הליטאים בכלל, והבריסקאים בפרט לא הקפידו לציין במיוחד את תאריכי היארצייט של גדוליהם. ובכל זאת מחר כ"א אב הוא היארצייט של מרן רבי חיים הלוי סולוביצ'יק זצ"ל מבריסק (1853-1918) (להלן ר' חיים) אבי שיטת הלימוד הבריסקאית ובמידה מרובה שיטת הלימוד הישיבתית עד עצם היום הזה. לא נבוא היום לסקור את פרשת חייו ובוודאי שלא להעריך את שיטת לימודו ובעז"ה עוד נשוב לכך בהזדמנות אחרת. הפעם באווירת בין הזמנים אני רוצה להתייחס מעט לנופשי הקיץ של ר' חיים, ולשם כך אשתמש בתיאוריו החיים ומלאי הצבע של ר' יעקב מרק מתוך הספר היחיד ומיוחד במינו 'במחיצתם של גדולי הדור' (מ / 7 / 173). בהקדמת המולי"ם מתוארת דמותו כך: "יעקב מרק שייך לבני העלייה המועטים שבדור הקודם המייצגים את המזיגה הנפלאה של תורה וחכמה והכרה לאומית, לפני שלשים וחמש שנה היה הראשון שהנהיג למודי פנקסנות (=הנהלת חשבונות) על ידי מכתבים בעברית רוסית וגרמנית, ובמשך שלשים וחמש שנה רכש רבבות תלמידים שפתח להם את מקורות הפרנסה…" מרק היה יהודי ת"ח פקח ושנון ועסקן מוכשר, והתחבב מאוד על גדולי ישראל בדורו, עמם נפגש בנסיבות שונות ופעמים רבות פעל בשליחותם. ואף שהיה פעיל ציוני נלהב, היה חביב גם על גדולים שהתנגדו לציונות כמו ר' חיים. את רשמיו הבלתי אמצעיים מגדולי ישראל פרסם בסדרת כתבות בעיתון האידי *טגבלט* שיצא בארה"ב, הכתבות יצאו ב1926: בספר באידיש, ותורגמו לספר בעברית ב1958 ע"י ר' שמואל חגי (קרויזר) המתרגם והמו"ל של ילקוט מעם לועז שלאחרונה פורסמה כתבה מרתקת עליו במוסף שבת של מקור ראשון.
ר' יעקב מרק התגורר בעיר לִיֶפאיה שעל חוף הים הבלטי. היהודים קראו לה ליבוי. וכך מספר מרק בספר הנ"ל:
"כמה שנים בזו אחר זו היה רבי חיים נוהג לבוא לליבוי כדי להתרחץ בים, ולפי שהרופאים אסרו לו לעסוק הרבה בתורה בימי הנופש – נזדמן לי לטייל עמו שעות ארוכות על חוף הים, והייתי מתבונן בהנהגתו המופתית, וניתנה לי ההזדמנות הנאותה ביותר להכיר את רוממותה וגדלותה של אישיותו הנפלאה… באותם הקייצים שרבי חיים בילה בליבוי – כמעט שלא עבר יום שלא נפגשנו יחד. היינו מתרחצים יחד, והינו שוכבים על גבי החול שעות ארוכות והיינו עוסקים בבעיות מתימתיות והיינו רושמים את המספרים על החול. כמה וכמה פעמים התפעלתי מן הדבר כשהיה פותר בשכלו החריף בעיות מתימתיות מסובכות ביותר, אף על פי שלא ידע את הכללים היסודיים ביותר. כן היינו עסוקים בפיזיקה ובשאר ידיעות כלליות, אבל כשהיינו מגיעים לבעיה שעומדת בסתירה כל שהיא עם דעת חז"ל היה ר"ח עושה תנועת ביטול בידו כאומר: דברי הבלים הם."
ואם חשבתם לרגע שר' חיים בהיותו אורח בעיר לא לו, שאליה הגיע לנפוש הסתפק ברחיצה בים ושכיבה על החול, טעיתם בגדול! וקראו נא את הקטע הבא מהמשך הרשימה בספר:
"בתקופת הקיץ שרבי חיים היה בא לליבוי באו לעיר הרבה אורחים עניים שלא באו אלא מפני שרבי חיים בא לשם. והיו מתקבצים עשרות רבנים, פרושים, ובני ישיבה שביקשו לנצל בשביל טובתם את נוכחותו במקום. אחד רצה לקבל ע"י השפעתו של רבי חיים רבנות יותר גדולה, אחד ביקש סמיכות, ואחד ביקש קבלה לשחיטה, ואחד היה זקוק לסתם המלצה. ביתו היה תמיד מלא באנשים כאלה. רבי חיים היה מאזין לדבריו של כל אחד ואחד בסבלנות רבה, והיה עוזר לכל אחד עד כמה שידו היתה מגעת, ולא עברו ימים מועטים בלבד ור"ח כבר הכיר היטב את כל אחד ואחל מהם, וידע את מצבם ואת צרכיהם של כל אחד ואחד, ומיד היה מתחיל לעורר את בעלי הבתים שבעיר, ומזרזם שישתדלו להשיג כספים בשבילם"
מרק ממשיך ומספר כיצד היו הוא ועוד עסקנים 'מקדימים תרופה למכה' ואוספים כסף עוד לפני שר' חיים היה מגיע לעיר כדי שיהיה לו כסף מוכן לחלק, אולם לבו הרחום גרם שהכסף לא הספיק, והיו צריכים לגבות עוד…
כידוע ר' חיים טען שעיקר תפקידו של המרא דאתרא איננו פסיקת הלכה וישיבה בדין (לתפקיד זה מינה בבריסק את הדין והמו"צ הרב שמחה זליג ריגר זצ"ל) ואף לא הרבצת תורה, אלא עשית חסד! ספור מדהים מספר לנו מרק על גודל מסירותו ותקיפותו של ר' חיים בעניין 'פדיון שבוים'
"בשנה הראשונה למלחמת העולם (הראשונה) כשבריסק הייתה בידי הרוסים, נלקחו למאסר חמישה יהודים שהעלילו עליהם עלילת ריגול והיו נתונים לסכנת תליה. הדבר היה בין ראש השנה ליום כיפור ולרבי חיים נודע שאפשר לבטל את הבלבול בסכום של חמשת אלפים רובלים, והיה רץ מגביר אחד לשני אבל ללא תוצאות, מפני שבאותם הימים – לפני שנראו הסימנים של רווחי המלחמה – חשב כל אחד ואחד על עצמו, והיה חושש שמה יאזל כספו. רבי חיים הצטער על כך צער גדול, שכן, מלבד הסכנה שהייתה צפויה לחמשה יהודים חפים מפשע עלול היה הדבר להשפיע השפעה מזיקה על כל ישראל. רבי חיים גמר בלבו לעשות דבר שבוודאי היה שלא לרצונו. ערב יום הכיפורים ציווה בחשאי להודיע לכל בתי הכנסת שלא יתפללו מעריב עד שייתן רשות לכך. בני העיר התכנסו לבתי הכנסת, והיו עטופים בטליתות ובבגדי הלבן והיו ממתינים עד שהרב ייתן רשות להתפלל. בינתיים היה רבי חיים – ועמו כמה בעלי בתים – עוברים מבית כנסת לבית כנסת ובידם ארנק של כסף, ר"ח היה קורא לכל אחד מן הגבירים שיצא החוצה, והוא הלך עמו עד לביתו, וכל אחד אנוס היה לתרום כפי שרבי חיים הטיל עליו. בשעה מאוחרת בלילה, כשעלה בידו לקבץ את כל הסכום של חמשת אלפים רובלים – שלח לבית הכנסת והודיע לקהל שאפשר לפתוח בתפילה. למחרת היום שוחררו התפוסים"
אני ממליץ לכולם לקרוא מכריכה לכריכה את הספר הנ"ל המלא וגדוש בסיפורים ועובדות ממקור ראשון על 23 מגדולי הדור שבסוף המאה ה19 ותחילת המאה ה-20 במזרח אירופה.
בבית בריסק הסתייגו מאוד מכתיבת ספרי תולדות (ביוגרפיות) ושבחי צדיקים, ולכן עד לפני כעשרים שנה, היה ניתן לקרוא מעט מאוד חומר ביוגרפי על ר' חיים וצאצאיו. אולם בעשרים שנה האחרונות המצב השתנה מן הקצה אל הקצה. הרב שמעון יוסף מל* (בנו של הרב אלימלך מלר זצ"ל ר"מ בנתיב מאיר ומחבר הספר 'שי למלך') – בוגר ישיבת בריסק ותלמידו של הרמ"ד סולוביצ'יק זצ"ל. שכנע את רבו ושאר המשפחה לשתף עמו פעולה בכתיבה מפורטת של תולדות רבני משפחת סולוביצ'יק בתוספת מסמכים רבים ותמונות, ועד כה הוא הוציא את: רבן של כל בני הגולה: תולדות רבינו חיים הלוי מבריסק (ב"כ) (מ / 7 / 201), הרב מבריסק: תולדות מרן רי"ז הלוי (ד"כ) ( מ / 8 / 15), דחזיתא לרבי מאיר (על הרב מאיר סולוביציק בנו של הגרי"ז) (מ / 8 / 155), ואחרון לדור דעה (על רבי משולם דוד סולוביצ'יק) (מ /8 /115).
אגב לגבי מרן הגרי"ד זצ"ל דומני שהספר הביוגרפי היחידי שנכתב הוא ספרו של הרב אהרן רקפת: The Rav : The world of Rabbi Joseph B. Soloveitchik (ט / 7.1(0.7) / 017) המכיל חלק ביוגרפי וחלק של עיון במשנתו של הרב. בעברית יש לנו בעיקר את ספריו של הרב צבי שכטר שליט"א: מפניני הרב, נפש הרב ודברי הרב (ט / (0.2)7.1 / 011) שהם בעיקר לקט נפלא של: דרושים, אמרות, עובדות, פסקים והנהגות של הרב זצ"ל אבל אינם ביוגרפיה של ממש. אפרים קנרפוגל ודב שוורץ (עורכים), מנהיגות רוחנית בדור תהפוכות : דמותו וכתביו של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, אורים 2018. ואולי מבימה חשובה זו שלנו תצא הקריאה והבקשה לתרגם את ספריו הנ"ל של הרב רקפת לעברית, ולכתיבת ביוגרפיה מקיפה נוספת על הגרי"ד זצ"ל.
ולמי שרוצה להרחיב: כדאי לשמוע את ההרצאה המעניינת של הרב אליעזר שטיינברגר : ר' חיים סולוביצ'יק – אבי הלמדנות הישיבתית.
https://www.youtube.com/watch?v=01krf18vbTU
ואת הרצאתו המרתקת והחשובה של הרב מאיר ליכטינשטיין על השפה המושגית של ר' חיים מבריסק:
המשך 'בין הזמנים' נעים ופורה!