ממשוב ל… הוראה ולמידה!

משובי ההוראה שפורסמו לאחרונה הם עוד ערוץ שבו אנו מקבלים משוב מהסטודנטים על ההוראה שלנו. למעשה, אנו מקבלים משוב גם כמעט בכל מפגש: הערה חטופה בסוף שיעור, שיחה עם סטודנט בסוף שיעור, תגובה בכתב בסוף הסמסטר, ולפעמים אלו יכולים להיות גם מבט של חוסר נחת או שתיקה. חשוב לזכור שהמשוב שאנו מקבלים הוא חלק מתמונה שלמה: הקורס שלנו, אבל גם הדרך שבה הסטודנטים רואים את ההכשרה שלהם. אז איך קוראים נכון את המשובים? מה ניתן להפיק מהם, ומה עושים איתם כדי לשפר את הקורסים שלנו? הנה כמה טיפים שיעזרו לכם להפוך את המשוב לכלי שמחזק את ההוראה שלכם – ואת המורים לעתיד שאתם מלמדים

1. הֶקְשֵׁר המשוב

המשוב שאנו מקבלים הוא על הקורס ולא רק עלינו. המשוב משקף את השילוב שבין חומר הלימוד בקורס ודרכי ההוראה, הלמידה והערכה, התלמידים שלנו: כל לומד בפני עצמו וקבוצת הלומדים ולבסוף האישיות שלנו: הדרך שבה אנו מלמדים והמסרים שאנו מביאים עימנו לשיעור. בעת קריאת המשוב, חשוב לברר עם עצמנו מה מהרכיבים הללו מקבל התייחסות במשוב ולקרוא את ההערה בהקשר: האם מדובר בחומר הלימוד? האם מדובר בשיטות ההוראה שלנו או בדינמיקה של הלומדים בשיעור? תשובה לשאלות אלו, תקל עלינו במציאת ערוץ הלמידה והשיפור המתבקש לקורס הבא.

2. הקשבה

כשסטודנט כותב ש"החומר כבד מדי" או שנושא מסוים "לא היה ברור", התגובה הראשונית שלנו עשויה להיות התגוננות: "זה ממש חשוב!", או "חזרתי על זה כמה פעמים בקורס!". רגע לפני זה, תנו לעצמכם זמן לעכל. המשוב הזה אינו בהכרח ביקורת עליכם, אלא חלון למה שהסטודנטים מרגישים שהם צריכים כדי להבין את התוכן ולהצליח בקורס. אולי זו הזדמנות לחשוב איך להבהיר את החומר בדרכים נוספות.

3. מה הסיפור שמאחורי ההערות?

משוב בודד יכול להיות מקרי, אבל כמה הערות יחד כבר מציירות תמונה. אם כמה סטודנטים כותבים שהדיונים בקורס עזרו להם להבין איך לנהל כיתה, או שחוזרים ואומרים שהמטלות מרגישות מנותקות מהמציאות – יש פה משהו ששווה לבדוק. התבוננות בדפוסים עוזרת לנו לראות מה עובד טוב בקורס שלימדנו, ומה אולי צריך חיזוק או שיפור כדי שיילמד באופן רלוונטי לסטודנטים.

4. מה אפשר לקחת מפה?

לא כל משוב יהיה מדויק או מפורט, וזה בסדר. גם הערה כמו "היה קשה לעקוב" יכולה להוביל למחשבה – אולי להוסיף דוגמה מהחיים של מורה מתחיל, לגוון בדרכי ההוראה, או לפתוח את השיעור הבא בשאלה שמחברת בין התיאוריה לפרקטיקה. המשוב אינו תמיד "צודק", אבל הוא תמיד הזמנה לשאול: איך אני יכול לעזור להם להפוך את הקורס הזה למשהו שהם ייקחו איתם לכיתה?

5. מה אפשר לא לקחת מפה?

לעיתים הערה בודדת משקפת הלוך רוח של סטודנט בודד ואינה מצביעה בהכרח על מגמה. חשוב לקרוא כל הערה בתשומת לב ולחפש ערוצי למידה והתפתחות, אולם עלינו להיות נאמנים לדרכנו החינוכית והפדגוגית ואיננו חייבים להסכים עם כל הערה. חשוב לא להיעלב מהערות אך גם לא "לעוף על עצמנו" ולקחת כל הערה בהקשר שלה.

6. צעד קטן ומיידי

המשוב הכי טוב הוא זה שמוביל לשינוי, גם אם קטן. אם הסטודנטים כותבים שהם רוצים יותר קשר לשטח, נסו בשיעור הבא להביא סיפור אמיתי מהניסיון שלכם כמורים, או לתת להם תרגיל שבו הם מתכננים שיעור קצר. שמעתם שהם נהנו מהעבודה בקבוצות? תנו להם עוד הזדמנות שכזו. צעדים כאלה לא רק משפרים את הקורס, אלא גם מראים לסטודנטים שיש מקום לתגובות שלהם – וגם לכם יהיה קל יותר לראות מה עובד.