הרעיון המהפכני להפרות ביצית עם תא זרע מחוץ לגוף האישה, כדי לפתור בעיות עקרות של נשים וגברים, שינה את חייהם של מיליוני אנשים. תהליך ההפרייה מחוץ לגוף, זכה לשם "הפריית מבחנה" ובשמה המקצועי In Vitro Fertilization ובקצרה IVF. מאז תינוקת המבחנה הראשונה, לואיז בראון שנולדה ב 1978, חל שיפור רב בטכנולוגית ה- IVF אך עדיין הסטטיסטיקה להצלחת הקליטה של הריון בסבב הראשון של ההפריות עומדת על כ 40 אחוזים בלבד.
אחוזי ההצלחה הנמוכים של ההפריות נובעים מכך שהתהליך נסמך על בקרה אנושית שעדיין לא פוענחה במלואה. הביצית המופרית עוברת הדגרה באינקובטור למשך חמישה עד שישה ימים שלאחריהם מתקבל גוש תאים הנקרא בלסטוציסט. במהלך ימים אלו נערך מעקב אחר התפתחות הביצית המופרית לבלסטוציסט על סמך ניסיון אישי של אמבריולוג (מומחה בהתפתחות עוברית). האמבריולוג, עוקב אחר ההתפתחות של הביצית המופרית תחת המיקרוסקופ מספר פעמים ביום ורושם את הנתונים המורפולוגים, על מנת להעריך את חיות הבלסטוציסט. הערכת האמבריולוג מסייעת בהחלטה מי מהבלסטוציסטים ילקח להשתלה ברחם.
מחקר ראשון מסוגו בעולם, שנוהל על ידי היחידה להפרייה חוץ גופית במרכז הרפואי סורוקה, ביצע מעקב ממוחשב אחר גושי התאים בשלב ההדגרה וניתח נתונים מורפולוגים שנאספו, על ידי שימוש באלגוריתם של בינה מלאכותית. תוצאות המחקר הראו שיפור של כמעט פי שניים בקליטת העוברים ברחם בשימוש באלגוריתם בהשוואה למעקב אנושי. השימוש באלגוריתם הוכיח שככל שהבלסטוציסט גדול יותר כך ישנה עלייה במספר ההשתלות המוצלחות.
מחקר זה הוכיח לראשונה התכנות לשימוש באלגוריתם ככלי לבחירת עוברים להשתלה בהתבסס על גודל ומורפולוגיה של הבלסטוציסט. האוטומציה האוספת נתונים, מגבירה את העקביות והדיוק של נתוני הבלסטוציסטים ובכך מאפשרת יצירת סטנדרטיזציה לשלב ההדגרה. יתר על כן, אוטומציה מבוססת בינה מלאכותית מפחיתה את משך הזמן שהאמבריולוגים מבלים במעקב אחר הבלסטוציסטים ומגבירה את כוח הניבוי של האלגוריתם לשיפור התוצאה הקלינית.
המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה משמש כ"כיפת ברזל" רפואית של ישראל בימים קשים אלה. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, המרכז התמודד בגבורה עם מספר חסר תקדים של פצועים שפונו אליו בזמן קצר מאוד בעקבות מתקפת הטרור של החמאס.