יתרונות הבחינה בעל פה

הערכה בעל פה מאפשרת בחינה מעמיקה של למידה ברמות הגבוהות בטקסונומיה של בלום, כולל ניתוח, סינתזה והערכה. שיטה זו מעריכה יכולות תקשורת בינאישית הנדרשת במקצוע ההוראה, מסייעת בגיבוש זהות מקצועית ואקדמית, ומאפשרת הערכה אותנטית של הפנמת הידע. כמו כן, היא מכינה לסיטואציות מעולם העבודה כמו ראיונות והצגות, ומספקת פתרון חלופי לסטודנטים עם לקויות למידה שיכולים להביע את עצמם טוב יותר בעל פה מאשר בכתב. בתנאים מסויימים, זו בחינה שאפשר לקיים גם בזום.

חסרונות הבחינה בעל פה

הערכה בעל פה טומנת בחובה מגבלות משמעותיות בגלל הסיטואציה הבינאישית, הכוללות הטיות רבות כמו השפעה של ההיכרות עם כל אחד מהנבחנים, מראה חיצוני, יכולת רטורית, סדר הנבחנים, העברת מידע בין הסטודנטים (ועוד) שעלולים לפגוע באובייקטיביות ההערכה.
אצל חלק מהסטודנטים שיטת הבחינה הזו מעוררת חרדה גבוהה הפוגעת בביצועים, למרות שזו עשויה גם להעיד על הבנת עומק, וייתכן שנוצרת חוסר הוגנות כלפי סטודנטים חרדתיים מוכשרים, לעומת אקסטרוברטים פחות מוכשרים. קיימת שונות גדולה בין בוחנים במטרות, סגנונות הערכה ורמת התערבות, מה שיוצר חוסר בהירות ואי-אחידות בדרישות מהנבחנים. כמו כן, השיטה עלולה להקשות על סטודנטים ברמת אוריינות בסיסית יותר, והיא יקרה יותר מבחינת המשאבים הנדרשים ליישומה בהיקפים רחבים. 

שיקולים נוספים שחשוב לקחת בחשבון

בחינה מובנית עם שאלות קבועות מגבירה את התוקף והמהימנות אך דורשת השקעת משאבים רבה יותר שכן מומלץ להכין מספר שאלות וגרסאות לכל חלק במבחן. מבחינת רמת הקושי, לרוב, בחינות בעל פה נוטות להיות קלות יותר ולהניב ציונים גבוהים יותר, ונתפסות גם על ידי לקויי למידה כנגישות יותר למרות היותן מלחיצות. נוכחות מרצה מוכר חיונית להרגעת הנבחן ולתחושת הוגנות תהליכית גם אם אינו מתערב בפעילות, בעוד שבחינות מרחוק באמצעות זום מציעות סביבה מוכרת ומרגיעה אך מקשות על העברת חום אנושי מרגיע בתחילת המפגש. 

מה מעריכים בבחינה בעל פה?

בעת תכנון מבחן בעל פה, חשוב לתת ביטוי לרמות שונות בטקסונומיה של בלום וכן לשלב בין בדיקת הבנה, שיקוף וסיכום של תהליכי הלמידה, בדיקת מומחיות שנרכשה במהלך הלמידה בקורס ודרישה להוכחת בקיאות בידע. כל אלה מקבלים משנה תוקף בעידן הבינה המלאכותית, בה קיימת חשיבות לתיקוף תהליכי למידה, בדיקת הבנה ולהפגנת שליטה בחומר – גם אם נרכש באמצעות בינה מלאכותית.

כיצד להיערך ולהכין מבחן בעל פה?

תכנון

• מטרות המבחן: מהו סוג הקורס (מבוא, בחירה וכיו"ב) ומטרותיו? האם הקורס דורש יכולות תקשורת / חשיבה ביקורתית / גיבוש זהות מקצועית ומתאים להערכה בעל פה?
• שיקלול בציון: תכנון משקל מתאים למבחן בתוך ציון הקורס לצד הערכות נוספות בקורס (לא 100% מהציון).
• משאבים: הערכת הזמן הנדרש, מתי זה מתאפשר, לעומת התועלת הפדגוגית ומבחן כתוב.

הכנות למבחן

• מניעת הטיות: הכנת מבנה קבוע לבחינה עם סדרת שאלות מוגדרות מראש לכל שלב מתוכן ניתן לבחור.
• מחוון מפורט: קריטריונים ברורים ורמות ביצוע מוגדרות לכל שאלה, שיאפשרו ציון גם במקרה של יותר ממעריך אחד. מדדי הערכה אפשריים: הבנה, אימות, מומחיות, זהות מקצועית.
  דוגמאות למודלים אפשריים לקריטריונים ומשקלים בהערכה
• הפחתת חרדה: הכנת הכיתה לאירוע על ידי תרגול מוקדם, סימולציות וכיו"ב. מומלץ למרצה גם כן לעשות סימולציה.
• תירגול: הכנה לכך שיהיו סגנונות אישיות שונים, סוגי רמזים במקרה של חוסר מענה, ומסגרת הזמן המוקצית לכל תשובה.
• שימוש ב AI: מומלץ להיעזר במודל שפה ובתוכנות של בינה מלאכותית לתכנון שאלות המבחן ותכנון מחוון בהתאם למטרות ההוראה של הקורס.

שקיפות והוגנות

• תיאום ציפיות: חלוקת קריטריונים וציפיות מפורטות לסטודנטים, קנסות על רמזים
• תיעוד: הקלטה, צילום או תיעוד כתוב מפורט לכל בחינה
• מנגנון ערעור: הגדרת תהליך ברור לטיפול בערעורים
• ליווי: במקרה של יותר מבוחן אחד, נוכחות מנחה מוכר במהלך הבחינה

אירוע ההערכה

• סביבה מרגיעה: יצירת אווירה תומכת ומקצועית. המטרה היא פדגוגית ולא חקירה. כדי שהבחינה תהיה הוגנת, יש לשמור על מידה של אי ודאות ולחץ נורמטיביים בבחינה.
• מבנה קבוע: התחלה בחלק מוכן + מעבר לשאלות פתוחות
• ניהול זמן: הקצאת זמן מספק לכל נבחן עם מספר הזדמנויות
• תיאום ציפיות: הסבר ברור על שלבי הבחינה ומטרותיה

למידה והפקת לקחים

• לאחר הבחינה רצוי לבדוק מה עבד, מה לא עבד ומדוע ולחשוב מה ניתן לשפר בפעם הבאה.

מה יתרונות השימוש בעבודות מסכמת?

• הערכה אותנטית של הבנת התלמיד
• עידוד למידה עמוקה ומשמעותית
• התלמידים מביעים את כישוריהם בדרכים מגוונות מה שיכול להגביר את המוטיבציה ללמידה.

כיצד להכין וליישם עבודה מסכמת בכיתה?

• ההכנה מתחילה בהצגת מטרות העבודה ותיאום ציפיות ברור (מומלץ להכין מחוון) – מה העבודה כוללת? על אילו נושאים אפשר לכתוב? באילו מקורות להשתמש?
• חשוב לפרק את תהליך העבודה לשלבים ברורים, להציג דוגמאות טובות, ובמידת הצורך לחזק את המיומנויות הנדרשות – איתור מידע, קריאה, כתיבה.
• מומלץ לקבוע לוח זמנים ברור עם אבני דרך להגשות ביניים ומשוב, ולבחון אילו נושאים מצריכים הנחייה אישית או קבוצתית לאורך התהליך.

אתגרים ופתרונות עם עבודה מסכמת

• חשוב להתאים את שאלות העבודה לרמת הכיתה ולמטרות ההוראה.
• הלומדים עשויים להשתמש בבינה מלאכותית בכתיבת העבודה ולכן יש לחבר שאלות שאינן מתאימות למענה עם בינה מלאכותית כמו שאלות אישיות וייחודיות הדורשות מעורבות אישית.

יתרונות השימוש בתוצרים יצירתיים בכיתה

• מאפשר לתלמידים לבטא את הבנתם בדרך המתאימה לסגנון הלמידה האישי שלהם, מגביר מוטיבציה ומעורבות.
• מבטא את עולמם הפנימי והאישי
• פיתוח יכולות פרזנטציה, עמידה בפני קהל ועוד.

כיצד להכין את הכיתה ולהנחות את העבודה על תוצרים יצירתיים?

• חשוב להתחיל עם הסבר ברור של הציפיות והמטרות, להציג דוגמאות מוחשיות של תוצרים איכותיים, ולספק מחוון מפורט.
• יש לקיים מפגשי ביניים לבדיקת התקדמות ומתן משוב, ולעודד שיתוף פעולה ותמיכה הדדית בין התלמידים.
• חשוב גם להקצות זמן לתרגול מיומנויות טכניות נדרשות.

אתגרים ופתרונות בעבודה עם תוצרים יצירתיים בכיתה

• חשוב לזכור שהתוצר היצירתי צריך לסכם תהליכי למידה ולהעריך את הידע וההבנה של החומר הנלמד. היצירתיות היא אמצעי לסיכום הלמידה ולא מטרה בפני עצמה.
• על מנת לדייק את תהליכי ההערכה חשוב לערוך תיאום ציפיות ברור עם התלמידים בנוגע לדרישות התוצר והערכתו ולהשתמש במחוון מפורט ומובנה להערכה
• חשוב לסייע לתלמידים בניהול הלמידה על ידי קביעת לוח זמנים עם אבני דרך ברורות לאורך התהליך, והגשת טיוטות
• בהתאם למאפייני קבוצת הלומדים וגודלה, ניתן לאפשר עבודה בזוגות או קבוצות קטנות
• לפרזנטציה: חשוב לשלב משוב עמיתים.

דוגמה מהקורס "מבוא לתולדות ישראל בעת החדשה" של פרופ' מיכל שאול:

לסיכום תהליך הלמידה בקורס, הסטודנטים התבקשו להגיש עבודה על דמות שמבטאת את המושג "משואה לתקומה". העבודה עברה דרך תחנות שונות הן מבחינת המחקר ההיסטורי והן מבחינת דרך הצגת המחקר: המרחב הגיאוגרפי בה פעלה הדמות, דמויות מפתח חשובות בסיפור הדמות, מקורות ראשוניים שקשורים לסיפור, מחקר היסטורי רלוונטי, ומקורות פופולאריים. אחת התחנות במסגרת העבודה היתה ללמד את CHATGPT את הידע שהצטבר באמצעות שאלות, תיקון שגיאות, ושימוש במידע מהימן ולתעד את השיחה. בהמשך, נעשה שימוש בבינה מלאכותית ליצירת תמונה שמתארת רגע מפתח בחיי הדמות שנבחרה.

את העבודה היה צריך להציג בתערוכה וירטואלית שנפתחה לתלמידי ומורי החוג, והיתה תחרות לדירוג העבודות.

צפו בתערוכה – ניתן ללחוץ PLAY להצגה אוטומטית, או להתקדם ידנית לפי הנקודות:

;

לשלב דוגמה מיטבית של הפרקטיקה

למשל, כפי שראינו במסמך המצורף – פרויקט "הדבר היה ככה" שבו התלמידים חקרו דמויות ממגילת אסתר והציגו את נקודת מבטן.

יתרונות השימוש ב- PBL בכיתה

• בחירת נושא מתוך העולם האמיתי או מחיי הקהילה של התלמיד מגבירה מוטיבציה ללמידה, מקדמת למידה משמעותית ורלוונטית, ומכינה לאתגרי העולם האמיתי.
• תהליכי הגדרת הפרוייקט וביצועו מפתחים חשיבה ביקורתית ויצירתית

כיצד לבנות ולהטמיע PBL בכיתה?

PBL דורש צוות מורים שמוכן לעבוד יחד, ללמוד את השיטה, לתכנן ללמד, וללות את התהליך מתחילתו עד סופו. שלבי ההכנה כוללים

1. זיהוי נושא מתאים ושאלה פורייה
2. תכנון מפורט של שלבי הפרויקט
3. הכנת משאבים ומחוונים
4. ישיבות מעקב ותכנון של צוות ההוראה
5. יישום הדרגתי, החל מפרויקט פיילוט
6. הצגת תוצרים לקהילה

אתגרים ופתרונות בהטמעת PBL

1. ניהול זמן הלימוד והעבודה על הפרוייקט, מה לעשות בהרצאה, האם הפרוייקט יהיה אישי או קבוצתי ועוד. הפתרון עובר דרך תכנון מפורט ואבני דרך ברורות של הפרוייקט.
2. התנגדות מורים שמעדיפים ללמד את מה שהם יודעים בדרכים שהם מכירים. כדי להיכנס לתחום, דרושה הכשרה, למידת עמיתים, והדגמת הצלחות.
3. במהלך הפרוייקט, סביר שתהיה שונות בין תלמידים. חלק ממשאבי הזמן והלימוד מוקדשים לצורך ליווי אישי ומותאם לכל תלמיד או קבוצה.
4. הערכה מורכבת של תהליך שמתפרס על פני שבועות / חודשים, וכולל למידה רב תחומי: שימוש במחוונים ברורים ומגוונים
5. ליווי תהליך PBL דורש משאבי זמן מרובים של המורה לצורך תכנון התהליך, וכל שלב בתוכנית, הנחייה קבוצתית, אישית, מתן משובים לכל שלב, ליוווי אישי. מומלץ לבחור בכיתה בה כמות הלומדים לא גדולה וכשהמורה שותף לצוות מורים המוכן לשתף פעולה וללוות את התהליך בצוות.

יתרונות השימוש בתלקיט בכיתה

• למידה משמעותית ורפלקטיבית: התלקיט מעודד את התלמידים לחשוב באופן מעמיק על עבודתם, לזהות את נקודות החוזק והחולשה שלהם ולשאול כיצד הם יכולים להשתפר.
• פיתוח מיומנויות מעשיות: התלקיט מאפשר לתלמידים לתעד את תהליכי התכנון והביצוע שלהם, ולייצר תיק עבודות שיוכלו להראות. לצד זה הוא גם מאפשר לנתח את העבודות שנעשו לצורך שיפור עתידי.
• הערכה הוליסטית: התלקיט מעניק למורה ולתלמיד כלי הערכה שמבוסס לא רק על מבחנים אלא על מגוון תוצרים שמייצגים מגוון יכולות של התלמיד.
• מענה להבדלים בין תלמידים: התלקיט מתאים לגישות הוראה שממוקדות בלומד (Student-Centered). הוא מאפשר לתלמידים להציג את חוזקותיהם בדרכים שמתאימות להם אישית.
• הכנה לקריירה: תלמידים יכולים להשתמש בתלקיט ככלי להצגת היכולות שלהם בראיונות להדרכה, לצה"ל לתוכניות מיוחדות ועוד.

כיצד לבנות ולהטמיע תלקיט בכיתה?

• הגדרת מטרות: בתחילת השנה, יש להגדיר יחד עם התלמידים את המטרות של התלקיט. לדוגמה:
  • מהן היכולות שהם רוצים להדגים?
  • אילו תוצרים עליהם לכלול?
  • כיצד ימדדו את התקדמותם?
• בחירת הפורמט: תלקיט יכול להיות פיזי (תיק עבודות ממשי) או דיגיטלי. בשנים האחרונות, שימוש בתלקיט דיגיטלי נפוץ במיוחד, בשל נוחות האחסון והשיתוף.
• תהליך איסוף חומרים: יש לעודד את התלמידים לאסוף תוצרים לאורך כל השנה. חשוב להנחות אותם כיצד לתעד את עבודתם ולהוסיף רפלקציות.
• שילוב הערכה רפלקטיבית: מעבר לאיסוף החומרים, יש להנחות את התלמידים לכתוב רפלקציות על תהליכי הלמידה שלהם: מה למדו? במה השתפרו? אילו אתגרים נותרו?
• מתן משוב: משוב על התלקיט צריך להיות מתמשך, ולא רק בסוף המחצית והשנה. כך, התלמידיםיכולים לשפר את עבודתם ולהבין את הציפיות.
• שילוב בתהליך ההערכה: חשוב לשלב את התלקיט כחלק משמעותי מתהליך ההערכה הסופי של השנה. ניתן לקבוע קריטריונים ברורים להערכת התלקיט, כמו:
  • איכות התוצרים
  • עומק הרפלקציות
  • יכולת להציג תהליך למידה מתמשך

אתגרים ופתרונות בהטמעת תלקיט

• הבנה ראשונית של המודל: ייתכן שהתלמידים יתקשו בהבנת דרישות התלקיט. פתרון: מתן דוגמאות מתלקיטים מוצלחים ומתן הנחיות מפורטות.
• עומס עבודה: תלמידים ומורים עלולים לחוש שהתלקיט מוסיף עבודה רבה. פתרון: שילוב המשימות הקשורות לתלקיט כחלק אינטגרלי מהלמידה, ולא כמשימות נוספות.
• קושי טכני: בתלקיטים דיגיטליים, חלק מהתלמידים עלולים להתקשות עם הטכנולוגיה. פתרון: הדרכה ברורה ושימוש בפלטפורמות נוחות כמו Google Drive, OneNote או כלים ייעודיים לתלקיטים דיגיטליים.

דוגמא למטלת תלקיט באזרחות, ודוגמא של תלקיט – מהאתר של גלי הרפז