לוגו מדברים פדגוגיה לבן
Search
Search
Search

בינה
מלאכותית

שימוש ב-AI כעוזר הוראה בהכנת מטלות קריאה של מאמרים

קריאת מאמרים הינה אחת מהמטלות השכיחות שאנו כמרצים נותנים לסטודנטים. ה-AI יכול לסייע לנו בהכנת שאלות מגוונות, החל משאלות רב-ברירה (אמריקאיות), עבור דרך שאלות ברמות שונות עפ"י הטקסונומיה של בלום, וכלה ביישום העקרונות של המאמר במקורות אחרים. בחרנו להציג בפניכם שני כלים מרכזיים בתחום זה:
WhatsApp Image 2023-12-16 at 21.36.57

שני הכלים חינמיים – קלוד (cloude), ו-copilot של מיקרוסופט, המובנה בתוך הדפדפן שלהם Edge


הקלוד (החינמי)

  • יתרונות: ניתן להעלות מאמר ולבקש מ"קלוד" שיצור לנו מתוכו שאלות. העברית שלו מצויינת, וניתן לערוך איתו דו-שיח רציף על אותו נושא, כשהוא זוכר את כל הפרטים שהעלינו לפני כן, ובנוסף, הצ'אטים הארוכים איתו נשמרים.
  • חסרונות: הגירסה החינמית מוגבלת מאד – 100 צ'אטים ל-8 שעות, במידה והעלינו מאמר של עמוד אחד. אבל אם נרצה להעלות מאמר גדול – נעבור את המכסה.

 בסרטון שלפניכם הדגמה של שימוש בקלוד


 

copilot

  • יתרונות: עושה שימוש במודל שפה chatgpt-4, ניתן להעלות מאמרים ארוכים ולבקש ממנו עיבוד עליהם, יש אפשרות להפנות את השאלות גם למידע שנמצא במרחבי המרשתת (מה שנקרא online).
  • חסרונות – אין לו "זכרון ארוך" של כל הדו-שיח שניהלנו איתו במהלך הצ'אט, וגם הצ'אטים עצמם לא נשמרים.

בסרטון שלפניכם הדגמה של שימוש ב copilot


 

 אפליקציות נוספות ייעודיות לעבודה על מסמכי PDF

  • יתרונות: כיון שהן מיועדות רק לנושא זה, הותקנו בהם פיצ'רים ייחודיים, כמו הצעות של פרומפטים, אפשרות לשאול על קטע מסומן בתוך המאמר, לסמן בתוך המאמר את הפסקה בה מופיעה התשובה לשאלה ששאלנו וכדומה.
  • חסרונות: רוב האפליקציות מובנות על הגירסה החינמית של chatgpt-3.5 שהיא פחות מדוייקת וחזקה, הן מוגבלות מאד במספר השאלות שנוכל לשאול על המסמך בגירסה החינמית שלהן, ובעיקר – רובן לא עובדות עם מסמכים בעברית, וגם המענה שהם נותנות ביחס למאמרים כאלו ברמה שטחית. לכן לא עסקנו בסרטון באפליקציות אלו, אך למעוניינים נצרף קישורים:
    • askpdf
    • chatpdf
    • scispace
    • chattube – מאפשר להעלות סרטון מיוטיוב, גם ארוך, לבקש סיכום של הסרטון, ולבנות עליו שאלות.

הסטודנטים ואפליקציות מסמכי PDF

כפי שאנו עושים שימוש ב-AI בהכנת השאלות, יש להניח שגם הסטודנטים ישתמשו בו למציאת התשובות. לכן חשוב לדייק את השאלות שנקבל מה-AI, ולהוסיף בו נדבכים שיחייבו את הסטודנטים להיות מעורבים בהבנת המאמר, בבחירת המשפטים לתשובה – למשל – "צטט את המשפט שתומך בדעתך מתוך המאמר" וכדומה. ההנחה היא שקשה יהיה להציע מטלות שאין כלל אפשרות להסתייע ב-AI, או לאסור עליהם שימוש בכך, אך בה במידה שהם יידרשו להיות שותפים ומעורבים בהכנת התשובה – ממש כפי שאנו משתמשים בו להכנת השאלות – נצא נשכרים.


מעוניינים ללמוד ולשתף מניסיונכם בשימוש בכלי בינה מלאכותית באקדמיה? יש לכם רעיונות לשימושים נוספים בכלים שהוצגו להוראה?

מוזמנים להצטרף לקהילה הלומדת של מרצים ממכללת הרצוג  – בקישור לקבוצת הווצאפ.

בקבוצה נכיר כלים וחידושים, נשתף בניסיוננו ונלמד יחדיו על יתרונותיו וחסרונותיו של כל כלי בהוראה, למידה, הערכה ומחקר.

לסיכום:

מוזמנים להתנסות בכלים שהוצגו ולהצטרף לקבוצה הלומדת שלנו.
מחכים לכם!

כיצד נוכל לסייע? נשמח לחשוב יחד על כיוונים פדגוגיים שיתאימו לכם וללומדים.
כתבו לנו! pedagogy@herzog.ac.il

צוות מערך הוראה, למידה והערכה
להדפסת העמוד
דילוג לתוכן