ד"ר הודיה הופמן, מספרת: "חשוב לי שהלמידה תתחבר לשטח ותהיה פרקטית. הפתרון הפדגוגי שמצאתי לכך הוא באמצעות עידוד תהליכי רפלקציה, התבוננות לאחור, בקרב הלומדים שלי, כך שהם יתחברו ל'כאן ועכשיו'. הפרקטיקה שבחרתי בה היא יומן רפלקטיבי שבועי. בתום כל שיעור בכל שבוע, הסטודנטים נדרשים לכתוב תובנות שנועדו להדהד את תכני השיעור, ולחשוב כיצד הם מתחברים לעולמם המקצועי. היומן מבוסס על התפיסה שרפלקציה היא כלי חיוני שמאפשר לנו לעצור, להתבונן ולחבר בין התיאוריה לפרקטיקה".
מה כוללת הפרקטיקה?
- בסיום כל שיעור נפתח שאלון קצר עם 2-3 שאלות פתוחות שמתייחסות לתכני השיעור, בכל שיעור שאלות שונות. הסטודנטים נדרשים להשיב עד יומיים לפני השיעור הבא, בעיקר כדי לשמור על סמיכות לשיעור.
- השאלות מותאמות לכל שיעור, למשל אחרי שיעור שהועלו בו מספר רעיונות: "איזה רעיון מהקורס תוכל ליישם בעבודתך?", "מה הפתיע אותך בשיעור?".
- כל שבוע אני קוראת את כל היומנים ופותחת את השיעור הבא במשוב כללי לכיתה עם התייחסות לתובנות המרכזיות מהם, כך שכולם גם יודעים שקראתי את הרפלקציה שלהם.
- בשיעור האחרון בקורס מתקיים סבב שיתוף, בו כל סטודנט בוחר שאלה אחת משמעותית מהיומנים ומשתף את תשובתו.
וכמה טיפים חשובים ליישום הפרקטיקה
- חשוב לחבר שאלות מנחות ספציפיות ולא לבקש רפלקציה פתוחה.
- המשקל בציון (25% מהציון בקורס) צריך להיות בהלימה למשמעות שמייחסים למשימה הזו.
- התשובות דורשות התייחסות אישית, ואם זה מתקיים, יש ציון מלא על ההגשה.
- חשוב לקחת בחשבון את משאבי המרצה אל מול כמות הסטודנטים בקורס: ליווי התהליך מחייב תשומת לב אישית של המרצה.
- קריאת היומנים והתייחסות אליהם בכיתה משקפת לסטודנטים הן את החשיבות במה שכתבו, הן את הפוטנציאל בשימוש ברפלקציה עצמה.
- הכלי מתאים יותר לקורסים שיש בהם אלמנט סדנאי ומכוונים ליישום, אם כי ניתן להתאים את הרפלקציה לסוגים שונים של קורסים.
- היומן הרפלקטיבי הוא כלי שמאפשר לסטודנטים לא רק ללמוד תיאוריה, אלא להתבונן כיצד היא מתחברת לעולמם המקצועי. זוהי דרך להפוך את הלמידה למשמעותית יותר עבורם, תוך יצירת דיאלוג מתמשך בין התיאוריה לפרקטיקה, וכלי שיכול לשמש בהמשך הדרך המקצועית.