פנו אלינו לחשיבה, ייעוץ וסיוע בכל נושא פדגוגי שעל הפרק

חיפוש
בלחיצה מביא לדף הבית של האתר
חיפוש
חיפוש

מרצים
משתפים

הייתכן שיעור ללא הקנייה?

ד"ר אחינעם יעקבס, מהחוגים לספרות ותושב"ע, בחרה בדרך מעניינת ללמד מדרש בקורס "מדרש ואגדה": "שיטת המחברת דיאלקטית". מה כוללת השיטה? וכיצד הדיאלקטיקה באה בה לידי ביטוי?
מחברת ושאלות

אחינעם מספרת: "השיטה מכונה "מחברת דיאלקטית" משום שהיא מעודדת שיח דיאלקטי בין הלומדים לבין הטקסט. השיעור שבחרתי ליישם בו את השיטה היה שיעור פנים אל פנים שהתקיים בקורס שמרביתו היה בלמידה מרחוק. בשיעור זה, ביקשתי ליצור שיח ישיר בין הלומדות לבין עצמן, ובינן לבין המדרש".

 

שלושת שלבי השיעור

שלב ראשון – הכרות ראשונה עם הטקסט

"קראנו יחד את טקסט המדרש קריאה חפה ורק בארנו מילים קשות. המטרה בשלב הזה רק לוודא שהמהלך הסיפורי הכללי מובן באופן ראשוני."

שלב שני – מחברת דיאלקטית

"לאחר הקריאה הראשונית, כל לומדת התבקשה ליצור טבלה במחברתה ובה שלוש עמודות על פי התרשים הבא:

 

כל סטודנטית התבקשה לחשוב על שאלה שמעניינת אותה כפי שעולה מתוך המדרש ולכתוב אותה בעמודות השאלות. בנוסף, הן נתבקשו לכתוב מתחת לטבלה מהן הציפיות שלהן בנוגע לתגובת הסטודנטיות שתקראנה את השאלות שלהן. הדגשתי שכל שאלה מתקבלת, ובתנאי שהיא מעניינת את הלומדת שכתבה אותה, ובנוסף הבהרתי שהסטודנטיות עומדות לקרוא את השאלות זו של זו. גם אני השתתפתי בסבב, כתבתי שאלה שעברה לסטודנטית הבאה,ועניתי על השאלות של הסטודנטיות במחברות שהועברו אלי.

לאחר ההנחיות, נתתי זמן למחשבה עצמית וכתיבת השאלות. לאחר מכן, ביקשתי מכל סטודנטית להעביר את המחברת שלה לחברתה, כך שהמחברות עברו בסבב בין הלומדות. כל לומדת נתבקשה לעיין במחברת שהגיעה אליה, לקרוא את השאלה ולהשיב עליה.

בזמן התרגיל נכנסה הכיתה כולה לקשב עמוק. היה שקט והתרכזות של כל סטודנטית מול השאלה שהיא קיבלה, הן לקחו זמן למחשבה ולכתיבה. לאחר זמן נוסף של עבודה עצמית ערכנו סבב נוסף. כך שבסופו של דבר כל סטודנטית התבקשה לענות על שתי שאלות שונות. לשמחתי הגדולה הייתה היענות נהדרת של הסטודנטיות. עשיתי סבב וביקשתי מהן להגיב על משהו שהן מעוניינות לדון בו בעקבות הלימוד או לקרוא את התשובות שהן קיבלו מחברותיהן לשאלות שלהן. גילינו שנשאלו שאלות מסוגים שונים, הן על הטקסט והן על משמעויות עומק שלו. התשובות שהתקבלו וגם התגובות של הלומדות היו מאד מעניינות.

היו מקרים מעניינים בהן סטודנטיות קיבלו לענות על שאלה שהן בעצמן שאלו במחברת שלהן. סטודנטית אחת אמרה בקול כשהמחברת הגיעה אליה בפעם הראשונה: "הי, זו שאלה שגם אני שאלתי! אז איך אני אדע לענות עליה??". אבל השקט שהשתרר בכיתה, והצורך לענות על השאלה שהופנתה אליך, החזירה אותן אל הטקסט, והכריחה אותן לחשוב, והנה זה פלא, תשובות , או מחשבות ותובנות מעניינות נמצאו."

שלב שלישי – "חלון פדגוגי רפלקטיבי" : כיצד שיטת הלמידה הזו תשרת את הסטודנט בעתידו כמורה?

"בשלב הזה רציתי להפנות את תשומת הלב שלהן לתפקידן של השאלות בשיעור. אני מאמינה שככל שנהיה יותר מודעים למקומן ולתפקידן של השאלות בשיעור, כך נוכל להשתמש בהן באופן מושכל כדי להשיג את מטרת השיעור. שאלתי את הסטודנטיות מה הייתה התשובה שהן חשבו עליה כשכתבו את השאלות שלהן, מה הן ציפו שיקרה אצל מי שתצטרך לענות עליהן, והאם הן קיבלו את התשובות שחשבו עליהן. התעורר דיון מרתק על איכותן השונה ועל כוחן ומקומן של השאלות. הן יכולות להיות ברמת התוכן של הטקסט, יכולות לעסוק ברעיון המרכזי, יכולות לבקש עיון מעמיק בצורה ובתוכן, או לשאול על נקודות חיבור ורלוונטיות לחיי הלומד. אין שאלה טובה, השאלה מה רוצים שיקרה, באיזה חלק של הלמידה. לפעמים אנחנו כמורים שואלים שאלות באופן אקראי, בלי לתכנן מראש מתי אנחנו רוצים שיקרה כל חלק מן הלמידה המתכוננת.
תובנה נוספת שעלתה כאשר עשינו חשיבה רפלקטיבית על ההתנסות עצמה, היא על עוצמתה של הלמידה העצמית, והפעילה. סטודנטית אחת אמר בסיום: "זה ממש מעניין, אני שואלת את עצמי מתי הספקנו ללמוד? כי אני מרגישה שממש למדנו!, מתי זה בעצם קרה?".


 

וכמה טיפים של אחינעם למי שמעוניין להתנסות בשיטת "המחברת הדיאלקטית":

שוחחנו עם אחינעם על החשש לוותר על תהליך הקנייה סדור מצד המורה וגם על האפשרות שהלומדים לא ירצו לשאול שאלות. אחינעם השיבה:

 "הסוד הגדול הוא להביא לשיעור טקסט מעניין ועשיר המזמן מרחב רחב של שאלות. זה מחייב חשיבה רבה והתאמה של הסילבוס, אבל זה שווה את המאמץ. כשהטקסט מעניין אז הוא מעורר חשיבה, וכך ניתן לאפשר ללומדים ללמוד בעצמם או עם חבריהם".

שאלנו גם האם השיטה מתאימה לכל קבוצת לומדים?

אחינעם: "ניסיתי את השיטה עם קבוצות שונות מכל הסוגים ומצאתי אותה מתאימה לרוב האוכלוסיות. חשוב לבחור טקסט שמתאים למאפייני הקבוצה אך שיהיה מסקרן ומעורר חשיבה, ואז הלומדים מצליחים להתמודד איתו כל אחד לפי דרכו ויכולותיו".

איך אפשר לשלוט על מהלך הוראה בשיעור שמותנה בשיתוף פעולה של הלומדים?

אחינעם: "חייבים לתכנן באופן מוקפד את כל שלבי השיעור ולתכנן זמן מתאים לכל חלק. האחריות לניהול תהליך הלמידה מוטלת עלי ואני מאד קשובה ומרוכזת בליווי הלמידה, הקשבה ללומדים, התבוננות ואיסוף תובנות הלומדים מהלימוד שלהם. כמובן שיש בשיעורים שלי גם הקנייה. אבל אני מתכננת מראש מתי זה המקום שלה, ומתי אני רוצה לאפשר למידה עצמית ודיאלוגית".

 


 

לסיכום:

שיטה המתאימה ללימוד טקסטים באופן פעיל, מובילה למעורבות הלומדים, ומעודדת יצירת קשר בינם לבין הטקסט. "חלון פדגוגי רפלקטיבי", מעשיר את ארגז הכלים הפדגוגי של הסטודנטים, ומצייד אותם בכלים מעשיים שיוכלו ליישם בעתידם כמורים.

להדפסת העמוד

כיצד נוכל לסייע? נשמח לחשוב יחד על כיוונים פדגוגיים שיתאימו לכם וללומדים.
כתבו לנו! pedagogy@herzog.ac.il

צוות מערך הוראה, למידה והערכה
דילוג לתוכן