ברשימה הקודמת כתבתי על הספר 'שלטי גבורים' בעניני המשכן והמקדש מאת רבי אברהם פורטליאנו, ועל ההתעוררות לעיסוק בעניני המקדש באיטליה בסוף המאה ה16 ובמאה ה17 וסיבותיה, ואכן העיסוק והכתיבה באיטליה בעניני המקדש לא פסקה עם פרסום הספר 'שלטי גיבורים' במנטובה שע"ב (1612), וראוי לציין במיוחד את הספר 'חנוכת הבית' על סדר משניות מסכת מדות מאת החבר רבי מלכיאל אשכנזי שנכתב שנים ספורות לאחר 'שלטי הגיבורים' הספר היה טמון בכת"י ויצא לאור ג"כ ע"י רבי אברהם סופר יחד עם הספר 'חדושי ר"מ קזיס למסכת מדות' (ב / (2)1.51 / 011) הנזכר ברשימה הנ"ל. וכן את הספר שהזכירנו הרב יעקב ט. 'מעשה חושב' מאת הרב עמנואל חי ריקי שנכתב כספר עזר לתלמידים הלומדים את מעשה המשכן בתורה ונדפס בויניציאה ב1716 (ד / 9.6 / 26).
אולם הפעם אני רוצה לנדוד אתכם לקהילה אחרת שיש בה דמיון מבחינה מסוימת לקהילות איטליה בנוגע לשילוב של תורה חכמה ומדע וכוונתי לקהילת 'אמשטרדם' אשר בהולנד, שלנו בספרית הישיבה יש כידוע קשר עמוק ורב שנים אתה. ב'אמשטרדם' של המאה ה-17 הייתה קהילה יהודית גדולה ומגוונת של יהודים מעדות שונות, היו בה יהודים שהגרו מאשכנז, והיו יהודים ממגורשי ספרד ואף ממשפחות אנוסים מספרד ופורטוגל שברחו מאימת האינקיוזיציה לאמשטרדם ושם שבו ליהדותם בגלוי. אחד מיהודים יוצאי ספרד שחיו באמשטרדם במאה ה-17 היה רבי שלמה רפאל יהודה לאון טמפלו (1603-1675) שאת תמונתו הצגתי בראש הבלוג. טמפלו נולד בפורטוגל למשפחת אנוסים ממגורשי ספרד, שבילדותו היגרה לאמשטרדם. באמסטרדם למד אצל רבה של קהילת "נוה שלום", הרב יצחק עוזיאל, שהסמיך אותו לרבנות. הוא התמנה כרב ור"מ ב"בית המדרש השישי" באמשטרדם. נושא בנין המקדש וכיליו משך את לבו, והוא עסק בו באינטנסיביות. הוא שרטט שרטוט מפורט של בית המקדש וכתב ספר בספרדית Retrato del templo de Salomón (=תבנית בית המקדש של שלמה) המבאר את כל חלקי השרטוט, הספר יצר ב1642 בספרדית וכבר באותה שנה תורגם להולנדית וכשנה לאחמ"כ לצרפתית. (ע"ש המילה Templo =מקדש שבשם הספר דבק בו הכינוי טמפלו) קהל היעד היה בעיקר "שאינם בני ברית" מכיוון שכפי שתראו בהמשך באותה תקופה הנוצרים התענינו מאוד בנושא בית המקדש – ולעיסוק בנושא היה מימד 'רב תרבותי ובין דתי' בבחינת "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים". לאחר כשמונה שנים מהוצאת הספר בספרדית תרגם אותו טמפלו לעברית. בשם: תבנית היכל (ד / 9.6 / 036)בהקדמת הספר הוא מסביר את הצורך בכתיבת הספר:
"הנה נא אתה הקורא גבר עמיתי, ידעתי כי מפי כתבי הקודש ומפרשיהם אנשי השם אשר תראה, ומפי ספרי חכמי המשנה שלמים הם אתנו, יתבארו לך דברים רבים לאין תכלית מעניני הבית הגדול והקדוש אשר עשה המלך שלמה לה', ומכל כיליו אשר ישרתו לו בהם. אמנם יען שכל הענינים האלה באו בספרים נפרדים, צו לצו קו לקו, נבוכים ומבלתי סדור, הן הם לא יספיקו להודיעך על נכון צורת הבית הנזכר ותכונתו לשתוכל לצייר בדמיונך כל מוצאיו ומובאיו לשכותיו וחצרותיו כאשר היה בימי קדם קדמתה משפט הבית הקדוש ההוא ומעשהו. אשר על כן סעיפי הרהיבוני להציג לפניך החיבור הקטן הלזה אשר בו בקיצור אמין ושפה ברורה המלאה לה סמוכות בדברי רז"ל תמצא את כל הדברים האלה נרשמים אחת לאחת למצוא חשבון. ועתה הנני לישר לפניך את הדרך אשר תלך בה ואת הענינים אשר תבוא אליהם"
טמפלו טוען שעד לזמנו החומר הרב בנושא היה מפוזר בדברי רז"ל במקומות רבים, והוא הראשון שאסף את כל החומר וסידר אותו בצורה מרוכזת. מעניין שהוא מתעלם מהספר 'שלטי הגיבורים' שקדם לספרו ב 30 שנה! וייתכן שלא הכיר אותו. בכל מקרה הספר תבנית היכל שונה משלטי הגיבורים הוא מצומצם בהרבה ואיננו גולש לעניינים מדעים שונים השערות והשלמת פערים, מאידך טמפלו מציין בצורה מדעית בשולי כל סעיף את המקור לסעיף מדברי חז"ל הרמב"ם ספר יוסיפון וקדמוניות של יוספוס פלאביוס! ובסוף הספר הוא מוסיף מפתח נושאים מפורט. הספר עוסק בעבודת בית המקדש, צורת הבנין מבנה כלי השרת ובחלק הרביעי גם "ידבר על הבנינים הנכבדים אשר היו סמוכים ומדובקים להר הבית הלא המה היכל המלך שלמה אשר ממנו בעליתו המפוארה יעלה בית ה'. ועוד ידבר על אודות מצודה נשגבה נקראת מגדל אנטוניה אשר היתה נדרשת להגין על המקדש מפני אויב"
אולם טמפלו לא הסתפק רק בכתיבה בספר, אלא נקט בדרך נוספת להמחשת בית המקש וכיליו, כפי שהוא כותב באותה הקדמה:
"ואף שכל הדברים האלה כוללים פרטיים רבים אשר לבלתי הטריחך לא העליתים הנה על ספר. יען שאין כוונתי בזה כי אם לסדר לפניך כל חלקי התבנית אשר עשיתי מן הבנין המשובח והנפלא הזה, בכלי יקר הערך מעשה חרשים כולו, משלש אמות אורכו ושלש אמות רחבו ואמה וחצי קומתו, באופן שבצביונו יורה חלק משלש מאות מן המקדש לארכו ולרחבו וחלק מתשעים אלפים משטחיותו וחלק משבעה ועשרים רבבות מגדולת כל גופו. ולפי שתמונת הכלים הקדושים אשר ישרתו בם בקודש בהיותם עשויים על ערך המידה הקטנה הזאת לא יוכלו להראות שלמות תמונתם איש איש על עבודתו ועל מקום מושבו אשר המה מונחים שמה. ראיתי לעשותם על ערך מדה אחרת אשר כל אחד מהם יורה חלק מעשרה מכל כלי לארכו ולרחבו וחלק ממאה משטחיותו וחלק מאלף מגדלות גופו"
כלומר הספר כולו הוא בעצם רק נספח ו'מקרא' לדגם של המשכן וכליו שאותו בנה טמפלו בצורה מושלמת בקנה המידה שהוא מפרט, כשהספר בא להסביר ולציין את המקורות של כל פרט ופרט בדגם. הספר העברי תורגם ללטינית וממנה לגרמנית בהוראת הדוכס אאוגוסט הצעיר מבראונשווייג . ווילם השני, נסיך אורנז' התרשם מאוד מהדגם שבנה טמפלו ונתן לו רשיון להציג את הדגם בתשלום בכל רחבי הרפובליקה ההולנדית, תוך שהוא אוסר על אחרים להעתיק את הרעיון. ב-1675 נסע טמפלו עם הדגם ללונדון על פי הזמנתו של צ'ארלס השני מלך אנגליה ושם הציג את הדגם לציבור הרחב במשך מספר שבועות. טמפלו הדפיס ספרים נוספים בעניני המקדש ארון הברית ועוד שתורגמו לשפות רבות. ובנוסף הניח אחריו עוד ספר על העבודה בבית המקדש, ספר ראיות לשיטותיו בנושא בית המקדש ומידותיו, חידושים ומחקרים בדברי חז"ל בתלמוד, ואוסף ויכוחים תאולוגיים שעברו בינו לבין בכירים בכנסייה.
חבל שאין בידינו את 'ספר המבקרים' של האנגלים שביקרו בתערוכת דגם מקדש שלמה של טמפלו בלונדון. אבל ייתכן שאחד מן המבקרים בערוכה היה לא אחר מאשר אבי הפיזיקה המודרנית אייזק ניוטון (1642-1727) שהיה באותם הימים מרצה באוניברסיטת קיימברידז' השוכנת כ80 ק"מ צפונית ללונדון. ניוטון ידוע בעיקר בהשיגיו וחידושיו בפיזיקה ומתמטיקה. אולם מסתבר שכנוצרי מאמין הוא עסק רבות גם בפרשנות תנכי"ת, חישובי קץ, וגולת הכותרת עיסוק נרחב ב'תבנית המשכן' מקדש שלמה והמקדש השלישי, הוא רבות כדי לחקור את הגאומטריה המקודשת של מקדש שלמה, ונעזר במידות המקראיות של בית המקדש ושל אוהל המשכן כדי להגיע למסקנות על הקווים המנחים בבניית מבנים אלה. הוא האמין שהגאומטריה של בית המקדש מקודדת בתוכה את הכרונולוגיה של אירועים חשובים בהיסטוריה העברית. יורשיו של ניוטון ניסו לעניין אוניברסיטאות ואספנים פרטיים בכתבים אלו אולם אף אחד לא היה מעונין לרוכשים מפני שמציאותם קלקלה עבורם את התדמית של ניוטון כחוקר רציונאלי מאבות המדע המודרני. אולם ב1935 כמעט מאתיים שנה לאחר פטירתו הוצגו כתביו המיסטיים של ניוטון למכירה פומבית בלונדון, ורכש אותם פרופ' אברהם שלום יהודה (1877-1951) (להלן אש"י) אש"י היה איש אשכולות, חוקר תולדות עם ישראל והתרבות הערבית, פעיל ציוני, סופר ופובליציסט. שדמותו שווה רשימה בפני עצמה. בצוואתו ציווה אש"י את כל אוסף ספריו, כתבי היד והמסמכים שאסף לספריה הלאומית בירושלים. בין כתבי ניוטון שהגיעו לסה"ל נמצא גם כה"י של ניוטון הנקרא 'רשימות על המקדש היהודי' שנכתב בין השנים: 1675-1685. ברשימות הנ"ל דן ניוטון במנה המקדש ומשמעויותיו ומשלב בדבריו שברי פסוקים ומילים בעברית כפי שתוכלו להיווכח מהתמונה המצ"ב. על הקשר של ניוטון לבית המקדש ואמונתו בשיבת ציון של עם ישראל לארצו כתב סא"ל במיל' עזרא מנשה הראל, ראש ענף ארגון של חיל האויר ומחלוצי ההי טק בישראל, את הספר: המפגש העוצמתי בין מדע ונבואה : סר אייזיק ניוטון : מדען, איש אמונה וחובב ציון. ספר נוסף בנושא הוא ספרה של החוקרת עיבל לשם רמתי אייזק ניוטון ובית המקדש, מדע, קבלה ומה שביניהם, (מגדל, 2005), וניתן למצוא ברשת הרצאות של שניהם בנושא המעניין.
כשחופרים מעט יותר מתברר שגם התעניינותו של אברהם שלום יהודה, בכתבי ניוטון בנושאים הנ"ל, לא הייתה התעניינות אקדמאית גרידא ואף לא התלהבות אופיינית של סוחר עתיקות, ככל האישים האחרים שעסקו בתחום גם אש"י היה מעורב נפשית עמוק בנושא. בארכיון שלו שנתרם לספריה הלאומית נמצאו בנוסף לספרים וכת"י גם כעשרים ארגזים שבהם דגם מרשים של המשכן וכליו שנוצרו במלאכת יד מקצועית ומדויקת ע"י אי"ש בשעות הפנאי שבין פעילותו האקדמאית ופעילותו הציבורית הענפה. על הדגם המופלא הזה אני ממליץ לקרוא ברשימתה של תהילה ביגמן, המזרחן שבנה את המשכן, בבלוג הספרנים של הסה"ל. מעניין שבעוד אי"ש האקדמאי והחוקר עסק בבנית המשכן ורכישת כתבי ניוטון בענין המקדש, הרי שאחיו הגדול של אי"ש – הרב יצחק יחזקאל יהודה, כתב ספר דווקא על הכותל, הכתל המערבי: מאמר מקיף על כתלנו זה, מה שנאמו עליו, ומה שדבר בו מימי החרבן עד היום הזה, שיצא בתרפ"ט בתקופת המאבק עם הערבים על זכויותינו בכותל המערב, כמסמך הבא להציג את הקשר ההסטורי והרוחני של עם ישראל למקום קדוש זה.
ואולי בעז"ה כשיבנה בית המקדש השלישי יהיו רשימותיו של ניוטון השוכנות בספריה הלאומית בירושלים וסריקה שלהם נמצאת באתר הסה"ל – לעזר בבניית המקדש כשם שחירם מלך צור סייע לבניית מקדש שלמה, וכורש מלך פרס לבניית בית המקדש השני.