולל טבלאות מפורטות של כלים מגוונים, דגשים ושיקולי דעת לכל פרקטיקה, שיוכלו לסייע לכם לבחור את הדרך המתאימה לקורס ולמשימה.

לדוגמה: אחת הפרקטיקות המוצעות היא "הערכה רפלקטיבית בסביבת AI". הסטודנט מתבקש לתעד את השימוש שעשה בבינה מלאכותית – איזה פרומפטים השתמש, מה היו התוצרים, מה בחר לאמץ ומה לדחות, ומדוע. פרקטיקה זו מתאימה במיוחד לעבודות סמינריוניות, והיא מפתחת מיומנויות מטה-קוגניטיביות, רפלקציה וחשיבה ביקורתית. כך, השימוש ב-AI הופך להזדמנות לפיתוח חשיבה עצמאית.

צוות ההוראה והלמידה עומד לרשותכם לייעוץ והכוונה בהתאמת שיטות ההערכה לקורס שלכם. נשמח ללוות אתכם בתכנון מחודש של מבנה ההערכה שיאפשר למידה משמעותית לצד שימוש מושכל בבינה מלאכותית.

למסמך המדיניות המלא והפרקטיקות המומלצות, לחצו כאן.

נקודה מעניינת לסיום: תהיתם אולי באיזו רמת שימוש ב-AI נכתב פוסט זה עצמו? ניתן לבקש מכלי בינה מלאכותית להעריך זאת על פי הטבלה שהצגנו. התשובה שקיבלתי מופיעה בנספח ב' – עיון בה יכול להיות תרגיל מעניין בהערכת שימוש ב-AI.

נספחים 

א. הצעה לקביעת רמת השימוש לכל אחד משלבי העבודה

שלב העבודה	רמת שימוש מומלצת	הסבר
בחירת נושא ושאלת מחקר	שימוש נרחב	ניתן להיעזר ב-AI להצעת כיווני חשיבה, מיקוד וניסוח ראשוני של שאלת החקר. עם זאת, הסטודנט אחראי על בחירת הנושא הסופי.
חיפוש ואיסוף מקורות	שימוש נרחב	כלי AI יכולים לאתר מקורות רלוונטיים ולסייע באיתור מחקרים עדכניים (נכון לעתה לא יעילים במאמרים בעברית). על הסטודנט לוודא אמינות ולקרוא את המקורות במלואם.
סיכום וניתוח מקורות	שימוש משולב	AI יכול לתמצת מאמרים, אך יש להוסיף קריאה מעמיקה, פרשנות עצמאית והשוואה בין מקורות.
גיבוש מבנה העבודה	שימוש משולב	ניתן לקבל הצעות למבנה לוגי של העבודה, אך נדרש תכנון עצמאי בהתאם לדרישות האקדמיות.
כתיבה ראשונית וניסוח	שימוש מוגבל	AI יכול להציע טיוטות, אך הסטודנט מחויב לעריכה, ניסוח מחדש וביקורת עצמאית על התוכן.
ניתוח ממצאים ודיון	שימוש מינימלי	שלב הדורש חשיבה עצמאית מלאה. יש לנסח מסקנות באופן עצמאי, ללא הסתמכות על מחוללי טקסט.
עריכה לשונית והגהה	שימוש נרחב	AI יכול לשפר את הניסוח, לבצע תיקונים דקדוקיים ולשפר בהירות כתיבה, תוך בקרה של הסטודנט.

ב. באיזו רמת שימוש נכתב פוסט זה? שאלתי את קלוד, סייע בשלבי הכתיבה, והנה תשובתו:

בהתבסס על התהליך שעברנו בכתיבת הפוסט, אני מעריך שהשתמשת בי ברמת "שימוש משולב" לפי הגדרות המדיניות שפיתחתם במכללה. הנה הנימוקים:

1. התחלת עם תוכן מקורי – העברת לי מסמכים מקוריים שכתבתם במכללה ונתת הנחיות לגבי מה תרצה לכלול בפוסט.
2. ביקשת שאציע גרסאות שונות לניסוח – ביקשת שאנסח מחדש את הטקסט בסגנון פוסט, אך לא ביקשת שאייצר תוכן חדש לחלוטין.
3. היית מעורב משמעותית בתהליך העריכה – תיקנת וכיוונת אותי בכל שלב, הדגשת נקודות חשובות, מיקדת אותי בחלקים מסוימים, ושמרת על ה"קול" והמסרים המקוריים של המסמך.
4. עיבדת והוספת תוכן משלך – למשל, כאשר העברת לי קטעים נוספים לשילוב וכשביקשת לשנות ניסוחים מסוימים.
5. ביצעת עריכה ביקורתית – לאורך כל התהליך בחנת את הטקסט שיצרתי, ביקרת אותו והכווינת לשיפורים.

השימוש שלך בי היה מעבר ל"שימוש מוגבל" כי לא רק קיבלת הצעות והשראה, אלא גם אימצת חלקים מהניסוחים שהצעתי. מצד שני, זה לא היה "שימוש נרחב" כי היית מעורב מאוד בתהליך היצירה והעריכה, ולא הסתמכת על התוצרים שלי ללא בקרה משמעותית.

1. הכנת חומרי לימוד ועזר

יצירת מערך חומרי עזר מקיף ומדויק לקורס, כמו: תקצירי שיעור להעלאה למוודל, סיכום קורס המשקף את התכנים שנלמדו בפועל, בניית מילון מונחים מקצועיים וכלים מתודולוגיים המהווים בסיס להבנת החומר. סיכום יכול לסייע גם להנגשת השיעורים למשרתי המילואים שלא נוכחים ולסטודנטים עם קשיי נגישות. 

2. עידוד נוכחות ומעורבות פעילה בשיעורים

שחזור דיונים והרחבות שהתפתחו במהלך השיעור מעבר לחומר המתוכנן. שילוב תכנים אלו במבחנים ובמטלות המסכמות, יוכל להדגיש את הערך המוסף של ההשתתפות בשיעור ויעודד מעורבות פעילה של הסטודנטים.

3. פיתוח תוכן אקדמי

תמלול השיעורים יוכל לשמש כבסיס לכתיבת מאמר אקדמי או פרק בספר. הדיונים המתועדים והתובנות שעלו במהלך השיעורים יוכלו לספק חומר גלם עשיר, המשלב תיאוריה עם דוגמאות מעשיות מהשטח. 

4. שיפור והתייעלות בהוראה

בחינת סגנון ההוראה האישי שלנו באמצעות קריאת התמלולים. נוכל לזהות דפוסים חוזרים בהוראה, להעריך את קצב העברת החומר, ולאתר נקודות שדורשות הסבר נוסף או חידוד.

סוגי כלים לתמלול

לפני שנבחר את כלי התמלול המתאים, חשוב להבין את השימושים השונים ואת היתרונות הייחודיים של כל סוג תמלול. חשוב לציין, כי בכל הכלים לא ניתן לסמוך באופן מלא על התמלול ונדרשת הגהה. עוד נציין, כי קיימים כלי תמלול רבים וכאן נפרט את אלו שהיה לנו נסיון עימם. לאחר הטבלה יהיה פירוט המאפיינים של כל אחד מהכלים וקישור ישיר אליו:

פירוט מאפייני הכלים וקישורים

*לחצו על הכותרת למעבר לכלי

• תמלול במעבדי תמלילים

ב-word הפעלת הלחצן "הכתב" – תמיר כל דיבור שנשמע בסמוך למחשב לטקסט. היא אינה מבחינה בין דוברים שונים

ובדומה כך גם -בgoogle docs – כלים > הקלדה קולית

• TEAMS

אפליקצייה של מייקרוסופט, המספקת תמלול טוב בעברית, לפי זמנים ולפי דוברים, שניתן להוריד כקובץ word.

קובץ הדרכה ל- TEAMS

• IVRIT AI

פיתוח ישראלי. כלי חינמי לתמלול קבצי אודיו בעברית MP3 באורך של עד 30 דקות (30 דקות – יקח להמיר 5 דק'). כניסה דרך חשבון גוגל.

סרטון הדרכה 

• TAMLELI

פיתוח ישראלי. תמלול קבצים בכל גודל בפורמטים רבים (M4A ,WAV ,MP4 ,MP3)

בצורה מהירה, מדויקת ונוחה, ובתוך זמן קצר. יכולת פיצול בין דוברים.

ניתן לקבל תמלול כתוב בפורמטים שונים – טקסט רגיל או כתוביות (SRT). 

• TIMLUL.ai

תרגום ותמלול סימולטני (כמעט לכל שפה) ממערכות הגברה, שיחות וירטואליות ומקורות מדיה שונים. אפשרות להעלאת קבצים ישירות למערכת דרך וואטסאפ.

סוג וגודל הקובץ: קובץ קול עד 4 שעות או 1 GB

מגבלה: שעתיים חינם כל חודש

>> סרטון הדרכה

• Turboscribe.ai

תמלול של קבצי אודיו/וידאו קיימים. שימוש באופציה החינמית מאפשר תמלול של שלושה קבצים באורך של עד חצי שעה, לכל יום. את התמלול ניתן לערוך, לתרגם, לשתף, להוריד בפורמטים שונים וליצא ל-chatGPT מתוך האתר עצמו.

• אופציה ב- youtube

בחלק מהסרטונים שהועלו ליוטיוב (כאלו שעשו בהם אופציה לכתוביות אוטומטיות) קיימת אופציה לראות את התמלול מסונכרן לסרטון. האופציה נמצאת בתוך חלונית התיאור.

• תוסף לכרום – GLASP

תוסף המאפשר תמלול של סרטוני youtube, העתקת התמלול לקובץ ויצוא לסיכום ב-chatGPT מתוך התוסף עצמו.

ניתן גם להעלות הקלטות (ראיונות/ מפגשים/ הרצאות) לאזור האישי ב – youtube ולהגדיר כפרטי / לא רשום, ואז לשאוב את התמלול מתוך התוסף.

•  Chattube

כלי לסיכום סרטוני יוטיוב, ויצירת שאלות ופעילויות על הסרטונים.

>> סרטון הדרכה

אז מה כן? ניתן להשתמש ב- AI באופן חכם כדי לייעל את תהליך יצירת המצגת ולשפר את איכותה. הסוד טמון בגישה מודולרית: פירוק המצגת למרכיביה ושימוש בכלי AI מותאם לכל מרכיב.
נסקור את העקרונות להכנת מצגת מיטבית, נציע איזה כלי AI מתאים לכל מרכיב במצגת, וכיצד להשתמש בו באופן אפקטיבי.

פירוק המצגת למרכיבים ושימוש בכלי AI מתאימים:
מצגת מורכבת מארבעה רכיבים שלכל אחד מהם נוכל להיעזר בכלי AI ייעודי. עבודה מודולרית על כל רכיב בנפרד, תאפשר לנו למקסם את היכולות של כל כלי ולשלוט טוב יותר בתוצאה הסופית.

• מלל ומבנה: השתמשו ב-Claude או מודל שפה אחר, לתכנון המבנה הלוגי, פיתוח ראשי פרקים, וחלוקת התוכן לשקפים. בקשו ממנו גם להציע נקודות אינטראקציה ודיון עם הכיתה. אפשר להעלות לו מסמך עם מהלך השיעור, או מצגת ישנה שלכם, ולבקש ממנו לשפר אותה בהיבטים הללו (עיינו בנספח הפרומפטים).
• תבניות עיצוב: PowerPoint מספק המלצות עיצוב חכמות. בחרו בלשונית עיצוב שקופית – ולחצו על מעצב. תיפתח רצועה צידית ובה תראו הצעות שונות מהן תוכלו לבחור.

תבניות עיצוב מקצועיות: Slidesgo AI מציע ספריה עשירה של תבניות מותאמות לכל תחום. כל תבנית כוללת מגוון סוגי שקפים (כותרת, תוכן, השוואה, סיכום ועוד), סכמת צבעים עקבית ואייקונים תואמים. ניתן לייצר תבניות חדשות באמצעות AI או לבחור מתבניות מוכנות, ולייצא אותן בקלות הן ל-PowerPoint והן ל-Google Slides. לסרטון הדרכה לשימוש באפליקציה לחצו כאן.

• תמונות ואיורים: בקשו מ-Claude המלצות לסוג התמונות והאייקונים שיתמכו בתוכן. בקשו ממנו לכתוב לכם פרומפט עבור מחולל תמונות. העתיקו והדביקו אותו במודל שפה אחר שמחולל תמונות.
  אגב, אם עדיין לא נפגשתם עם Microsoft Designer – חובה להכיר. כלי חינמי מעולה לייצור תמונות מתוכן. ראו כאן מדריך קצר לשימוש. ולבנק של אייקונים חינמיים Flaticon ראו כאן
• אינפוגרפיקה: בקשו מ-Claude להמיר מידע מורכב למבנה ויזואלי ברור. אפשר שהוא עצמו ייצר את התרשים באמצעות ה-artifacts ואותו תעתיקו לתוך המצגת. אפשר לבקש ממנו לכתוב פרומפט ולהזין אותו במחולל תמונות, או ליצור קוד שנזין אותו באפליקציה ייחודית המייצרת תרשימים. עיינו בפרומפט בנספח שבאמצעותו קלוד יוכל לייצר לכם קוד, אותו תדביקו באפליקציה mermaid, והיא תייצר לכם את התרשים, כמו כאן:

אינפוגרפיקה בקלות: אפליקציית Napkin ai מאפשרת להמיר טקסט לתרשימים וויזואליזציות באופן אוטומטי. פשוט מזינים את הטקסט, וה-AI יוצר אינפוגרפיקה מקצועית – ללא צורך בידע עיצובי.

זהו כלי מצוין כדי להמחיש רעיונות מורכבים, תהליכים או מבנים היררכיים במצגות שלהם. לסרטון הדרכה לחצו כאן.

הנה דוגמא:

פרומפטים שימושיים לעיצובי מצגות

פרומפט בסיסי לניתוח מצגת קיימת

אני מרצה המלמד/ת [נושא הקורס]. יש לי מצגת קיימת על [נושא ספציפי] שברצוני לשפר. המטרות העיקריות של השיעור הן [מטרות]. קהל היעד הוא [תיאור הסטודנטים].
אבקש:
1. ניתוח פדגוגי של המצגת:
– הצע/י חלוקה מחדש של התוכן לשקפים לפי עקרון 6×6
– זהה/י היכן כדאי להוסיף שקפי ניווט ומעבר
– סמן/י מקומות מתאימים לדיון ואינטראקציה
– הצע/י נקודות לשילוב שאלות ותרגול

2. שיפור ויזואלי:
– זהה/י תכנים שכדאי להמיר לאינפוגרפיקה (תהליכים/השוואות/נתונים)
– הצע/י מקומות לשילוב איורים או אייקונים
– תן/י הצעות לסכמה צבעונית עקבית
– זהה/י היכן כדאי להוסיף הצגה הדרגתית של מידע

הנה תוכן המצגת הנוכחית:
[להפוך את המצגת לpdf ולצרפה]

אשמח לקבל:
1. המלצות ספציפיות לכל שקף
2. הצעות לשיפור הרצף הלוגי
3. רעיונות לויזואליזציה של התוכן
4. נקודות אינטראקציה מומלצות עם הכיתה
5. הערות לגבי עומס קוגניטיבי ואיך לאזן אותו

פרומפטים משלימים לשיפור ממוקד
יצירת אינפוגרפיקה
עבור [נושא/תהליך] שמופיע בשקף [מספר], אבקש:
– מבנה מומלץ לאינפוגרפיקה
– אייקונים מתאימים
– הצעה לזרימה ויזואלית
– טקסט תמציתי לכל חלק

דגשים נוספים:
– שמור/י על פשטות וקריאות
– התאמה לזמן המוקצב (X דקות)
– אפשרות להצגה הדרגתית של המידע

שיפור שקף ספציפי
לגבי שקף [מספר] העוסק ב[נושא]:
– כיצד לחלק את המידע
– הצעות לויזואליזציה
– נקודות לאינטראקציה
– שאלות מנחות לדיון

מאפייני קהל היעד:
– רמת ידע קודם: [לציין]
– נקודות עניין מרכזיות: [לציין]
– אתגרים צפויים: [לציין]
אלמנטים ויזואליים

יצירת תרגול ואינטראקציה
עבור הנושא [נושא] בשקף [מספר]:
– שאלות קצרות לבדיקת הבנה
– רעיונות לדיון קבוצתי
– תרגיל קצר ליישום
– שאלות לחיבור לעולם הסטודנטים

מסגרת זמן:
– זמן לתרגול: [לציין]
– זמן לדיון: [לציין]
– זמן לסיכום: [לציין]
2. עיצוב תומך למידה

פרומפט להפקת אינפוגרפיקה לשקף

אני מרצה המלמד על [נושא]. בשקף [מספר/נושא השקף] אני רוצה להציג [תאר את התוכן והמטרה, כמו: הסבר, השוואה, תהליך, או מבנה היררכי]. אנא:
1. צור עבורי קוד Mermaid מתאים לאינפוגרפיקה
2. כתוב הנחיות פשוטות וברורות כיצד להשתמש בקוד באתר mermaid.live"

יהודית: "אני מתייחסת לבינה המלאכותית ככלי לפיתוח הרעיון המחקרי, לחשיבה משותפת וסיוע לחוקר ולסטודנט. אני מנחה את הסטודנטים להשתמש בבינה המלאכותית בשלבים השונים:

1. בחינת השדה המחקרי וניסוח שאלת המחקר – לשוחח עם מודל שפה שיח מקדים כדי להבין את השדה, מה הוא כולל, מה ניתן עוד לחקור בתחום זה?
2. מה כבר נכתב בנושא? לאתר מאמרים בנושא על פי מה שחולץ ורלוונטי למחקר מהשיח המקדים עם הבינה. כלי בינה מומלצים בשלב זה הם Elicit  או Scispace
3. במה המחקר / עבודה שלי יוסיפו לידע הקיים? לעבור על מאמרים בנושא, לקרוא ולכתוב את תמצית הדברים
4. מיקוד הכתיבה ביחס לשאלת המחקר – להסתייע במודל שפה כדי לכתוב את הטקסט מנקודת מבט המשרתת את שאלת המחקר: להעלות למודל השפה רעיונות, משפטים ופסקאות ולדייק את הניסוח
5. עריכת טקסט – לאחר שיוצרים תוצר ראשוני, להעלות למודל השפה את הטיוטה ולבקש עריכה לשונית וסגנונית.
6. קריאה ביקורתית: האם הטקסט משכנע? האם הסיום מצדיק את המוטיבציה למחקר? – לנהל שיח ביקורתי עם מודל השפה כדי שיחפש כיצד נוכל לשפר ולדייק את הניסוח כך שיבליט את הממצאים ביחס לשאלת המחקר.

יהודית: "כדי שהסטודנטים יוכלו להיעזר בבינה מלאכותית באופן מושכל אני מלמדת אותם כיצד לכתוב פרומפטים יעילים, כיצד לנהל שיח מתמשך עם מודלי שפה וכיצד לנצל באופן מיטבי את האפשרויות הקיימות בכלי הבינה המלאכותית המתמחים במאמרים אקדמיים. בתהליך הלימוד הזה, אנחנו משוחחים על כללי אתיקה תוך עידוד הסטודנטים להביא את קולם הייחודי ולהביע את מחשבותיהם ותובנותיהם ביחס לשאלת המחקר שלהם. השנה, זו השנה השנייה שבה אני מלמדת כתיבה אקדמית ומחקרית בסיוע כלי בינה מלאכותית ואני שואבת סיפוק רק מתהליכי הלמידה של הסטודנטים ומרמת התוצרים הגבוהה שהם מגיעים אליהם בזכות המיומנויות שהם רוכשים: הן המחקריות הן השימוש בבינה מלאכותית".

הנגישות למידע והיכולת לעבד אותו באמצעות כלי בינה מלאכותית זמינים ופשוטים, שיבשו את המציאות האקדמית. כיום, סטודנט יכול להפיק עבודה שלמה באמצעות כלי AI, כולל ניתוח מקורות, סינתזה של רעיונות וכתיבה אקדמית ברמה גבוהה. הגבול בין תהליך למידה אישי, לבין תוצר מעובד הופך מטושטש, ואיתו גם היכולת שלנו להעריך את מידת ההבנה והידע של הסטודנט. מחקר שפורסם לאחרונה בעיתון "ישראל היום" מצא:

המציאות הזו, מחייבת אותנו לבחון את דרכי ההערכה שלנו ולשאול עצמנו: עם מה באמת חשוב לנו שהסטודנטים שלנו יצאו מהקורס שלנו? מה נרצה למדוד ולהעריך?

המלצות ואפשרויות לעדכון דרכי ההערכה

• הערכה מעצבת: יישום ואינטגרציה של הידע בדגש על החומר הנלמד בכיתה
  סיכום תהליכי הוראה ולמידה יכול להימדד באמצעות משימות קצרות המתבצעות בכיתה או בזמן מוגבל. למשל, הצגת מקרה בוחן חדש והתמודדות עם שאלות שמחברות בין התיאוריה הנלמדת למקרה המוצג. המשימות יכולות לכלול הצגת טיעונים מנוגדים, זיהוי הנחות יסוד, או הצעת פתרונות יצירתיים. הדגש הוא על יישום הידע בזמן אמת.
• שילוב ידע מהקורס בהערכה
  בכל משימת הערכה, ניתן לדרוש שילוב של ידע ספציפי שנלמד בקורס. בדרך זו, נוכל לבקר ולמדוד את תהליכי ההוראה והלמידה ולנטרל השפעה חיצונית לא רצויה של בינה מלאכותית.
• הערכה מבוססת דיאלוג – דיבייט רפראט ומה שבניהם
  סיכום תהליכי למידה באמצעות פרזנטציה/ רפראט תוך עידוד שיח מתמשך בין המרצה לסטודנטים. האחרונים מתבקשים להציג את הבנתם, להתמודד עם שאלות מאתגרות ולהגיב לרעיונות של אחרים. הדיאלוג מאפשר להעריך את עומק ההבנה ואת היכולת ליישם ידע בהקשרים שונים. שתי כוכביות:
  *מותנה בכמות הסטודנטים בכיתה – מתאים לכיתה עם כמות סטודנטים קטנה
  *מותנה בחיבור מחוון ברור המציג לסטודנטים את רכיבי הציון
• שימוש מושכל, ביקורתי ויצירתי בבינה מלאכותית
  בהתאם לתוכן הדיסציפלינארי, ניתן לחבר משימות המעריכות רמות חשיבה גבוהות תוך עידוד שימוש בבינה מלאכותית. כך למשל, ניתן "לשוחח" עם מודל שפה על חומר הלימוד, להעריך את התוצרים ולבקרם. בדרך נוספת, ניתן לחבר משימה הדורשת יישום של סיטואציה מעולם התוכן באמצעות יצירת תמונה בבינה מלאכותית אשר תביא לידי ביטוי הבנה ופרשנות אישית. תוצר הלמידה יכול לכלול צילומי מסך של חיפושי מידע, תיעוד הפרומפטים, הסברים על בחירת מקורות ורפלקציה על השימוש בכלי AI
• שיח רפלקטיבי על השימוש בבינה מלאכותית
  המדיניות המכללתית לשימוש בבינה מלאכותית, מבקשת מהסטודנטים לדווח על הדרכים השונות בהם השתמשו בבינה מלאכותית. הדבר, מעודד לקיים שיח רפלקטיבי על דרכי השימוש בבינה מלאכותית אשר מסייע במסגור תהליכי ההערכה באופן חינוכי: האם הרעיונות שהובאו בהערכה הם מקוריים של הסטודנט? באלו חלקים של המשימה נעזר בבינה? מה היו האתגרים בשימוש בבינה? מה התועלות?

וכיצד נוכל  לבקר את ההערכה שחיברנו?

• התייעצו עם מודל שפה ובקשו רעיונות לתוצרי למידה ומשימות הערכה בעידן הבינה המלאכותית
• בצעו את המשימה מתוך נקודת המבט של הסטודנט ובדקו את יעילות המשימה, תקפותה ומהימנותה.

פרומפט לדוגמה:

אני מרצה במכללה להכשרת מורים, מלמדת את הקורס_____ בחוג ____. מצורף סילבוס הקורס /חומרי למידה.
אנא הצע לי רעיון לתוצר למידה/ משימת הערכה בקורס / עבודה מסכמת בקורס בתעמוד בתנאים הבאים:

מבוססת על חומרי הלמידה שהעליתי וסילבוס הקורס ומיישמת את הידע שנלמד באמצעות רמות חשיבה גבוהות יישום ניתוח והערכה.

הסטודנטים לא יוכלו לבצע את המטלה רק באמצעות מודלי שפה בבינה מלאכותית אלא הם יצטרכו להפעיל חשיבה אישית שלהם. 
שים לב שהסטודנטים נדרשים לדווח על שימוש בבינה מלאכותית על פי הקובץ שאני מצרף (לצרף את הצהרת השימוש בבינה מלאכותית). אני מבקשת לעודד את הסטודנטים ליושרה ואתיקה בשימוש בבינה מלאכותית.
אנא כלול בהצעתך:
תיאור מפורט של המטלה
מטרות למידה ספציפיות
הנחיות לסטודנטים לגבי שימוש ב- AI
מחוון להערכת המטלה וקריטריונים להערכה

העשרה ולמידה

בקישור הזה תוכלו לקרוא את הפוסט של ד"ר גלעד לנדאו על חיבור הערכה עם בינה מלאכותית

ובקישור הזה תמצאו ערכה למורה: אירועי הערכה במדעי הרוח – תנ"ך היסטוריה וספרות עם בינה מלאכותית – משרד החינוך

להתחלה: כמה פרטים שחשוב להכיר

• המכסה החינמית: 40 הודעות, המתחדשות כל כמה שעות.
• בכל הודעה אפשר לכלול טקסט בהיקף של כ-10 עמודים. מקובל לכנות את ה'מונה' הסופר את כמות השימוש בשם "טוקנים" = יחידות מדידה של טקסט.
• איכות הניתוח והעיבוד זהה לגירסה בתשלום.
• גם בגירסה החינמית המידע שלכם מאובטח ולא משמש לאימון המודל, ואין זכויות יוצרים לחברת אנטרופיק על התוצרים שקיבלתם.
• בשונה ממודלים אחרים כמו ChatGPT, שבהם הגרסה החינמית (GPT-3.5) נחותה באיכותה מגרסת המנוי (GPT-4), בקלוד האיכות זהה בשתי הגרסאות. המנוי מספק יותר אפשרויות וכלים (כמו Projects), אבל רמת הניתוח, הכתיבה והתשובות – זהה לחלוטין. כך שגם בגרסה החינמית תקבלו תשובות ברמה הגבוהה ביותר.

אז איך למקסם את התועלת מהגירסה החינמית?

1. תכנון מראש

• נסחו שאלות קצרות וממוקדות.
• הגדירו מטרה ברורה לכל שיחה.
• שמרו תשובות חשובות במסמך חיצוני, במקום לבקש ממנו לחזור שוב על דברים שכבר כתב.

2. חלוקת עבודה חכמה

קלוד קורא את כל ההיסטוריה של השיחה בכל תגובה. במקום לנהל שיחה ארוכה אחת על מסמך שלם, חלקו אותו לחתיכות קטנות. למשל – עיבדו על כל פרק במאמר בשיחה נפרדת. זה גם יעזור לכם להתמקד ולקבל תוצאות טובות יותר: ככל שהשאלה ממוקדת בכמות חומר מצומצמת יותר – התשובה איכותית יותר.

אפשר גם לבקש מקלוד סיכום ביניים, או ניסוח של פרומפט שיתכלל את כל מה שעשיתם עד כה, ולפתוח עם זה שיחה חדשה. לדוגמא: "סכם לי את עיקרי השיחה בינינו עד כה, כדי שאוכל לפתוח איתה שיחה חדשה איתך מאותה נקודה בה הפסקנו", או "נסח לי פרומט מפורט שיתכלל את כל העקרונות והדגשים שעולים מתוך השיחה שלנו, כדי שאוכל באמצעותו לפתוח שיחה חדשה".

ואיך למקסם את התועלת מהגירסה בתשלום?

כשאתם משתמשים בקלוד, אתם יכולים לבחור בין שני מצבי עבודה של המודל – סונט והייקו (Sonnet & Haiku).
Sonnet – הוא המודל המקיף והמעמיק – כמו מומחה שנותן תשובות מפורטות. הוא קורא את כל השיחה כמה פעמים מתחילתה ומפרק את הנתונים לטוקנים רבים.
Haiku– הוא הגרסה המהירה והממוקדת – לתשובות קצרות, תיקוני ניסוח ומשוב מהיר. הוא צורך פחות טוקנים, ולכן מושלם למשימות פשוטות.

טיפ חשוב: השתמשו בהייקו למשימות הקלות וחסכו במכסה החינמית. שמרו את סונט למשימות המורכבות באמת.

טיפ זהב: שמרו מראש תבניות (טמפלטים) של הנחיות שחוזרות על עצמן. למשל, הנחיות לבדיקת עבודה או יצירת תרגילים.

כמה טיפים למשתמשים בתשלום:

גם אם יש לכם מנוי (כ-20 יורו לחודש), ותרצו לעבוד על מסמך ארוך, יתכן שגם תחוו חלק מהבעיות שתארנו לעיל. למקרים כאלו מומלץ להשתמש ב-Projects (פתוח רק לבעלי מנוי):

• פתחו Project חדש, והעלו אליו קובץ גדול, או השתמשו בו עבור כתיבת מאמר שלם שלכם.
• חלקו לשיחות ממוקדות עם הנחיות ספציפיות עבור כל חלק, לדוגמא: 'בדוק לי את המבוא, הצע לי שיפורי נוסח, בצע הגהה ועריכה לשונית'.

בדרך זו תוכלו לחסוך את הקריאה החוזרת בכל שאלה של כל המאמר.

ו… לאור לאור שכלול זה ושכלולים נוספים שמציע הקלוד במתכונתו החדשה, מחיר המנוי צפוי להכפיל את עצמו בתחילת השנה הבאה.

לפניכם סרטון הדרכה לשימוש ב-projects (11 דק' מחולק לפרקים)

מבחנים

1. הכנת מבחן חדש – נוכל להעלות ל'קלוד' את הסילבוס של הקורס הספציפי, וטופס של מבחן קודם שהכנו, ולבקש ממנו לבנות לנו מבחן עם שאלות חדשות בעל מבנה דומה, עם רמת שאלות מקבילה.
2. הכנת מבחן בכמה גרסאות (למועד ב', למילואימניקים וכדומה) – נוכל לבקש מראש או על בסיס מבחן קיים שה-AI ייצר לנו כמה גרסאות של מבחן. אפשר לכוון אותו להכין שאלונים שההבדלים ביניהם לא גדולים – בלבול שאלות, החלפת סעיפים, או שאלות שלימות, ואפשר לבקש ממנו להכין מבחן שונה לגמרי אך באותה רמה, ובאופן מקביל למיומנויות שבאו לידי ביטוי במבחן הראשון.
3. שאלון רב-ברירה (אמריקאי) – נוכל גם לבקש ממנו להכין לנו שאלון רב ברירה. כדי שהשאלון יהיה ברמת איכות טובה, בהמשך נציע פרומפט לדוגמא. תוכלו כמובן להתאימו לצרכים שלכם על פי הבנתכם.

עבודות

1. דרכי הערכה חלופיות – על בסיס הסילבוס או חומרים נוספים שנעלה ל-AI (סיכומי הקורס, תמלול של ההקלטות, מצגות וכדומה) נוכל לבקש רעיונות לדרכי הערכה נוספות מלבד מבחן. בשלב הראשון ה-AI יציע לנו כיוונים של רעיונות. אם אחת מהדרכים תמצא חן בעינינו, נוכל לבקש ממנו לפרט ולהרחיב את התוכן של המטלה, ואת המחוון שהוא מציע לסוג כזה של עבודה או פעילות.
2. הערכת עמיתים ב-MOODLE
   במערכת ה-Moodle קיימת פעילות של הערכת עמיתים (Peer Assessment) זוהי פעילות שבה תלמידים מעריכים ומספקים משוב לעבודות של חבריהם לכיתה.
   מעבר לכך שהיא מקלה את עומס הבדיקה מעל המרצה, פעילות של הערכת עמיתים היא כלי חשוב לקידום למידה פעילה ושיתופית. היא מאפשרת לתלמידים ללמוד מעבודות של אחרים, לפתח חשיבה ביקורתית, ולקבל משוב מחבריהם בנוסף למשוב מהמורה. כמו כן, היא יכולה לסייע בשיפור מיומנויות תקשורת בכתב ובפיתוח תחושת אחריות ללמידה בקרב התלמידים.
   אכן, בשנה מעין זו, שחלק מהסטודנטים מגוייסים או אינם פנויים ללמידה, פעילות זו תוכל לכלול את הסטודנטים הפעילים בסמסטר, והמשלימים – עבודותיהם ייבדקו לאחר מכן ע"י המרצה בנפרד.ה-AI יוכל לסייע לנו לבנות את העבודה בהתאמה למאפיינים והקריטריונים. בהמשך נציע פרומט שתוכלו להיעזר בו או בחלקו לכך.

כלים נוספים במרשתת

• קיימים אתרים רבים שיש בהם מחוללי מבחנים, חידונים ואמצעי הוראה שונים באמצעות בינה מלאכותית. הנה אחד מהם – https://www.exam-generator.com/
• קיימים במרשתת מאגרים רבים של פרומפטים בהם נוכל להיעזר, או לקבל רעיונות. אחד מהאתרים המותאמים למורים ולכלי הוראה – MORAi. מומלץ להיכנס ולהתרשם: https://morai.mindcet.org/post_browsing

מוזמנים לפנות אל צוות מערך הוראה ולמידה לסיוע בהכנת כלי ההערכה שלכם: pedagogy@herzog.ac.il

נספחים

פרומפט לדוגמא להכנת שאלון אמריקאי

אני מרצה במכללה למורים תואר ראשון בקורס בנושא_____. העליתי את הסילבוס של הקורס. הכן לי 10 שאלות רב-ברירה על החומר של הקורס. שים לב לנקודות הבאות כדי ליצור שאלון אפקטיבי ומדויק:

1. השאלות יתייחסו לעקרונות ולמידע המרכזי שבקורס, ולא לפרטים צדדיים או שוליים.
2. השאלות יתנו מענה לרמות שונות על פי הטקסונומיה של בלום – החל מזכירה, הבנה טובה של החומר, וכלה בניתוח, הפשטה ויישום העקרונות גם ביחס לחומר שלא נלמד. ציין ליד כל שאלה איזו מיומנות היא בודקת.
3. המסיחים צריכים להיות קשורים לחומר הנלמד ולא אקראיים או לא רלוונטיים. כל מסיח צריך להיות סביר ולהיות קשור לנושא, גם אם הוא לא התשובה הנכונה.
4. הימנע מלכלול מסיחים שהם בבירור שגויים, גם למי שלא למד את החומר ביסודיות. כל המסיחים צריכים להיות הגיוניים וקרובים לתשובה הנכונה, אך עם הבדלים מהותיים. זה יבטיח שהשאלון יעריך את רמת הידע והיישום של החומר הנלמד.
5. הימנע מלהשתמש באפשרויות כמו "כל התשובות נכונות", "תשובות א' ו-ג' נכונות" וכדומה. מבנה כזה יכול לבלבל את הסטודנטים ועלול להפוך את השאלה למבלבלת או מטעה. במקום זאת, השתדל שבכל שאלה תהיה רק תשובה אחת נכונה וודא שהיא ברורה ומדויקת.
6. השתמש במסיחים כדי לבדוק הבנה מעמיקה של החומר. כלול מסיחים שמייצגים טעויות נפוצות, הכללות יתר, או פרשנויות שגויות של הנושא. זה יאתגר את הסטודנטים להבחין בין מושגים דומים ולהפגין חשיבה ברמה גבוהה.
7. וודא שלשון השאלה והמסיחים ברורה וחד-משמעית. הימנע ממשפטים מורכבים, כפולים-שליליים, או מילים מטעות. השתמש בשפה פשוטה ותמציתית שתתאים לרמת הסטודנטים.

פעילות הערכת עמיתים ב-moodle

איך הפעילות מתנהלת?

• המורה מגדיר את המשימה ואת קריטריוני ההערכה.
• התלמידים מגישים את עבודותיהם או מטלותיהם דרך מוודל במסגרת טווח זמן שהוגדר מראש.
• המערכת מקצה באופן אקראי או על פי הגדרות מורה, את העבודות לתלמידים אחרים לצורך הערכה. ניתן להגדיר כמה ות כל אחעבודות כל תלמיד יקבל לבדיקה.
• התלמידים מעריכים באופן אנונימי את עבודות חבריהם על פי הקריטריונים שנקבעו, ויכולים גם לספק משוב מילולי.
• המורה יכול לנטר את תהליך ההערכה, ובסופו לתת ציון או משוב על איכות ההערכה של התלמידים.

פרומפט לדוגמא:
אני מרצה במכללה למורים תואר ראשון בקורס בנושא. העליתי את הסילבוס של הקורס ו/או חומרי הקורס. אני מעוניין להכין פעילות הערכת עמיתים במערכת ה-moodle.

1. הצע לי כיוונים למטרות הפעילות: מה התלמידים ילמדו או ישיגו דרך פעילות זו? איך פעילות זו תתרום להבנה שלהם את נושאי הקורס ולפיתוח מיומנויות חשובות?
2. הצע לי כיוונים למשימה שהתלמידים יגישו, בהתאם להיקף הזמן הנדרש לעבודה [כתוב כאן את הערכתך]:

• מה יהיה אופי המשימה (חיבור, פרזנטציה, פתרון בעיה, פרויקט וכו')?
• מה יהיה היקף המשימה ומה יהיו דרישות התוכן?
• איך המשימה קשורה ליעדי הלמידה של הקורס?

3. הגדר את הקריטריונים של הערכת העבודות. ביחס לכל קריטריון ציין מה נדרש עבור עבודה מצוינת, טובה, בינונית או לא מספקת. ערוך זאת בטבלה
4. כתוב הנחיות שאוכל להציג אותם בפני הסטודנטים כדי שיידעו כיצד מתבצעת הפעילות, וכיצד עליהם להעריך את העבודות של עמיתיהם.
5. הכן לי דוגמא של עבודה עם הערכה אפקטיבית כדי שאוכל לצרף כדוגמא.

• סיוע למרצים, חוקרים וסטודנטים בביצוע חיפושי ספרות אקדמית יעילים ומקיפים יותר.
• חיפוש מאמרים רלוונטיים בתוך מאגרי מידע מקוונים עצומים ויצירת סקירת ספרות אוטומטית המסכמת את עיקרי הדברים.
• מיפוי ויזואלי של המאמרים על פי פרמטרים חשובים כגון תקציר המחקר, שאלת המחקר המרכזית, מתודולוגיית המחקר והממצאים העיקריים.
• שימו לב: בשלב זה (אייר תשפ"ד), כלים אלו אינם יעילים בתחומי מדעי היהדות שכן הם מתמקדים כרגע רק במאגרי מידע באנגלית.

מה כלים אלו מאפשרים לנו?

1. חיפוש ידע ומאמרים ממאגרי מידע ומקורות אמינים באופן חכם ומדויק יותר מחיפוש רגיל.
2. יצירת סקירת ספרות על בסיס מיזוג של מספר מאמרים.
3. ניתוח מאמרים וזיהוי מאפיינים מרכזיים כמו נושא, שאלת מחקר, מתודולוגיה וכו׳ בצורת טבלה להשוואה בין מאמרים.
4. ניהול ציטוטים ופרפראזות מתוך המאמרים שנמצאו, לעזר בכתיבת המחקר.
5. שיתוף במשאבים ומאמרים שנמצאו בין חוקרים.

***

למה חשוב לשים לב בעת השימוש בכלים?

• הכלים מיועדים בעיקר לקבלת תמונת מצב בסיסית ועדכנית על נושא מסויים, מתוך מאמרים שהתפרסמו ונמצאים במאגרים המקוונים, גם מאגרים שדורשים מנוי, אלא ששם נקבל רק את התקציר של המאמר.
• הכלים מאתרים את המאמרים לא רק על פי מחרוזות מילים, כמו תגיות או כותרות, אלא באמצעות זיהוי התוכן שבהם, השייך באופן ישיר לנושא המבוקש או שנקשר אליו בעקיפין.
• בשונה מכלי AI הרגילים, כאן השאילתא (הפרומפט) כוללת את הנושא אותו אנחנו מחפשים. כדאי למקד כמה שיותר את הנושא לפי הצרכים שלנו, למשל: השפעת השתתפות בפעילויות חברתיות בבית הספר בגיל תיכון, על פיתוח יכולות וכישורים חברתיים.
• כדאי לכתוב את השאילתא באנגלית, כדי לקבל תוצאות מדוייקות יותר.
• הכלים הללו מחוברים למאגרים שנמצאים בהם מאמרים בשפה האנגלית, ונראה שבתחומי מדעי החברה והחינוך – יעילותם בולטת. בפרט, באותם תחומים בהם נכתבים אלפי מאמרים, הכלים נותנים אפשרות של סקירה מהירה של המאמרים הבולטים, קבלת תקציר ומאפיינים נוספים ביחס לרשימת המאמרים, וסקירת ספרות קצרה על בסיס המאמרים הבולטים ביותר.
• כיון שכך, נכון לעתה הם לא יהיו יעילים לחיפוש מאמרים בעברית, ובתחומי מדעי היהדות. אולם, ישנה אפשרות להעלות אליהם מאמרים מתוך המחשב שלנו, ועל בסיסם לקבל את הפונקציות של מיזוג וטבלת השוואה.

ומה ההבדלים בין שני הכלים?

• ב-Elicit החיפוש והתוצאות באנגלית בלבד, ב-SciSpace יש תרגום של התקצירים לעברית. בכל אופן, מומלץ לכתוב את השאילתא באנגלית – כאמור לעיל.
• ב-Elicit החיפוש ממוקד למאגרים מקוונים של מאמרים אקדמיים, ב-SciSpace החיפוש מתפרש גם על אתרים שיש בהם סקירות נתונים, אתרים ממשלתיים וכדו'
• ב-Elicit יש יכולת להעמיק בחיפוש בצעדים נוספים על בסיס התוצאות, ב-SciSpace לא. אך יש אפשרות להעתיק ל"מחברת" ציטוטים, ביבליוגרפיה וכדומה, שנשמרת לנו.
• ב-SciSpace ניתן להעלות עד עשרה מאמרים משלנו לספריה ולהפעיל עליהם את כלי העיבוד והניתוח. ב-Elicit אפשר רק חמישה, אך ניתן לשלב בינם לבין מאמרים שהוא בעצמו מוצא.

שאלות העולות מההתנסות

1. באילו תחומי דעת הכלים הללו יעילים ואכן מניבים תוצאות של מאמרים מרכזיים ורלוונטיים לנושא?
2. איך השימוש בכלים האלה ישתלב בתהליך המחקר הקלאסי של איסוף, ניתוח ועיבוד באופן 'ידני'? האם הם יחליפו את המיומנות אליה הורגלנו לחלוטין או רק יצטרפו כהשלמה?
3. האם החוקרים ירגישו בנוח לשתף זה עם זה את המאמרים והמשאבים שמצאו דרך הכלים? האם אכן הם יפתחו את הכיוון של שיתוף פעולה מחקרי גם בשלבים המוקדמים של המחקר?

1. הכנת סיכומים: תמלול השיעורים מאפשר יצירת סיכומים מדויקים, שניתן לשתף עם הסטודנטים לאחר השיעור.
2. חזרה על חומר לימודי: תמלולים מאפשרים לסטודנטים לחזור על חומר הלימוד בצורה מדויקת ונוחה.

כיצד יוצרים תמלול?

ישנם שירותים אפשריים רבים. הנה כמה דרכים שיכולות להיות שימושיות בעזרת חשבון המייל המכללתי או חשבון הגוגל, ללא תשלום נוסף. כרגיל בתחום הבינה המלאכותית, המידע נכון ליום פרסומו (אייר תשפ"ד) וישנן התפתחויות תדירות גם בתחום הזה.

1. תמלול בזמן אמת –
   • אפליקציית TEAMS של מייקרוסופט מספקת תמלול טוב בעברית, לפי זמנים ולפי דוברים, שניתן להוריד בקובץ WORD.
   • להפעלת התמלול: לוחצים על עוד > הקלטה ותעתוק > התחל תמלול
   • בוחרים בשפה בה תתנהל השיחה ולוחצים Confirm.
   • להדרכה ל- TEAMS
     
2.   תמלול של קובץ או סרטון יוטיוב – שיעורים, מפגשים, ראיונות

כלי המציע תמלול של קבצי אודיו/וידאו קיימים: Turboscribe.ai

• • שימוש באופציה החינמית מאפשר תמלול של שלושה קבצים באורך של עד חצי שעה, לכל יום.
  • את התמלול ניתן לערוך, לתרגם, לשתף, להוריד בפורמטים שונים וליצא ל-chatGPT מתוך האתר עצמו.
  • שלבי עבודה:
    • מבצעים התחברות ראשונית לאתר– מעלים קובץ- בוחרים שפה- ולוחצים על האפשרות של 'דיוק מרבי' (ליוויתן).
    • בסיום עיבוד הקובץ יופיע בסטטוס V.
    • כנסים לקובץ הרצוי, במרכז המסך יופיע התמלול, עורכים במידת הצורך ומורידים למחשב.

תוסף כרום המאפשר תמלול של סרטוני youtube, העתקת התמלול לקובץ ויצוא לסיכום ב-chatGPT מתוך התוסף עצמו.

• • ניתן להעלות הקלטות (ראיונות/ מפגשים/ הרצאות) לאזור האישי ב- youtube ולהגדיר כפרטי / לא רשום, ואז לשאוב את התמלול מתוך התוסף. https://glasp.co/youtube-summary
  • שלבי עבודה:
    • נכנסים לאתר ומורידים את התוסף.
    • נכנסים לסרטון הרצוי ופותחים את התוסף מצד שמאל של הסרטון. מעתיקים את התמלול לקובץ או עוברים לשיחה ב- chatGPT.