אתגר 'הבועתיות':

כל יחידת תוכן עשויה להיתפס כמנותקת מההקשר הרחב של הקורס.

ללא תחושת רצף, הסטודנטית עלולה לחוות את השיעור כיחידה מבודדת, ואת הקורס כאוסף של פיסות מידע נפרדות.

 אתגר ה'לאבד ידיים ורגליים'

סטודנטיות עלולות להתקשות בהתמצאות ובהבנה של סדר הפעולות הנדרש.

הן עלולות להתבלבל ולא להבין כיצד להתקדם – מה חובה לקרוא, לראות ולעשות, מה רשות, ומה סדר הפעולות המומלץ.

 אתגר ה'עומס'

סטודנטיות רבות מתקשות להקדיש זמן ללמידה עצמאית בגלל עומס משימות, דחיינות או חוסר עניין.

מומחה נטוורקינג יוצר חיבורים, מהנדס בונה שלבים, וקופירייטר בונה מתח… אז איך כותבים פתיח מנצח?

המענה של שלושת המומחים לשלושת האתגרים:

מומחה נטרווקינג

פתיח של מומחה נטוורקינג הוא פתיח שמדגיש רישות וקשרים.

הפתיח יוצר חיבור בין השיעור הנוכחי לשיעורים קודמים ולתמונה הגדולה של הקורס.

הוא מסביר איך התוכן החדש משתלב בתוך ההקשר הרחב, יוצר גשר בין יחידות ידע ומעניק תחושת המשכיות.

איך מומחה נטוורקינג מנסח פתיח?

בשיעור הקודם עסקנו בסגנון הוויסות הבטוח ובאופן שבו הוא מסייע להתמודד עם רגשות מורכבים. היום נעמיק בשני סגנונות נוספים: חרד ונמנע. בשיעור הבא נפגוש את שלושת הסגנונות האלו כפי שהם באים לידי ביטוי במערכות יחסים בכיתה.

 מהנדס

פתיח של מהנדס בונה את המסגרת של השיעור ומעניק תחושה של שליטה על הלמידה.

הוא מציין את המטרות המרכזיות של השיעור ואת התוצרים שהלומדת תוכל להשיג.

הוא מבהיר מה ילמד בשיעור, מציין מה חובה לבצע ומה בגדר בחירה ומדריך כיצד לעבור בין חלקי השיעור בצורה מיטבית.

הוא מדגיש מטרות מדידות ומסייע להבהיר מה מצופה מהלומדת ומה הערך המוסף שתפיק מהשיעור.

איך מהנדס מנסח פתיח?

השיעור מחולק לשלושה חלקים: הקלטה שמסבירה את הסגנונות, מצגת אינטראקטיבית שממחישה את המערכות השותפות בתהליך, ושאלון אישי שבו תוכלי לגלות את סגנון ההתקשרות שלך. התחילי בהאזנה להקלטה ולאחר מכן המשיכי לחלקים הנוספים

 קופירייטר

פתיח של קופירייטר יוצר עניין וסקרנות, משכנע את הלומדת שכדאי להיכנס לתוכן ולחקור אותו, מעורר תחושת חיבור ורלוונטיות לנושא, וגורם ללומדת לרצות להישאר.

קופרייטר פותח בשאלות מסקרנות, בדילמות מעוררות מחשבה, בסיפורים או ציטוטים.

איך קופירייטר מנסח פתיח?

מדוע תלמידים מסוימים מגיבים בזעם או הימנעות לביקורת? האם יש לכך קשר לחוויות ילדות? בשיעור הזה נגלה את הקשר בין סגנון הוויסות החרד והנמנע להתנהגויות שכיחות בכיתה

הפתיח האידיאלי: כולם!

הפתיחים יכולים להיות גמישים ולשלב בין כמה אלמנטים:
חיבור להקשר הרחב (מומחה נטוורקינג)
הצגת מבנה ברור: ארגון השיעור, מטרות ותוצרים (מהנדס)
יצירת עניין ומוטיבציה (קופירייטר)

סיכום

שימוש נכון בפתיח יכול להפוך למידה אסינכרונית מחוויה מנותקת ומבלבלת לתהליך זורם, ממוקד ומעורר השראה.

נטוורקר אומר – בואו ניצור חיבור, מהנדס אומר – בואו נבנה שלבים, קופירייטר אומר – רגע, קודם צריך כותרת טובה!

לומדות אלו אינן נדרשות להגיש מטלות נוכחות, ויש לסמן שהיעדר ההגשה לא יפגע בציון הסופי שלהן.

איך אפשר לייעל את התהליך, במקום לסמן באופן ידני את המטלות עבור כל לומדת בכל פעם?

 פתרון לניהול התהליך

במקום לסמן באופן ידני את המטלות עבור כל לומדת בכל פעם, ניתן לייעל את התהליך באמצעות הוספת רכיב ייעודי במודל:

1. הוספת רכיב 'דיווח אישורי היעדרות':
   • יש להוסיף לקורס רכיב חדש במערכת המודל בשם "דיווח אישורי היעדרות".
   • במהלך הסמסטר, לומדות שברשותן אישור היעדרות יסמנו ברכיב זה את השיעורים שבהם נעדרו.
2. בסיום הקורס:
   • המרצה תקבל דוח מרוכז הכולל את כל דיווחי ההיעדרות של הלומדות.
   • על בסיס דוח זה, ניתן לסמן באופן מרוכז ברכיב "ציוני הסטודנטים בקורס" את המטלות שאינן צריכות להילקח בחשבון.

באמצעות התהליך הזה נוכל לחסוך בזמן באמצעות טיפול מרוכז בסיום הסמסטר, ונפחית את הסיכון לטעויות ידניות במהלך הסמסטר.

איך עושים? (תודה לברכה וילנסקי על ההדרכה!)

בתחילת הקורס:

1. לחיצה על 'הוספת משאב או פעילות'
2. בחירה ב"שאלה בחירה"
3. יש למלא את השדות הבאים:

• • שם – דוח נוכחות
  • תיאור – ההנחיות למילוי
  • אפשר לעדכן את הבחירה – כן
  • ניתן לבצע יותר מבחירה אחת – כן
  • אפשרויות – להכניס את המפגשים. בכל שורה (אפשרות) מפגש אחד. (במידה ויש צורך אפשר להוסיף אפשרויות נוספות בלחיצה על הלחצן 'הוספת 3 שדות לטופס')

4. לסיום: לחיצה על 'שמירת שינויים וחזרה לקורס'.

בסיום הקורס:

כדי לצפות בתשובות התלמידות:

1. יש ללחוץ על הפעילות (דוח נוכחות)  ולחיצה על 'תשובות'.
2. יתקבל דו"ח לפי שמות הלומדות והמפגשים שסימנו.

איך אפשר למרות זאת להגביר שיתופיות?

הנה 3 הצעות לשלב מטלות שיתופיות בקורס שלך. מצד אחד, המטלות מעודדות מעורבות פעילה, חשיבה ביקורתית ומאפשרת חשיפה למגוון דעות, ומצד שני, עדיין מותאמות לפלטפורמה שלנו, ומאפשרות בקרה של המרצה על השיתופיות. פעמים רבות, מטלה שיתופית מעלה את רמת התוצרים, שכן היא מהווה סוג של תגמול ו"פרסום" עבור הלומדות.

—-

הנה שלושה סוגים של מטלות שיתופיות:

אגרון מונחים קבוצתי:

כל לומדת בוחרת מונח (או תיאוריה, מודל, כלי מעשי וכו') שלמדנו בקורס ומביאה דוגמה מעשית. כך נוצר אוסף עשיר של סיפורים מעניינים ואטרקטיביים, המעשירים את הלמידה.

דיון מבוסס דילמה:

הצגת דילמה, כגון "תלות מול עצמאות בלמידה ובחינוך", וכל לומדת מביעה את דעתה, בהתבסס על החומר בקורס.

קריאת מאמר שיתופית:

בחירת מאמר רלוונטי לקורס ובקשה מהסטודנטים לספק ארבעה סוגי תגובות:

א. שאלה שהמאמר מעלה

ב. תובנה משמעותית

ג. ביקורת על טענה במאמר

ד. קישור לנושא אחר בקורס

—–

את המטלות השיתופיות ניתן לבצע בשני אופנים:

שיתופיות מוגבלת:

הלומדות שולחות את תגובותיהן למרצה, אשר מאגדת את כל התשובות לקובץ יחיד ומפיצה אותו לכלל הקבוצה.

שיתופיות מלאה:

הלומדות עובדות יחד על קובץ שיתופי ב-Google Drive או באמצעות כלי ה'בלוג', מילון מונחים שיתופי ולוח פדלט במערכת המודל, כך שכל המשתתפות יכולות לראות ולהגיב לתוכן בזמן אמת.

שאלון קצר על עמדות ותפיסות בנושא השיעור יכול לעזור למרצה להבין את נקודת המבט של הלומדות.

חשוב לשתף את הלומדות בתוצאות הסקר, ולנתח אותם, וכך לקשר אותן לנושאים הנלמדים בקורס.

הצגת שאלון לסטודנטיות:

כותרת: ברוכות הבאות לשאלון קצרצר בנושא X

הקדמה:

לפנייך שאלון קצר ומהיר, שמטרתו לעזור לכולנו להכיר טוב יותר את הנושאים שנלמד.

השאלון יציף את הידע, הניסיון והעמדות שלכן, ויסייע ליצור קשרים בין הידע העשיר שלכן לבין החומר החדש.

הנחיות:

• סמנו את התשובה המתאימה ביותר עבורכן.
• אין תשובות נכונות או לא נכונות – חשוב לנו לשמוע את דעתכן!

 טיפים נוספים:

• כדאי להדגיש שוב שהשאלון הוא מטלה בסיכון נמוך, ומטרתו לעודד חשיבה ולא לבחון את הידע.
• אפשר להוסיף משפט שמעורר סקרנות לגבי נושא השאלון.

סקרים הם פרקטיקה אחת מתוך שלוש פרקטיקות למטלות בסיכון נמוך.

טיפ מהצד:

סקר הסילבוס:

רוצות שהלומדות באמת יקראו את הסילבוס? הפכו אותו לסקר!

בקשו מהלומדות לציין אילו נושאים מוכרים להן יותר, אילו פחות, ובאילו נושאים היו רוצות להעמיק.

מהי דילמה?

דילמה היא התלבטות הנובעת ממניעים הקשורים למצפון ולקשיים בתפיסת המעשה הנכון בעיני המתלבט.

הדילמה מתרחשת כאשר המתלבט מתקשה להחליט איזו חלופה מוסרית יותר בעיניו.

בדרך כלל אין פיתרון לדילמה, אין החלטה מיטבית, אלא בחירה בחלופה מסוימת על היתרונות והחסרונות שלה.

דוגמה למטלה מבוססת דילמה:

כתבו תיאור מקרה דילמי (חצי עמוד): הביאו מקרה מהשטח, עדיף מקרה עכשווי.

1. תיאור הדילמה והערכים המתנגשים.
2. השתלשלות העיניינים: מה קרה, מי מעורבים
3. אילוצים (מה לא יכול להשתנות?) הזדמנויות, חלופות, השלכות
4. האם וכיצד ניסית להתמודד.
5. שאלות למחשבה הלאה. (המנעו מלהציע פתרונות.)
6. הציעו שם לדילמה.

טמונה בעיצוב, תכנון והתאמה של מסלול למידה.

מסלול הלמידה נותן ללומדת יד,

ומדריך אותה על ציר הזמן של

המפגשים, ההקלטות, המטלות, והחומרים הנוספים.

מסלול הלמידה פורש את הדרך בה צועדת הלומדת

מהרגע בו היא נחשפת לקורס,

ודרך השלבים ההדרגתיים

שעליה לעבור בדרכה אל היעד.

—-

3 עקרונות לתכנון מסלול למידה מזמין ובהיר:

עקרון מנחה 1: עקרון האוצרות

מסלול הלמידה מתבסס על ליקוט מרכיבי תוכן מגוונים:

הקלטות, מפגשים, דואר אלקטרוני, מאמרים, מודלים ישומיים, הנחיה וליווי.

יצירת מסלול למידה כרוכה בעבודת ליקוט מושכלת.

עקרון מנחה 2: עקרון הקשיחות/גמישות

מסלול הלמידה כולל מרכיבי ליבה קשיחים ומרכיבים גמישים.

מרכיבי הליבה הקשיחים

כוללים את הסילבוס, ההקלטות והמקראה המודפסת.

המרכיבים הגמישים מתעדכנים כל העת,

ומאפשרים ליצור 'קורס בוטיק',

בתפירה אישית בהתאמה לקבוצה, להקשר, ולתקופה.

המרכיבים הגמישים כוללים:

• הודעות מייל המתייחסות לנושא השיעור בהקשר אקטואלי או רלוונטי לחיי היומיום של הלומדות.
• מטלות יישום מתעדכנות.
• משוב כללי 'טרי' למטלה האחרונה שהוגשה.
• חומרי העשרה רלוונטיים: מודלים יישומיים, טיפים, או מאמרים.
• מענה לשאלות שהגיעו במייל (בהקשר לתוכן הנלמד).

עקרון מנחה 3: בלנדר

שיבוץ המרכיבים לאורך מסלול הלמידה

מכוון ליצירת חווית למידה מתחדשת ומעוררת סקרנות

באמצעות מגוון של תכנים ושיטות למידה:

סגנונות שונים של מטלות,

וסגנונות שונים של העשרה: מאמרים, מודלים יישומיים, סיפורים וכו',

היוצרים מעטפת פדגוגית רציפה בין הרכיבים,

המחברת את מגוון התכנים ושיטות הלמידה לכדי תהליך למידה משמעותי.

—-

מסלול הלמידה מגביר מוטיבציה ללמידה

ומייצר התמדה לאורך זמן באמצעות הבהירות שלו,

הגמישות שהוא מאפשר,

חיזוק התקשורת בין הלומדות למרצה,

ויצירת חיבוריות חוצת גבולות פיזיים.

השפה של הקורס קריטית למעורבות של הלומדים בקורס.

בכל קורס יש את הגרעין שילמד בכל מקרה,

את אלו שלא ילמדו בשום מקרה:(

ואת הקבוצה בגווני הביניים.

הלמידה בקבוצת הביניים מושפעת במיוחד

מהשפה, מהצורה והאופן בהם

נגיש ונארוז את התכנים של הקורס:

הכותרות של השיעורים, הפרקים ותתי-הפרקים.

—

אבל, רגע, מה עם המקצועיות?

לפני הכל, אנחנו מלמדות תכנים ברמה אקדמית

וחשוב שהכותרות ישקפו זאת: [הקשר בין לחץ לביצועים],

ועוד יותר מכך, שהמושגים המקובלים: [עקומת לחץ-ביצועים, עקומת ירקס דודסון]

הם אלו שייזכרו ויילמדו.

הפיתרון יכול להיות: גם וגם.

לשלב את השם המניע עם המונח המקצועי הרשמי, ולשים נקודתיים או מקף בינהם.

—-

הנה 3 פעולות שיאפשרו לנסח כותרות מקצועיות ומגבירות מעורבות:

הראשונה,

להעביר את הערך:

ליצור מעורבות באמצעות כותרת יצירתית

המעבירה מסר חזק, מייצרת עניין, ומנכיחה ערך:

[לחץ וביצוע: מצאו את נקודת הזהב שלכם]

זה ההבדל בין לרשום נושא לבין להעביר ערך!

טענה שמובילה לערך מניעה את הלומדות

להסיק את המסקנה שאליה כיוונת ומאפשרת לך להתמקד יותר.

השניה,

לאפשר התמצאות:

להקפיד על ההיררכיה של הכותרות:

כותרת והכותרות שתחתיה, נושאים ונושאי משנה,

שיבהירו את המבנה של התוכן

ויאפשרו התמצאות קלה בקורס.

עיצוב עקבי ובולט לאורך הקורס יכול לעשות את העבודה**.

השלישית,

לנסח שאלה:

כותרת שמנוסחת כשאלה

הופכת את הלומדות למעורבות יותר בחשיבה על התשובה:

[עקומת לחץ-ביצוע: איך הופכים מצב לחץ לאתגר?]