מכירים את התמונה של מורה נואש, מנסה לקרוא שמות של 20, 30 או 40 תלמידים בכיתה רועשת? זה עלול להיות פרק זמן ארוך ומייגע עבור המורה, ולא פחות, עבור התלמידים.
מצד שני, בוודאי תרצו להכיר את היושבים בכיתה ולדווח מי היה בשיעור. לפניכם מספר הצעות לפעולה:
כרטיסי שמות
תוכלו להביא לכיתה כרטיסי נייר או בריסטול מקופלים באמצעם ולבקש מכל תלמיד לכתוב את שמו, להניח עם השולחן ולהפנות לכיוונכם. בסוף השיעור, תוכלו לאסוף את הכרטיסים וכך גם תהיה לכם מעין "רשימת נוכחות" של כל מי שהיה בשיעור.
הערה: אפשר לבקש מהתלמידים להוסיף על כרטיסי השם שלהם מילה או ציור לפי הגדרה מסוימת (צבע אהוב, הרגשה שלי עכשיו, מקום מגורים וכו') וכך לקבל עליהם יותר מידע.
שרטוט מפת כיתה
במקום לקרוא שמות לפי הסדר שבו הם מופיעים ביומן, אפשר לשרטט "מפת כיתה" ולכתוב את השם של כל תלמיד במקום שבו הוא יושב. בצורה כזו, כשתעמדו מול הכיתה, תוכלו לזהות את שם התלמיד לפי מיקומו על המפה.
למידת שמות תוך כדי הוראה
כשאני מזמינה תלמיד לדבר, אני אוהבת לשאול איך קוראים לו. בצורה כזאת, השימוש בשם התלמיד מקושר לכך שאני מקשיבה לדבריו. בהמשך, ניתן להזכיר "כמו ש… אמר" ואז בכלל, התלמיד מקבל תוספת תשומת לב חיובית (ואני מחזקת את זיכרון השמות שלי).
הערה: במקרים רבים, אנחנו עלולים ללמוד את שמות התלמידים שיותר מאתגרים אותנו ולכן, מומלץ להתאמץ דווקא ללמוד את השמות בהקשרים החיוביים.
קריאת שמות בזמן עבודה עצמית
אם בכל זאת, חשוב לכם לקרוא את שמות התלמידים מתוך הרשימה, עשו זאת בהמשך השיעור, בזמן שהם עובדים על משימה שנתתם להם. כך תוכלו לנצל את דקות הפתיחה של השיעור בצורה יעילה יותר.
יש לכם רעיונות נוספים? רוצים להעיר, לשאול או להגיב? מוזמנים לכתוב כאן…