ביום כיפור ימלאו שבעים שנים לפטירתו של אחד המיוחדים שבין גדולי ישראל המקובל הרב יהודה לייב הלוי אשלג זצ"ל (1884-1954) – בעל הסולם. (להלן: הא"ש) הרב אשלג נולד בעיר לוקוב שבפולין ולמד בישיבת גור בוורשא ונודע כשקדן עצום ותלמיד חכם גדול. כבר בצעירותו נמשך ללמוד תורת הנסתר, והתקרב לרבו האדמו"ר רבי יהושע מפוריסוב. בגיל 19 נישא לבת דודתו רבקה רויזא, ולאחר תקופה קצרה התמנה למו"ץ ודיין במשך שש עשרה שנה.
במכתב שכתב לימים לגיסו הוא מתאר את כניסתו הפלאית לעומקי חכמת הקבלה:
“בי”ב ימים לחודש מרחשוון (תרע"ט) בשישי בשבת בבוקר בא אלי איש אחד נתגלה לי שהוא חכם גדול הפלא ופלא בחכמת הקבלה וגם בכל מיני חכמות ותכף בתחילת דיבורו הרגשתי בו וטעמתי כי חכמת אלוקים בקרבו …… ועסקתי עמו כמו ג’ חדשים בכל לילה אחר חצות בביתו ורוב העסק היה בדרכי הקדושה והטהרה …… וגילה לי סוד גדול וכולל במקווה שנמדד ונמצא חסר ושמחתי עלתה למעלה ראש כמובן …… בעשרה בניסן שנת עטר”ת לפ”ק שבק חיים לכל עלמא זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אכי”ר ….. לא נתתי דמי לי אף רגע אחד ביום עד שמצאתי חן בעני קוני וצורי ית’ וית’ וזכות מורי הקדוש ז”ל ותורתו עמדה לי ונפתח לבי בחכמה העליונה הלוך ורב כמעיין הנובע ….. ומורי הק’ ז”ל הנזכר הי’ מתפרנס ממסחרים גדולים והי’ מפורסם בכל העיר כסוחר נאמן אבל בחכמת הקבלה לא הכיר בו שום בן אדם עד היום הזה ולא נתן לי רשות לגלות שמו ”
לאחר פטירת מורו הנ"ל עלה לארץ ישראל עם רעייתו בט"ז בתשרי תרפ"ב-1921 והתיישב בעיר העתיקה בירושלים, שם למד בישיבת חיי עולם. בישיבה החלו להיאסף סביבו אברכים וללמוד ממנו קבלה. בארץ ישראל התפרנס תחילה מעיבוד עורות לסת"ם ובייצור סבון, באמצעות מכונה שהביא עמו מפולין. אולם לאחר זמן קצר מינהו הרב זוננפלד, לרבה של גבעת שאול מטען ועד העדה האשכנזית, מינוי שזכה גם לברכתו של הראי"ה קוק זצ"ל.
הרב יוסף ברמסון ז"ל מתלמידי מרכז הרב מספר מה ששמע מפי רבו, בנו של הא"ש הרב שלמה בנימין אשלג "היה זה אולי בקיץ תרפ"ו או תרפ"ז, כאשר הרב זצ"ל היה חולה והבריא, נאמר לו ע"י הרופאים שעליו לצאת להבראה, ולכן שהה זמן מה בקרית משה, היא שכונת מונטפיורי. אבי [מהרי"ל אשלג ז"ל] אמר לי אחרי תפילת "ותיקין", שמע שלמה, עלינו ללכת לבקור חולים אצל הרב. באנו איפוא בערך בשבע וחצי בבוקר לבית אשר שם היה הרב. התחילו לדבר ביניהם אבי זצ"ל והרב זצ"ל בחדר לימודו. והיה שם גם גבאי שלו, קרלינר חסיד, עם זקן לבן. הרבנית ביקשה מהחסיד להגיש לו את ארוחת הבוקר, כשלא מצא הזדמנות להגיש את הארוחה חיכתה הרבנית כמחצית שעה, ושוב ביקשה להגיש את המזון. כך עוד כמה פעמים, בשעה עשר, באחת עשרה. בסוף צעקה הרבנית: "מה קרה? אפילו יבוא קטר של רכבת לא יפריד ביניהם". כעבור ארבע שעות. בערך בחצות היום יצאו, ואז אכל הרב את ארוחת הבוקר" ביתו של הרב אשלג באותם הימים היה ברח' נג'ארה 4 (סמוך לסופר 'יש'), והראי"ה קוק היה מתארח בשבתות ועתות מנוחה, בבית פרומקין אשר ברח' קוסובסקי 7 בקרית משה (כיום חטיבת הביינים של ישיבה לצעירים) מרחק של כ15 דקות הליכה (עפ"י הספר: גבעת שאול ושכנותיה. מאת: בנימין קלוגר (נ / 6.3 / 078) וכך נפגשו השניים לפגישה המתוארת. אגב כנראה שלרבנית קוק ע"ה היה שמץ רוה"ק וכיום סמוך ונראה למקום הפגישה הנ"ל עוברות קרונות הרכבת הקלה של ירושלים.
בשנים 1926–1928 שהה הא"ש בלונדון, שם חיבר את חיבורו "פנים מאירות ופנים מסבירות" על הספר היסוד של קבלת האר"י "עץ חיים" מאת רבי חיים ויטאל. הא"ש ביקש מתלמידיו בירושלים להיכנס עם עותק מכתב היד לראי"ה ולבקש את הסכמתו, הרב ביקש שישאירו אצלו את כתה"י ולאחר שעיין בו כתב את הסכמתו:
"ב"ה יום י"א איר תרפ"ז. הנה הלום ראיתי מפעלות גבר חכם בעוז ידידי הרה"ג חסידיו ופרישיו מארי דרזין קדושין כקש"ת מו"ה יהודא לייב שליט"א שהי' מו"ץ בק"ק ווארשא וזה שנות מספר אשר אוה למושב לו את עי"ק ותפארתינו וקבע אוהל תורתו ועבודתו עבודת הקודש במסיבי ירושלים ת"ו. ומאז ידעתי את האדם הגדול הזה. ביפעת קדושת תורתו צדקתו וחכמת אמת אשר בלבבו. באור יקרות מופיע ברוח דעת ותבונה רבה. ולו עסק בנסתרות ודמטמרן מיגליין ליה. ועתה הראה חזותו. ונפשו הטהורה אותה להאיר אור ישרים על פני תבל רבה. וחקר סדרי טהרה וקדושה מחברת קודש מגלת ספר מחובר לטהרה. והיכל הקודש עץ חיים עותק הסודות וכבוד הגאון המחבר והמפרש ידו הדה על מקור האורה, וב"פנים מסבירות", הביא לנו אורות, בהסברות עמוקות וישרות. והפליא עצות הגדיל תושי', לדקדק גם על פירוש המילות ותוכן הסגנון המקודש במתכנת נפלאה תוכה רצוף דעת קדושים וחכמה עליונה, מלאים זיו ומפיקים נוגה, דברים מבושמים וערבים, משמחי לבבות נכספות לנועם ה' ולעונג זיוו. אשר גילה על ידי קדושיו נאמני ביתו הקרובים אל ד' בני היכלא דמלכא קדישא. וכבר אמרו חכמי קודש בנועם מיליהם. כי אור הישועה. ומקור הברכה לדור אחרון יבא ויופיע בהגלות נגלות סתרי תורת אמת להבין ולהורות באמרות טהורות, בקרבת ד' ורוויית צמאין הנפשות הטהורות באשר הן קשורות בצרור החיים. ומשתוקקות להיות מוארות מאורות עליונים ולהתעלות בעילוי חכמת ודעת קדושים. ע"כ הנני בזה מעתיר ומבקש מאחב"י אשר נגע ד' בלבם ואשר אהבת התורה וקדושתה בחביון עוז תפארתה יוקדת בלבבם. הבו גודל ואומץ להאי גברא רבה ויקירא ועזרוהו בכל אומץ להוציא אל הפועל את מחשבתו הקדושה וישוטטו רבים ותרבה הדעת ויגדל פלפול החכמה וכבוד התורה בסוד רזי פנימיותה בכל גבול ישראל, ויתגדל ויתקדש שם אדון כל פלאות ויחישנו את הארת זיו ישועת. ותמלא הארת דעה את ד', ומציון מכלל יופי יופיע באור צחצחות. ולבב נמהרים יבין לדעת והקדישו את קדוש יעקב. והי' ד' לעטרת תפארת לשאר עמו, ובהר ציון תהי' פליטת קודש לרומם קרן לעמו ותהילה לכל חסידיו בגבורות ישע ימינו. בביאת גואל צדק. מלך ביפיו וארמון על משפטו יראו עינים וישמח לבנו בישועתו באמת כנה"י ונפש המצפה לאור ישועה ותפארת קדושה לעם ה' הגוי כולו. מהר הקודש מירושלים בב"א. הק' אברהם יצחק הכהן קוק. (מתוך מועדי הראי"ה עמ' תמד-תמה)
לאחר כשלש שנים החל הא"ש להוציא את פירושו זה בהרחבה ובסגנון יותר מבואר בסדרת ספרים בשם: תלמוד עשר הספירות (י / 8 / 20) שכללה כ16 כרכים. גם למהדורה זו נוספה הסכמתו הנלהבת של הראי"ה קוק:
בעו"ה, יום ט' לחודש טבת תר"ץ.
הנני בא בדברי אלה, לבשורה טובה, לכל דורשי ה' ועוזו הכמהים וצמאים לדברי אלקים חיים, תורת אמת האצורה בחביון עוזו, חכמי הרזים, דברי הזוהר הקדוש וכל החונים על דגלו, ובריש כל אתוון קדישין, אורות הקודש הגנוזים וחתומין בעוקאין טמירין, מתורת הרב רבינו קודש הקדשים האר"י ז"ל, המסודרים בכרך הנורא בספר הקדוש "עץ חיים", ע"פ תלמידו הרב הקדוש הרח"ו ז"ל, כי האיר המזרח עליי, ובא חכם אלקי, רב תבונות, אוצר קודש, הרב הגאון המקובל, הדר הוא ובקודש נהדר מוה' יהודה ליב אשלג שליט"א, רב ומו"ץ בגבעת שאול פרוור עקו"ת ירושת"ו, והי רוח ה' עליו לחבר מחברת הקודש מנה אחת אפים, בפנים מאירות, באורח קצר, ופנים מסבירות, בטיול בפרדס באורחא אריכא, בהסברה והמתקה והרחבת דברים, לבאר כל סתום בהקדמות שרשיות הדק היטב, לאמתה של תורה ביסודות אמיתיים, הרחיב והעמיק, ומעלה בידו מרגלאין קדישין וכל חיך הטועמו, יאמר ידין הניין לי – אשרי יולדתו. והנני בזה מבקש מכל עם ה', נבוני הלב החרדים אל דברו וקדושת תוה"ק הפנימית, מקור החכמה והבינה העליונה, לקחת באהבה רבה אל בתיהם ברכה, את הספר הקדוש והנכבד הזה. הדברים יוצאים מפי זקן שקנה חכמה ודעת קדושים, והלוכו בקדושה ובטהרה, וראוי הוא להשתמש בכתרה של תורת אמת הגנוזה, בעבודה לשם גבוה, וכל מחזיקי ידיו בקודש לתמם את החזיון הנהדר, להאיר אור יקרות על כל דברי קודש, בכתבי האר"י ז"ל, יתברכו ממקור הברכות, כנה"י ונפש המדבר, מקרב לב ונפש בחין ערך הרב הגאון קדוש ה' המחבר שליט"א וקדושת ספריו הקדושים, החותם בברכה נאמנה, מהר הקודש מירושלים. הק' אברהם יצחק הכהן קוק.
על היחסים בין הרב קוק לרב אשלג, ובעיקר על השוואה מעניינת בין שיטותיהם במגוון נושאים, ניתן להרחיב בספר: שני המאורות הגדולים – הרב קוק ובעל הסולם על גאולת ישראל (י / 0.7 / 28)
הרב ברמסון זצ"ל מספר מה ששמע מהרצ"י קוק זצ"ל בשיעור:
"בשנת תש"ל השתתפתי בשיעוריו של הרב צבי יהודה קוק, שהתקיימו בבית הרב, אחת לשבוע, בערבי ימי רביעי. ואז באחד השעורים נשאל הרב צבי יהודה, על ידי הרב חיים דרוקמן, מי הם המקובלים הגדולים של הדור. הרב צבי יהודה השיב שבדורו יש שלושה מקובלים גדולים: "בעל הלשם, בעל הסולם" והשתתק. הרב דרוקמן התעקש לדעת מיהו השלישי. הרצי"ה המשיך בשתיקתו ואז ענה הרב דרוקמן בעצמו: "הרב זצ"ל" והרב צבי יהודה הנהן בראשו לאות הסכמה"
"בעל הלשם" – הוא הרב שלמה אלישיב זצ"ל מחבר ספר הקבלה החשוב "לשם שבו ואחלמה". שהרב קוק למד ממנו את יסודות הקבלה עוד בחו"ל, ועמד עמו בקשרים טובים לאחר שעלה בסוף ימיו לארץ.
ב1943 החל הא"ש בכתיבת חיבורו המונומנטאלי "פירוש הסולם" על ספר הזוהר (י/ 2 / 13) . בחיבור זה הוא יגע יומם וליל עד לפטירתו. הוא היה כותב בשטף במשך כ-18 שעות ביממה. וכתוצאה מכך חלה במחלת פרקים ואף קיבל התקפת לב, אולם הוא לא הרפה ממשימת חייו כפי שהגדירה "שע"י פירוש זה יוכלו ללמוד את ספר הזוהר כמו חומש עם רש"י" הוא פירש את הזוהר כולו עפ"י קבלת האר"י שאותה ראה כקבלה הנכונה ולא השתמש בפירושי הזוהר שנכתבו לפני תקופת האר"י, את הפרושים עצמם כתב מדעתו ללא שימוש בפרשני זוהר קודמים, בפירושיו השתמש רבות גם במערכות מושגים שהוא חידש. בפתיחת הכרך הראשון שיצא בתש"ה הוא הדפיס את הסכמת הראי"ה לספרו 'פנים מסבירות', ואת הסכמות: המקובל הרב חיים שאול דוויק (השד"ה), הרב זוננפלד, האדמורים: מגור, הוסיאטין, בלז, טשורטקוב, ויזניץ וסדיגורא. וגם את הסכמות הרבנים הראשיים: הרב הרצוג והרב עוזיאל. הסכמת הרב חרל"פ והרב טולידאנו רבה של ת"א. במהדורות המאוחרות יותר הושמטו רוב ההסכמות והושארו רק הסכמותיהם של הרב דוויק, הרב זוננפלד והרבה מגור. אני מתאר לעצמי שקוראי הבלוג שלנו לא "נופלים מהכסא" לשמע הידיעה על השמטת הסכמות הראי"ה והרב חרל"פ, אולם הפעם זה אבסורדי במיוחד מפני שהרב יוסף זוסמן זצ"ל סיפר "כי בני מהרי"ל אשלג זצ"ל מסרו לי שאבא העריך מאד את הסכמותיהם של הרב ושל הגרימ"ח. ולא פעם אמר: "הם יודעים את הענין ולדבריהם יש משקל של ממש" (ליקוטי הראי"ה עמ' 221). הזוהר עם פירוש הסולם התקבל בהתלהבות אצל כל הרוצים להיכנס לשערי חכמת הנסתר, והיווה במשך למעלה מארבעים שנה האופציה היחידה ללימוד הזוהר אצל מתחילים ומתקדמים. בשנים האחרונות התפרסמו אופציות נוספות שעליהן נתייחס בעז"ה בהזדמנות אחרת.
אולם, הא"ש לא היה רק מפרש ומבאר מקורות קדומים, אלא גם הוגה דעות מקורי ביותר. הוא ראה את האדם כיצור אגוצנטרי מטבעו שאותו הוא כינה כ"רצון לקבל" שמטרתו בחייו צריכה להיות "מקבל על מנת לתת" דהיינו שעליו להחזיר את מה שמקבל מהקב"ה ומסביבתו לחברה ולקב"ה. הוא התעניין מאוד בתנועות השונות שצמחו במאה ה-20 וגילה חיבה לתנועה הסוציאליסטית ואפילו הקומוניסטית אם כי חשב שיש לצורך לתקנה בכך שכל התנועה של השיוון והנתינה לאחר תהיה חלק מהנתינה לקב"ה. בעקבות כך הוא נפגש עם מנהיגי תנועת העבודה בארץ לשיחות עומק. בן גוריון סיפר ש"אני רציתי לדבר איתו על קבלה, והוא איתי על סוציאליזם". על שיטתו החברתית הרחיב בועז הוס במאמרו: "'קומוניזם אלטרואיסטי': הקבלה המודרניסטית של הרב אשלג", עיונים בתקומת ישראל 16 (2006), עמ' 109–130. תלמידי תלמידיו הקימו את הישוב 'אור הגנוז' בגליל שבו הם מנסים ליישם את עקרונותיו החברתיים בחיי היום יום. הרא"ש ראה בחיוב את העליה לארץ ועוד בהיותו בפולין עשה ניסיונות לארגון עליה חסידית לא"י. בהקמת מדינת ישראל ראה "מתנה אלוקית" גשמית ורוחנית שנמסרה לנו מידי הבורא ועלינו לקבלה באופן אקטיבי כדי לממשה.
את רעיונותיו על האדם, התורה, החברה ועוד פרסם הא"ש כמאמרים בקונטרסים שהפיץ וברבות הימים נאספו בקבצי מאמרים שונים: מתן תורה, מאמרי הסולם (ג"כ) , אגרות הסולם ועוד (י / 0.1 / 13). וניתן לקרוא רבים מהם באתר "אור הסולם", ובאתר "קבלה מהמקור".
אודות הגותו נכתבו ספרים ומאמרים רבים. מומלצים במיוחד הספרים: א-להים, הרב והפילוסוף : סודות הבריאה בספר הזהר ובתורת האר"י דיאלוג קבלי פילוסופי. שהם שיחות בין חסיד אשלג הרב עקיבא אורצל לטוני לביא (י / 1.2 , 75 – מכללה) וספרו של טוני לביא 'סוד הבריאה-תורת האלוהות ותכלית האדם בקבלת הרי"ל אשלג' (י / 1.1 / 033 – מכללה). על אודות הרב אשלג, הגותו ותלמידיו המיוחדים, ניתן לקרוא בספרו של הרב אברהם מרדכי גוטליב "הסולם" (זמין באוצה"ח). בניו ותלמידיו של הא"ש המשיכו את דרכו כל אחד בצורתו המיוחדת, והיו אף מתלמידי תלמידיו שניצלו לרעה את שמו ואלמנטים משיטתו לסטייה לכיוונים אשר "לא שיערום אבותינו" ועל כך אפשר לקרוא במאמרו המרתק של יהונתן מאיר "גילוי וגילוי בהסתר: על 'ממשיכי' הרי"ל אשלג, ההתנגדות להם והפצת ספרות הסוד". גם בציבור הדת"ל היו שנמשכו לעיסוק מעמיק בשיטתו והגותו של הא"ש ושילבוה עם משנתו של הראי"ה, בין המפורסמים שבהם ניתן למנות את הרב יוסף ברמסון ז"ל ויבדל"א הרב ירמיאל וייס שלמדו שנים רבות בחוג מיוחד לתלמידי מרכז הרב עם בנו של הרב אשלג – הרב שלמה בנימין הלוי אשלג. ואת ראשי ישיבת 'ארץ הצבי' והמכינה הקדם צבאית 'חוסן' בפדואל הרבנים: אלימלך שפירא הי"ד והרב מאיר כ"ץ תלמידיו של הרב ברוך שלום הלוי אשלג בנו בכורו של הא"ש.
כאמור הרא"ש נפטר לאחר מחלה קשה בגיל 69 בלבד, בעיצומו של יום הכיפורים תשט"ו, את פטירתו מתאר הרב גוטליב בספרו הנ"ל: "ביום פטירתו יום הכפורים שנת תשט"ו שחל ביום החמישי בשבוע, ציוה להקדים את התפילה בשעתיים במקום להתחיל בשמונה וחצי בבוקר להתחיל בשש וחצי בבוקר. השמים התקדרו בעבים שלא כדרך הטבע, גשם החל יור,ד הרגשת התלמידים הייתה מרה וכואבת בא היום המר והנמהר אשר התפללו שלא יבוא יום קשה ממש ביום שריפת בית מקדשינו. הש"ץ היה ר' משה ברוך למברגר, וכאשר הגיע לפסוק "אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי" לא יכול היה להוציא את המילים מפיו וחזר בך על המילים כמה וכמה פעמים עד שקראו לו לחדר מרן זצוק"ל דבמילים אלו אורך ימים אשביעהו יצאה נשמתו הקדושה והטהורה וחזרה ודבקה בבור מחצבתה. בן שישים ותשע היה רבינו הקדוש כאשר נפסקה שירת חייו אשר היתה כל כולה מוקדשת לעשות נחת רוח להמלך השי"ת, הבכיה והיללה התפרצו מתוך מעמקי נשמתם של התלמידים כאן היתה הסתלקות והתעלמות השכינה עצמה עמוד אור עצום של קדושה וגילוי אלוקות נפסק באחת מסכת נפלאה של עבודת ה' במסירות נפש למעלה מן הכח האנושי נסתיימה. האבל והנהי היו ללא נשוא, הם היו בטוחים אשר לאחר הסתלקות איש האלקים אין הצדקה יותר לקיום העולם. לשם מה לו לעולם להתקיים ללא נביא ה' המורה והמדריך את החפצים בדבקות ה' באין מליץ יושר מול מגיד פשע לאחר הסתלקות גדול הדור מי יוכל לרומם". הרב אשלג נטמן לפי צוואתו ב'הר המנוחות' הסמוך למקום רבנותו בגבעת שאול, ועל מצבתו הוקם אהל – המהווה מקום תפילה ובקשת תחנונים לרבים.
הרב אשלג, הלחין כמה ניגונים עמוקים על מזמורי תהלים, זמירות שבת ותפילות הימים הנוראים. בין היתר הלחין את "למנצח על שושנים", (תהלים פרק מה) – לחן של כ-20 דקות, אסדר לסעודתא, ואזמר בשבחין[. את נגיגונין ניתן לשמוע באתר "ניגוני הסולם". ואחד מהם למילים של "חמול על מעשיך" הרי הוא לפניכם. גמר חתימה טובה ובשורות טובות ישועות ונחמות לנו ולכל ישראל.