אבולוציה בפעולה: השפעת היעלמות חרקים על פרחי אמנון ותמר

במחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת New Phytologist, נחקרה ההשפעה של הירידה במספר החרקים המאביקים על שינויים גנטיים ומורפולוגיים שנצפו באמנון ותמר Viola arvensis. החוקרים השוו בין אוכלוסיות טבעיות של אמנון ותמר אשר מקורם בזרעים מלפני שלושה עשורים (דור ההורים) לבין צאצאיהם כיום. צמחי הצאצאים נאספו מאותם אזורים שמהם נאספו הזרעים של דור ההורים, אזורים חקלאיים שדווח שישנה בהם ירידה בכמות המאביקים.

מניתוח גנטי של שתי האוכלוסיות התקבלה עלייה ברמת ההומוזיגוטיות של מספר סמנים גנטיים בקרב אוכלוסיית הצאצאים. עלייה זו מעידה על עלייה של 27% בשיעורי ההאבקה העצמית של דור הצאצאים בהשוואה לדור ההורים. במקביל, דור הצאצאים זכה לפחות ביקורים על ידי חרקים מאביקים. ממעקב אחר תכונות מורפולוגיות, נצפו שינויים בתכונות הפרחים הקשורות לאינטראקציות עם מאביקים: כותרות הפרחים של אוכלוסיית הצאצאים היו קטנות יותר ובולטות פחות, ונצפתה הפחתה בייצור הצוף המושך את המאביקים. עם זאת, תכונות שאינן קשורות למשיכת המאביקים, כגון גודל עלים וגודל כולל של הצמח, לא השתנו באופן משמעותי במהלך שלושת העשורים האחרונים.

התוצאות מעידות על כך שירידה במספר החרקים המאביקים קשורה לשינוי בתכונות צמחים בעלי פרחים כדוגמת אמנון ותמר, הקשורות להאבקה על ידי חרקים. החוקרים סבורים ששינוי זה מוביל למעבר מהאבקה על ידי חרקים להאבקה עצמית. החוקרים מזהירים שההתפתחות המהירה לקראת האבקה עצמית עשויה בתורה להאיץ עוד יותר את ירידת המאביקים, ומדגישים את הצורך בהגנה עליהם.

שאלות לדיון

2. מה לדעתך יכול להיות הסיכון במעבר להאבקה עצמית עבור הפרחים?
3. מהן המלצותיך לצעדים שיש לנקוט כדי להגן על המאביקים?

קישור למאמר המלא – כאן