בהדרכה נתחיל בחלק מקדים קצר שיסביר את המושגים המרכזיים: מהו מאגר שאלות? מהן קטגוריות? מהן שאלות אקראיות מקטגוריה? ונפגוש את היתרונות הפדגוגיים של שימוש במאגר שאלות ובשאלות אקראיות. לאחר מכן תופיע הדרכה טכנית כתובה, שתציג שלב אחר שלב את תהליך ההגדרה במודל. לבסוף, תצורף גם הדרכה מצולמת: הקלטת מסך של התהליך המלא 🎬– לצפייה ולליווי ויזואלי שיקל על היישום בפועל.

הקדמה: מושגים בסיסיים

א: מהו מאגר השאלות?

מאגר השאלות הוא מרחב ייעודי במודל המוקדש לארגון השאלות בקורס. מאגר השאלות במודל מאפשר לארגן את כל השאלות בקורס בצורה מסודרת, גם אם הן לא משובצות עדיין באף בוחן.

המאגר נבנה פעם אחת, ומשמש את המרצה שוב ושוב – בכל מבחן, בוחן, תרגול או פעילות אחרת.

חשוב לדעת:

מאגר השאלות אינו מיועד רק לשאלות אקראיות!
גם כאשר בונים מבחן עם שאלות רגילות, כדאי לבנות ולנהל את כל השאלות בתוך המאגר, ולא ישירות בתוך הבוחן, כדי לא 'ללכוד' את השאלות בתוך בוחן ספציפי.

למה? היתרונות של מאגר שאלות:

• קל לבנות מבחנים שונים עם שאלות מאותו מאגר, ולא צריך לבנות מחדש את אותה שאלה בכל מבחן. לדוגמה: אפשר לבנות תרגול פתוח, בוחן על יחידה ספציפית וגם מבחן מסכם – כולם מתוך אותן קטגוריות.
• שינוי בשאלה במאגר ישפיע אוטומטית על כל המקומות שבהם היא מופיעה.
• שאלות במאגר השאלות מאפשר יצירת שאלות אקראיות מתוך קטגוריות.

ב: מהן קטגוריות?

מאגר השאלות מתארגן לפי קטגוריות, שהן בעצם תיקיות שבהן נשמרות השאלות – כמו תיקיות במחשב. במערכת תיקיות היררכית במחשב – כל תיקייה מכילה קבוצת שאלות שקשורות זו לזו.

מבנה היררכי של קטגוריות: בדיוק כמו שבמחשב יש לכם תיקייה ראשית בשם "מסמכי עבודה" ובתוכה תתי-תיקיות כמו "הרצאות", "מטלות", "מבחנים" – כך גם בבוחן יש היררכיה של קטגוריות:

קטגוריה ראשית: "ויסות רגשי"

• קטגוריה משנה 1: "התפרצויות רגשיות"
• קטגוריה משנה 2: "הימנעות והתכנסות"
• קטגוריה משנה 3: "אסטרטגיות התמודדות"

היתרונות של מבנה היררכי:

• ארגון ברור ומסודר של השאלות
• אפשרות לבחור שאלות מקטגוריה ראשית או מקטגוריה משנה ספציפית
• שליטה מדויקת בייצוג של כל תת-נושא בבוחן: ייצוג הוגן של כל הנושאים או הרמות החשובים, תוך שימוש בשאלות אקראיות מכל קטגוריה.

דוגמה: אילו קטגוריות אפשר לבנות? סוגי חלוקה אפשריים:

• חלוקה לפי רמת חשיבה: שאלות ידע, שאלות הבנה, שאלות יישום וניתוח
• חלוקה לפי תוכן הקורס: קשיים בויסות רגשי, אסטרטגיות התמודדות
• חלוקה לפי מבנה המבחן: שאלות פתיחה, גוף המבחן, שאלות סיום

ג: מהן שאלות אקראיות מקטגוריה?

שאלה אקראית מקטגוריה פירושה שבתוך בוחן המערכת בוחרת באופן אוטומטי שאלה אחת – או יותר – מתוך כל הקבוצה של השאלות שהגדרתם בקטגוריה מסוימת.

דוגמה מעשית:

אם יש לכם קטגוריה בשם "שאלות הבנה" עם 10 שאלות שונות, והגדרתם שהבוחן יכלול שאלה אקראית אחת מקטגוריה זו – אז: סטודנט א' יקבל שאלה מספר 3, סטודנט ב' יקבל שאלה מספר 7, וסטודנט ג' יקבל שאלה מספר 1.

אפשר גם יותר משאלה אחת מקטגוריה: אם הגדרתם שהבוחן יכלול 3 שאלות אקראיות מאותה קטגוריה – אז: סטודנט א' יקבל שאלות 2, 5, 9 ואילו סטודנט ב' יקבל שאלות 1, 4, 8 וכן הלאה.

למה? היתרונות של שאלות אקראיות מקטגוריה:

שאלות אקראיות אינן רק אמצעי טכני – הן כלי פדגוגי חשוב עבור למידה עצמית ועבור בחנים מסכמים.

שאלות אקראיות בלמידה עצמית

כאשר מאפשרים מספר ניסיונות מענה בבוחן כחלק מתהליך למידה עצמי, שאלות אקראיות תורמות לכך שבכל ניסיון חוזר, הסטודנט מקבל ניסוח שונה או מקרה אחר – מה שמעודד חשיבה ולא שינון. ובנוסף, התמודדות חוזרת עם אותו רעיון מזוויות שונות מעודדת הכללה והבנת עומק של החומר.

דוגמה:

אם בבוחן לתרגול יש שאלה אקראית מתוך 8 שאלות אפשריות בנושא "אסטרטגיות התמודדות", סטודנט שינסה לענות פעמיים יקבל:

• ניסיון ראשון: "מהי אסטרטגיית הסחת דעת וכיצד היא פועלת?"
• ניסיון שני: "באילו מצבים שימוש בפתרון בעיות יעיל יותר מהסחה?"

כך, הלמידה הופכת פעילה, מגוונת ומשמעותית יותר.

שאלות אקראיות במבחן מסכם

בוחן אקראי במודל מאפשר לכל סטודנט לקבל גרסה שונה של הבוחן, עם סט שונה של שאלות הנבחרות אקראית מתוך מאגר רחב שנבנה מראש. כאשר המאגר מאורגן בצורה היררכית – כלומר, בקטגוריות ותת-קטגוריות לפי נושאים, רמות חשיבה או מטרות למידה – המערכת שולפת שאלות באופן מדויק ומבוקר יותר. זוהי דרך דינמית לבנות הערכה גמישה מותאמת לצרכים, מצמצמת העתקות, ותורמת להוגנות בין סטודנטים.

ד: שילוב בין שאלות קבועות לשאלות אקראיות

ברוב הבחנים ניתן ורצוי לשלב שאלות מסוגים שונים – ולא לבחור רק שיטה אחת:

כך, בתוך אותו בוחן ניתן להבטיח גם עקביות – על ידי שאלות חובה, וגם גיוון והוגנות – על ידי שאלות אקראיות, לדוגמה:

• שאלה 1: שאלת חובה
• שאלה 2: שאלה אקראית מקטגוריה "שאלות הבנה"
• שאלה 3: שאלת חובה מקטגוריה "ניתוח"
• שאלות 4–5: שתי שאלות אקראיות מקטגוריה "יישום"

אחד היתרונות הגדולים של מאגר השאלות ההיררכי הוא שאחרי שהכנתם אותו פעם אחת, אתם יכולים להשתמש בו כמה פעמים במהלך הקורס בצורות שונות. זה נותן גמישות עצומה ביצירת סוגי הערכה שונים:

דוגמאות לשימושים שונים:

• בוחן קצר אחרי השיעור (לוידוא למידה): 3 שאלות פשוטות + שאלת הבנה אחת
• מבחן יחידה (הערכה חלקית): שאלה פשוטה אחת + 3 שאלות הבנה + 2 שאלות יישום
• מבחן סיום קורס (הערכה מקיפה): שאלה פשוטה אחת + 3 שאלות הבנה + 4 שאלות יישום + שאלת ניתוח אחת

התוצאה: השקעה חד-פעמית במאגר השאלות משרתת אתכם לאורך כל הקורס, עם אפשרות ליצור הערכות מותאמות לכל מטרה ורמת קושי.

לסיכום:

• כל השאלות נשמרות במבנה של קטגוריות: לפי נושא, לפי רמת חשיבה, או לפי שבועות הלימוד
• השאלות נשארות זמינות לשימוש חוזר, עריכה והוספה למבחנים שונים
• מומלץ לבנות תמיד את השאלות במאגר, גם כשלא משתמשים באקראיות

הדרכה טכנית

ההדרכה הטכנית תתבצע בשלושה שלבים פשוטים, ותשלב עבודה בשני מרחבים בתוך מודל (ראו גם הדרכה מצולמת 🎬):
בשלבים 1 ו-2 נבנה ונסדר את מאגר השאלות ההיררכי, ובשלב 3 ניצור את הבוחן במרחב הקורס ונקשר אליו את השאלות באופן אקראי.

לפני שאנחנו מתחילים, חשוב להבהיר:

למרות שהרכיב במודל נקרא "בוחן", חשוב להבין שזהו רק שם טכני. באמצעות רכיב זה ניתן לבנות כל סוג של הערכה – החל מתרגול קצר ועד מבחן מסכם ומקיף של הקורס כולו. השם "בוחן" אינו מגביל את היקף או את מטרת הפעילות, אלא רק מייצג את הכלי במערכת.

שלב 1: תכנון הבוחן וקביעת הקטגוריות

מיקום: מאגר השאלות (Question Bank)

החלטות מרכזיות בשלב זה:

• כמה קטגוריות יהיו בבוחן?
• איזה סוג קטגוריות (נושאיות, רמות חשיבה, מטרות למידה)?
• מה ההיררכיה של הקטגוריות? איך לחלק את הקטגוריות?

פעולות טכניות בשלב זה:

1. כניסה למאגר השאלות
2. לחיצה על "קטגוריות"
3. הוספת הקטגוריות הרצויות

שלב 2: הוספת השאלות לכל קטגוריה

מיקום: מאגר השאלות (Question Bank)

החלטות מרכזיות בשלב זה:

• כמה שאלות בכל קטגוריה? (מינימום: 2. מומלץ לפחות 5-10 שאלות לקטגוריה)
• ניסוח שאלות מקבילות בכל קטגוריה

פעולות טכניות בשלב זה:

1. כניסה לקטגוריה הספציפית במאגר השאלות
2. לחיצה על "הוספת שאלה חדשה"
3. חזרה על התהליך לכל שאלה

שלב 3: בניית הבוחן

מיקום: בתוך הקורס עצמו

החלטות מרכזיות בשלב זה:

• האם מועד ההגשה של הבוחן קשיח או גמיש?
• האם הבוחן מוגבל בזמן? ואם כן – מה המשך שלו?
• האם לאפשר ניסיונות חוזרים? כמה?
• מתי הסטודנטים יוכלו לראות את המשוב והציון של הבוחן?

פעולות טכניות בשלב זה:

1. הוספת פעילות "בוחן" חדשה
2. הגדרת הגדרות כלליות (תזמון, ניסיונות, וכו')
3. השלב המרכזי: הוספת שאלות אקראיות:
   • לחיצה על "הוספת שאלה"
   • בחירה ב"שאלה אקראית מקטגוריה"
   • בחירת הקטגוריה המתאימה
   • קביעת כמות השאלות מהקטגוריה
   • חזרה על התהליך לכל קטגוריה

תוצאה: כל סטודנט יקבל בוחן עם מספר שאלות קבוע מכל קטגוריה, אך השאלות הספציפיות יהיו שונות בין סטודנטים.

נקודות חשובות לזכור:

• הפרדה בין מרחבי עבודה: שלבים 1-2 מתבצעים במאגר השאלות, שלב 3 בקורס
• איזון בין קטגוריות: חשוב לקבוע חלוקה הגיונית של שאלות בין הקטגוריות

בדיקה מקדימה לפני פרסום

חשוב מאוד: לפני שאתם מפרסמים את הבוחן לסטודנטים, הקדישו זמן לבדיקה מקדימה. השתמשו באפשרות "תצוגה מקדימה" או "ביצוע מבחן כסטודנט" כדי לוודא ש:

• השאלות נבחרות נכון מהקטגוריות המתאימות
• מספר השאלות מכל קטגוריה תואם למה שתכננתם
• ההגדרות הטכניות (זמן, ניסיונות, ציונים) עובדות כפי שרציתם

בדיקה זו עשויה לחסוך בעיות מול הסטודנטים, ומבטיחה שהבוחן יפעל בדיוק כמו שתכננתם.

🎬 סרטון: