בעלי חיים גדולים כמעצבי נוף:

נהוג לחשוב כי התערבות האדם בכריתת יערות, או תהליכים טבעיים כגון: שריפות, אקלים ותנאי קרקע הם הגורמים העיקריים המעצבים את הנוף ואת סוג הצומח. כדאי להיות מודעים לכך שגם לבעלי חיים גדולים אוכלי צמחים יש תפקיד מפתח בעיצוב היערות.

במחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי One Earth, צוות מחקר בינלאומי חקר את ההשפעה של בעלי חיים גדולים אוכלי צמחים, כגון: פילים, ביזונים ואיילים, על מגוון הנוף בארבע שמורות טבע גדולות באפריקה ובדרום אמריקה בהן התערבות האדם היא מינימלית. במחקר השתמשו בנתוני לווין ובטכניקות מתקדמות של למידת מכונה לביצוע ניתוח מקיף הקושר בין נתונים אודות כיסוי העצים בשטחים נרחבים למשתנים כגון: מסת בעלי החיים הגדולים אוכלי הצמחים, אקלים, אזורי שריפות וסוגי קרקע.

ממצאי המחקר חושפים כי באזורים עם אוכלוסיה גדולה של בעלי חיים גדולים אוכלי צמחים, יש כיסוי עצים דליל יותר ושונות רבה יותר בפריסת כיסוי העצים בהשוואה לאזורים עם פחות בעלי חיים גדולים. הקשר בין אוכלוסיית בעלי החיים הגדולים לכיסוי העצים התקבל רק באזורים בהם האקלים אינו יציב, שקשה לנבא בו את סוג הצומח רק על סמך האקלים. באזורים אלו לבעלי החיים הגדולים ישנה השפעה גדולה יותר מהשפעתן של שריפות על השונות בפריסת כיסוי העצים. לעומת זאת, באזורים בהם האקלים יציב, בו ניתן לחזות את הצומח, האקלים נמצא כגורם עיקרי הקובע את סוג וכיסוי העצים.

החוקרים משערים כי האזורים הדלילים בעצים נוצרו מאכילה בררנית ומדריסה  על ידי בעלי החיים גדולים אוכלי הצמחים. החוקרים לא שוללים את האפשרות שבעלי חיים אלו נדדו לאזורים עם כיסוי עצים דליל שנוצרו כתוצאה משריפות. בכל מקרה, הממצאים מעידים כי בעלי החיים הגדולים מגבילים את התפשטות היערות ובדרך זו תורמים ליצירת נוף מגוון עם אזורים צפופים ופתוחים, העשיר יותר בבתי גידול לחי ולצומח.

במחקר זה הוכח כי לבעלי חיים גדולים יש תפקיד אקולוגי חשוב בעיצוב נופים ומערכות אקולוגיות ברמה העולמית. ממצאי המחקר תומכים בגישה של "רעייה מחודשת" – החזרה מבוקרת של בעלי חיים גדולים לאזורים שמהם נעלמו, ככלי לשיקום מערכות אקולוגיות ולהשגת יעדי שימור יערות.

השבוע יחול ראש השנה לאילנות. זו הזדמנות להוקיר את ערכם הרב של העצים  ולהזכיר את החשיבות בשימור יערות ועצים.

שאלה לדיון:

אילו גורמים נוספים לדעתך, מלבד בעלי חיים גדולים, יכולים לתרום או לפגוע במגוון הביולוגי ביערות?

לינק למאמר – לחץ כאן