פנו אלינו לחשיבה, ייעוץ וסיוע בכל נושא פדגוגי שעל הפרק

חיפוש
בלחיצה מביא לדף הבית של האתר
חיפוש
חיפוש

בינה
מלאכותית

נראה אתכם ב- AI

כיצד לפתח את הדמיון ולעודד פרשנות אישית של סיפורים? וכיצד לאפשר לסטודנטים להתנסות בכלי תמונות של בינה מלאכותית ככלי לסיכום תהליכי למידה?
נראה אתכם ב-AI (1)

לרגל חודש הספר העברי יזמו מידענית החוג לספרות, אסתי קליין וראש החוג לספרות ד"ר עדן הכהן תחרות ייחודית בין כלל הסטודנטים במכללה של פרשנות ליצירות ספרות באמצעות בינה מלאכותית. בדרך זו ביקשו אסתי ועדן לעודד את הסטודנטים להעמיק ביצירות ספרותיות ולהביע את פרשנותם ליצירות באמצעות שימוש ביישומי תמונות בבינה מלאכותית.

מה הייתה המשימה שניתנה לסטודנטים?

ד"ר עמינדב רוטנברג מן החוג לספרות בחר חמש יצירות ספרותיות – שירה ופרוזה, והתלמידים התבקשו לייצג אותן חזותית באמצעות יישומי תמונות בבינה מלאכותית. התוצר המבוקש אמור היה לשקף הבנה מעמיקה של היצירה בצד פיתוח ויישום מיומנות דידקטית של שימוש בתוכנת הבינה המלאכותית לשם הוראה מגוונת ויצירתית. חמישה עשר סטודנטים וסטודנטיות, מהתואר הראשון ומהתואר השני, נרתמו למשימה, והתוצרים היו מרהיבים ומעוררי השראה. חבר השופטים מנה את ד"ר אביחי קלרמן, המנהל האקדמי של המכללה, ד"ר עמינדב רוטנברג ותמר שוורץ, מומחית בינה מלאכותית ממערך הוראה ולמידה.


במקום ראשון זכה הסטודנט ישראל קלרק, סטודנט לתואר ראשון בתושב"ע מתוכנית 'בדי אהרן' שנה ב', שבנה יצירה בהשראת שירה של המשוררת ומורת החוג ד"ר סיון הר-שפי 'תהילים ליום רעש' וצירף לה פרשנות מעניינת ומיוחדת.

ישראל מספר: "ציור זה מתמקד בקטע מתוך השער האחרון בספר שיריה השני של סיון הר-שפי "תהילים ליום רעש", קינה זו, שנכתבה על אובדן גוש קטיף המסתמן, נכתבה עוד כשהיישובים עמדו על תילם. ביצירת ציור זה ביקשתי לחפש עצמאות מתוך חורבן, ולמצוא כוחות להתמודד עם אובדן צפוי מראש. במרכז היצירה, רואים רכבת שנוסעת לעבר האופק על מסילה שכיוון נסיעתה ידוע מראש. הרכבת, מעבר לאובייקט המעלה בנו זיכרונות לסיפורי השואה האיומים, מתפקדת כמטאפורה לחיים שגורלם "ידוע מראש", חיים שבהם נראה שאין לנו אפשרות לשנות את המסלול (בדומה להבנת המשוררת שפינוי גוש קטיף עתיד לבוא, ואין בידה דרך לשנות את המצב). מסילת הרכבת הזו מובילה לעבר קו האופק, מקום החיבור בין השמים למים, בין האוויר לקרקע, אשר מסמלים את מעגל החיים של האדם שמתחיל בשמים, מגיע לארץ, ובסופו חוזר בחזרה לשמים. היצירה הזו, היא מעין מחווה לאומנות ולחיים – היא מבטאת את המאבק התמידי למצוא משמעות ותקווה למרות מציאות קשה, להתמודד עם חללים, ומדגישה את הגבול הדק שבין חיי גורל לחיי יעוד"


במקום השני זכתה מיכל אליה, סטודנטית לתואר שני – ניהול וארגון מערכות חינוך, שנה א, 'שיצרה פרשנות אישית מעניינת לסיפורו של יוסל בירשטיין 'מלבן של שמש':

מיכל מספרת :"הקטע 'מלבן של שמש' נגע בי במיוחד מכיוון שהוא מדבר על מיזוג תרבויות, על החיבורים המשותפים והדומים יותר מאשר הדברים המפרידים והשונים שבינינו. ניסיתי להדגיש את ערבוב הצבעים, כסמל לקיבוץ הגלויות. בחרתי בידיים כדי לבטא את הכמיהה למגע לקשר שמתבטא בסיפור כמה פעמים"


במקום שלישי זכה אלקנה מייטליס, סטודנט לתואר שני – חינוך יהודי – מאירים שנה ב' (ובוגר תואר ראשון אצלנו בלימודי א"י ותושב"ע), שיצר עבודה מיוחדת באיכותה ובהיקפה על סיפורו של ש"י עגנון 'מאויב לאוהב'.

אלקנה מספר: "השתמשתי בבינה המלאכותית כדי ליצור מהלך של הסיפור של 'מאויב לאוהב' של ש"י עגנון. הבינה המלאכותית נתנה פרשנות חזותית מדהימה למפגש שבין הרוח לגיבור הסיפור. סוף הסיפור והמהלך שעוברים שני הגיבורים הנאבקים בניהם מבטאים לדעתי בצורה טובה את הכמיהה לאחדות."

 

לסיכום:

עידוד פרשנות אישית של לומדים כחלק מתהליכי הוראה ולמידה. יישומים של תמונות בכלי בינה מלאכותית דורשים מהלומדים להגדיר באופן מדויק את דרישותיהם למרכיבי תמונה (שאילתה = prompt) דבר המחייב יכולות חשיבה מסדר גבוה הכוללות נקיטת עמדה פרשנית ביחס לטקסט, הערכה, מיקוד ותכלול של תהליכי החשיבה.

כיצד נוכל לסייע? נשמח לחשוב יחד על כיוונים פדגוגיים שיתאימו לכם וללומדים.
כתבו לנו! pedagogy@herzog.ac.il

צוות מערך הוראה, למידה והערכה
להדפסת העמוד
דילוג לתוכן