בוחן אקראי במודל מאפשר לכל סטודנט לקבל גרסה שונה של הבוחן, עם סט שונה של שאלות הנבחרות אקראית מתוך מאגר רחב שנבנה מראש. השאלות נבחרות באופן אקראי בהתאם לכללים שמגדיר המרצה (למשל, מספר שאלות מכל נושא). כאשר המאגר מאורגן בצורה היררכית – כלומר, בקבוצות (קטגוריות ותת-קטגוריות) לפי נושאים, רמות חשיבה או מטרות למידה – המערכת שולפת שאלות באופן מדויק ומבוקר יותר. זוהי דרך דינמית לבנות הערכה גמישה מותאמת לצרכים, מצמצמת העתקות, ותורמת להוגנות בין סטודנטים.

בהדרכה נתחיל בחלק מקדים קצר שיסביר את המושגים המרכזיים: מהן קטגוריות? מהו מבנה היררכי של קטגוריות? מה היתרונות הפדגוגיים של שימוש בו, ואיך ניתן להשתמש בו ליצירת בוחן עם שאלות אקראיות. לאחר מכן תופיע הדרכה טכנית כתובה, שתציג שלב אחר שלב את תהליך ההגדרה במודל. לבסוף, תצורף גם הדרכה מצולמת: הקלטת מסך של התהליך המלא 🎬– לצפייה ולליווי ויזואלי שיקל על היישום בפועל.

הקדמה: מושגים בסיסיים

מהן קטגוריות? הסבר בסיסי

קטגוריות בבוחן הן בעצם כמו מערכת תיקיות היררכית במחשב – כל תיקייה מכילה קבוצת שאלות שקשורות זו לזו.

מבנה היררכי של קטגוריות: בדיוק כמו שבמחשב יש לכם תיקייה ראשית בשם "מסמכי עבודה" ובתוכה תתי-תיקיות כמו "הרצאות", "מטלות", "מבחנים" – כך גם בבוחן יש היררכיה של קטגוריות:

קטגוריה ראשית: "ויסות רגשי" (כמו התיקייה הראשית)

• קטגוריה משנה 1: "התפרצויות רגשיות" (כמו תת-תיקייה)
• קטגוריה משנה 2: "הימנעות והתכנסות" (כמו תת-תיקייה)
• קטגוריה משנה 3: "אסטרטגיות התמודדות" (כמו תת-תיקייה)

היתרונות של מבנה היררכי:

• ארגון ברור ומסודר של השאלות
• אפשרות לבחור שאלות מקטגוריה ראשית (כל השאלות מהנושא) או מקטגוריה משנה ספציפית
• שליטה מדויקת בייצוג של כל תת-נושא בבוחן

המטרה של הקטגוריות היא לוודא שבכל בוחן יהיה ייצוג הוגן של כל הנושאים או הרמות החשובים, תוך שימוש בשאלות אקראיות מכל קטגוריה.

אילו קטגוריות אפשר לבנות? שני סוגי חלוקה אפשריים לדוגמה:

חלוקה לפי רמת חשיבה (קטגוריות פדגוגיות):

• קטגוריה 1: שאלות ידע
• קטגוריה 2: שאלות הבנה
• קטגוריה 3: שאלות יישום וניתוח

חלוקה לפי תוכן הקורס (קטגוריות נושאיות):

• קטגוריה 1: קשיים בויסות רגשי – התפרצויות
• קטגוריה 2: קשיים בויסות רגשי – הימנעות
• קטגוריה 3: אסטרטגיות התמודדות

מהן שאלות אקראיות מקטגוריה?

שאלה אקראית מקטגוריה פירושה שהמערכת בוחרת באופן אוטומטי שאלה אחת (או יותר) מתוך כל הקבוצה של השאלות שהגדרתם בקטגוריה מסוימת.

דוגמה מעשית:

אם יש לכם קטגוריה בשם "שאלות הבנה" עם 10 שאלות שונות, והגדרתם שהבוחן יכלול שאלה אקראית אחת מקטגוריה זו – אז:

• סטודנט א' יקבל שאלה מספר 3 מהקטגוריה
• סטודנט ב' יקבל שאלה מספר 7 מהקטגוריה
• סטודנט ג' יקבל שאלה מספר 1 מהקטגוריה

אפשר גם יותר משאלה אחת מקטגוריה: אם הגדרתם שהבוחן יכלול 3 שאלות אקראיות מאותה קטגוריה – אז:

• סטודנט א' יקבל שאלות 2, 5, 9 מהקטגוריה
• סטודנט ב' יקבל שאלות 1, 4, 8 מהקטגוריה
• סטודנט ג' יקבל שאלות 3, 6, 10 מהקטגוריה

התוצאה: כל הסטודנטים נבחנים על אותו נושא, אבל עם שאלות שונות. זה יוצר הוגנות ומונע העתקה, תוך שמירה על רמת קושי אחידה.

הדרכה טכנית

ההדרכה הטכנית תתבצע בשלושה שלבים פשוטים, ותשלב עבודה בשני מרחבים בתוך מודל (ראו גם הדרכה מצולמת 🎬):
בשלבים 1 ו-2 נבנה ונסדר את מאגר השאלות ההיררכי, ובשלב 3 ניצור את הבוחן במרחב הקורס ונקשר אליו את השאלות באופן אקראי.

לפני שאנחנו מתחילים, חשוב להבהיר:

למרות שהרכיב במודל נקרא "בוחן", חשוב להבין שזהו רק שם טכני. באמצעות רכיב זה ניתן לבנות כל סוג של הערכה – החל מתרגול קצר ועד מבחן מסכם ומקיף של הקורס כולו. השם "בוחן" אינו מגביל את היקף או את מטרת הפעילות, אלא רק מייצג את הכלי במערכת.

שלב 1: תכנון הבוחן וקביעת הקטגוריות

מיקום: מאגר השאלות (Question Bank)

החלטות מרכזיות בשלב זה:

• כמה קטגוריות יהיו בבוחן?
• איזה סוג קטגוריות (נושאיות, רמות חשיבה, מטרות למידה)?
• מה ההיררכיה של הקטגוריות? איך לחלק את הקטגוריות?

פעולות טכניות בשלב זה:

1. כניסה למאגר השאלות
2. לחיצה על "קטגוריות"
3. הוספת הקטגוריות הרצויות

שלב 2: הוספת השאלות לכל קטגוריה

מיקום: מאגר השאלות (Question Bank)

החלטות מרכזיות בשלב זה:

• כמה שאלות בכל קטגוריה? (מינימום: 2. מומלץ לפחות 5-10 שאלות לקטגוריה)
• ניסוח שאלות מקבילות בכל קטגוריה

פעולות טכניות בשלב זה:

1. כניסה לקטגוריה הספציפית במאגר השאלות
2. לחיצה על "הוספת שאלה חדשה"
3. חזרה על התהליך לכל שאלה

שלב 3: בניית הבוחן

מיקום: בתוך הקורס עצמו

החלטות מרכזיות בשלב זה:

• האם מועד ההגשה של הבוחן קשיח או גמיש?
• האם הבוחן מוגבל בזמן? ואם כן – מה המשך שלו?
• האם לאפשר ניסיונות חוזרים? כמה?
• מתי הסטודנטים יוכלו לראות את המשוב והציון של הבוחן?

פעולות טכניות בשלב זה:

1. הוספת פעילות "בוחן" חדשה
2. הגדרת הגדרות כלליות (תזמון, ניסיונות, וכו')
3. השלב המרכזי: הוספת שאלות אקראיות:
   • לחיצה על "הוספת שאלה"
   • בחירה ב"שאלה אקראית מקטגוריה"
   • בחירת הקטגוריה המתאימה
   • קביעת כמות השאלות מהקטגוריה
   • חזרה על התהליך לכל קטגוריה

תוצאה: כל סטודנט יקבל בוחן עם מספר שאלות קבוע מכל קטגוריה, אך השאלות הספציפיות יהיו שונות בין סטודנטים.

נקודות חשובות לזכור:

• הפרדה בין מרחבי עבודה: שלבים 1-2 מתבצעים במאגר השאלות, שלב 3 בקורס
• איזון בין קטגוריות: חשוב לקבוע חלוקה הגיונית של שאלות בין הקטגוריות

בונוס:

אחד היתרונות הגדולים של מאגר השאלות ההיררכי הוא שאחרי שהכנתם אותו פעם אחת, אתם יכולים להשתמש בו כמה פעמים במהלך הקורס בצורות שונות. זה נותן גמישות עצומה ביצירת סוגי הערכה שונים:

דוגמאות לשימושים שונים:

• בוחן קצר אחרי השיעור (לוידוא למידה): 3 שאלות פשוטות + שאלת הבנה אחת
• מבחן יחידה (הערכה חלקית): שאלה פשוטה אחת + 3 שאלות הבנה + 2 שאלות יישום
• מבחן סיום קורס (הערכה מקיפה): שאלה פשוטה אחת + 3 שאלות הבנה + 4 שאלות יישום + שאלת ניתוח אחת

התוצאה: השקעה חד-פעמית במאגר השאלות משרתת אתכם לאורך כל הקורס, עם אפשרות ליצור הערכות מותאמות לכל מטרה ורמת קושי.

בדיקה מקדימה לפני פרסום

חשוב מאוד: לפני שאתם מפרסמים את הבוחן לסטודנטים, הקדישו זמן לבדיקה מקדימה. השתמשו באפשרות "תצוגה מקדימה" או "ביצוע מבחן כסטודנט" כדי לוודא ש:

• השאלות נבחרות נכון מהקטגוריות המתאימות
• מספר השאלות מכל קטגוריה תואם למה שתכננתם
• ההגדרות הטכניות (זמן, ניסיונות, ציונים) עובדות כפי שרציתם

בדיקה זו עשויה לחסוך בעיות מול הסטודנטים, ומבטיחה שהבוחן יפעל בדיוק כמו שתכננתם.

🎬 סרטון: