השבוע יחול פורים דמוקפין בשבת. זה אירוע נדיר יחסית הקורה רק ב-11.5% מהשנים, ובפעם הבאה יחול רק בעוד עשרים שנים! בסיטואציה זו אנו הירושלמים נוהגים "פורים משולש" דהיינו מחלקים את מצוות החג לשלושה ימים. ביום שישי קוראים במגילה ונותנים מתנות לאביונים, בשבת אומרים על הניסים וקוראים במפטיר את פרשת "ויבוא עמלק" וביום ראשון עורכים סעודת פורים ושולחים משלוח מנות. מנהגנו זה הוא עפ"י פשט דברי הירושלמי, ודעת רוב הראשונים. אולם היו ראשונים שסברו שיש לערוך את הסעודה ומשלוח המנות בשבת או ביום שישי. ראו שיעורו של רה"י הרב ברוך גיגי 'פורים משולש'. (מצ"ב כקובץ פורים משולש – הרב ברוך גיגי שליט"א. כמשלוח מנה ראשונה לפורים)
המצב המורכב הנ"ל ושאלות מרובות שהוא מעורר, הביאו לכתיבת תשובות וקונטרסי הלכה רבים. העוסקים בדיני פורים המשולש. חלקם הסתפקו בהלכות פסוקות והוראות. וחלקם הוסיפו בירורי הלכה, עיונים פלפולים וחידושים.
כמובן שראשי המדברים בנושא. היו רבני ירושלים לדורותיהם שהנושא נגע להם הלכה למעשה.
הראשון שבהם היה רבי לוי בן חביב (הרלב"ח) (1480-1541) שהיה רבה של ירושלים. וכך הוא כותב בשו"ת מהרלב"ח (ה / 3 / 47), סי' לב :
"בבואי לעיר הקדושה הזאת ירושלם עיר הקדש תוב"ב ברחמי שמים ונתתי אל לבי לדעת מעשה המצות הנהוגות בה אולי יזכני צורי לקיימן כראוי באה לידי בתוכן מצות הפורים כשחל ט"ו בשבת והיה דבר חדש אצלי… " וכאן הוא מאריך "בדין הסעודה יש ספק כי כפי הנר' מהירושלמי מאחרים אותה ליום ראשון. וכיון שהביאו הרי"ף ז"ל נראה דראוי לעשות כן… ועם כל זה לענין מעשה אומר שכיון שהרמב"ם ז"ל אין כן דעתו בודאי כמבואר בהלכות שלא כתב שינוי כלל בענין הסעודה כשחל ט"ו בשבת לא להקדים ולא לאחר כמו שכתב בענין קריאת המגילה והוא הרב בזה המלכות יש לנו לעשות מעשה על פיו… עם כל זה בעיני כל הראשונים והרמב"ם ז"ל עמהם נראה שהתלמוד שלנו חולק על אותו הירושלמי ואין לעשות כמותו"
אם כן רבה של ירושלים הרלב"ח הכריע שיש לקיים את הסעודה בשבת ולא ביום ראשון, ונמצא כי בשנה זו יש רק 'פורים כפול'! ולא משולש. אגב לא שמענו שהוא פוטר מרבנותו בירושלים בגלל פסק זה…
החיד"א בספרו ברכי-יוסף (או"ח סי' תרפ"ח סקי"ג) מצטט את דברי רבי מנחם די לונזאנו (הרמד"ל) (1550-1626) איש ירושלים. שבשנה זו שקוראים מגילה בירושלים בליל י"ד כמו בשאר המקומות, לא אומרים בירושלים בערבית את סדר הקדושה דמיושב "ואתה קדוש …" מפני שאמירת "ואתה קדוש" קשורה לחג הפורים ולא לקריאת המגילה, ובירושלים אף בשנה זו י"ד איננו חג הפורים אלא רק זמן קריאת המגילה (אמנם למעשה כתבו בכל הלוחות הספרדים והאשכנזים שנהגו לומר 'ואתה קדוש' גם בשנה זו) עד לפני כמה שנים לא היה ידוע מהיכן מצא החיד"א את דברי רב מנחם די לוזאנו הנ"ל שלא הגיע אלינו ממנו כתבים על הלכות המועדים והנה: איש יהודי ת"ח מופלג וצדיק היה בירושלים ושמו הרב אריה מונק זצ"ל הוא עבד שנים רבות במכון התלמוד הישראלי השלם שע"י יד הרב הרצוג, ושם זכיתי להכירו ולהוקירו. בשעות אחה"צ היה נוהג במשך כשישים שנים ללמוד בישיבת מיר ולאחר ערבית בדרכו לביתו בגאולה היה נוהג לבקר בחנויות ספרי יד-שניה אשר במאה שערים ותמיד היה יצא עם מציאות חדשות ושקיות מלאות בספרים, מפני שזאת לדעת כי "חולה אהבה" לספרים היה הרב מונק. והנה יום אחד קנה עותק ישן וקרוע של שו"ת מהרלב"ח דפו"ר ושמח בו מאוד. ויהי בלומדו בספר ראה כי בסימן ל"ב העוסק בפורים המשולש ישנן הערות רבות בשולי הספר שניכר כי ת"ח קדמון כתבם. ויספר הרב מונק לחבריו ואוהביו על התגלית המעניינת ולאחר שמצאו בין ההערות את ההערה הנ"ל שמביא החיד"א בשם הרמד"ל הבינו כי העותק הנ"ל של שו"ת המהרלב"ח היה שייך לרמד"ל ועליו הוא כתב את הערותיו שאחת מהן ציטט החיד"א. הרב יוסף בוקסבויים זצ"ל ראש מכון ירושלים הוציא את כל הערות הרמד"ל על סימן זה מתוך העותק הנ"ל בקובץ מוריה (שנה ז גיליוןן ב-ג) בשם "הלכות פורים המשולש לרבינו מנחם די לונזאנו זצל" והרי הוא זמין לפניכם כמנה שניה במקום משלוח מנות לפורים. אגב, הרב מונק זצ"ל נפטר לפני כשבועיים, הוא היה גיסו של יבל"א פרופ' אוריאל סימון ודודם של פרופ' איתמר סימון (מחזור ט"ז) והרב יעקב נגן (מחזור ט"ו) והדוד הגדול של אבישי סימון (מחזור מח). יהיה זכרו ברוך!
בשנת שט"ו -1565 נדפס ספרו של מרן ר' יוסף קארו שולחן ערוך – אורח חיים, ושם בסי' תרפ"ח סעיף ו' נפסק להלכה כדברי הירושלמי שיש לערוך את הסעודה ומשלוח המנות ביום ראשון. דהיינו לנהוג 'פורים משולש'. רבי חזקיה די סילוה בעל הפרי חדש (1656-1695) חי בירושלים משנת 1676 ואף היה היה רבה של ירושלים בשנתיים האחרונות לחייו, הוא נפטר בן 39 בלבד. בספרו "פרי חדש" שנדפס ב1692 הוא דן בסוגיה, ומגיע למסקנא שזו מחלוקת ירושלמי ובבלי ומסכם "אלא דמכל מקום, כיון דלפום ריהטא מש"ס דילן וכן [מ]הרשב"א [משמע] דלא חייש לטעמא דאין מערבין שמחה בשמחה משמע דנעשית בשבת, יש להחמיר ולעשותה בט"ו ובט"ז, וכך אנו נוהגין". שימו לב שפסקו זה של בעל הפר"ח התפרסם כ130 שנה לאחר פרסומו של השו"ע ובכל זאת הפר"ח לא נרתע מלחלוק עליו ולהכריע שעיקר הסעודה צריך להעשות בשבת וביום ראשון רק לחומרא – זה לא מפליא בכלל מפני שהפר"ח ידוע בכך שלא קיבל את סמכות השו"ע ואף הוחרם על כך, כפי שמסופר בערכו בויקיפדיה: "בשו"ת גינת ורדים לר' אברהם בן מרדכי הלוי ממצרים, מובא כי כאשר הגיע הספר פרי חדש למצרים "עברו מעברה על מקצת דבריו ומצאו ששלח רסן לשונו לדבר תועה על גדולי ישראל אשר מימיהם אנו שותים… ועל רבינו הגדול בית יוסף… כתב עליו שטנה", ולפיכך החליטו חכמי מצרים להחרים "שלא יקרא שום אדם בספר הלז, לא קריאת עראי ולא קריאת קבע", אך את ר' חזקיה עצמו החליטו שלא להחרים בשל גדולתו בתורה. אמנם תלמידו של הפרי חדש, ר' שלמה אלגאזי נתמנה לרבה של מצרים והיה שם רב במשך ארבעים וחמש שנים, וכל הוראותיו היו כדעת רבו".
ואכן הראשל"צ רבי ישראל יעקב אלגאזי (1680-1757) שנתמנה לתפקידו זה כ60 שנה לאחר פטירת הפרי-חדש. חיבר ספר מיוחד על הלכות פורים ובעיקר על פורים דמוקפין שחל בשבת בשם 'חוג – הארץ' (חדר ספרנים) ואף שגם הוא כתב שהוא אישית מחמיר לצאת ידי סעודת פורים גם בשבת, הוסיף שאין להורות כן לרבים כנגד פסק השו"ע "וכן נהגתי אני הצעיר ובסעודה של שבת שאני מרבה בה יותר משאר השבתות אני אומר בתחילת סעודתי אם עיקר הסעודה של פורים שתקנו מרדכי ואסתר הוא היום אפילו בשבת הריני מכוין לקיים מצות סעודת פורים בסעודה זו ויהי נועם ה' אלהינו עלינו וכו' וכן ביום א' בשבת בתחילת הסעודה אומר אני כן. אמנם הבא לשאול אימתי יעשה הסעודה לא נכון הדבר להורות לו שיעשנה בשבת היפך הוראת מרן הקדוש ז"ל שבירושלים ת"ו כולנו כא' קבלנו הוראותיו כאשר שגו בזה רבים מגסי הוראה".
מאז התקבע המנהג בירושלים לנהוג "פורים משולש" אם כי הומלץ כדי לצאת כל השיטות לצאת ידי חובת סעודת פורים ומשלוח מנות גם בשבת. כפי שסיכם הראשל"צ רבי יעקב שאול אלישר – היש"א ברכה 1817-1906 בשו"ת שמחה לאיש (ה / 6 / 037) או"ח סי' ה ד"ה נשאלתי מכריע "ומוסיפים [ בשבת] דבר מה בסעודה, וגם עושים מקצת מצוות משלוח מנות".
כשאנו אומרים "פורים משולש" אנחנו מתכוונים כמובן למשולש שווה צלעות. 2-2-2 : יום שישי י"ד אייר – קריאת מגילה ומתנות לאביונים, שבת ט"ו אדר – קריאה בתורה למפטיר את פרשת "ויבוא עמלק" ואמירת על הניסים. יום ראשון ט"ז אדר – סעודת פורים ומשלוח מנות. מ.ש.ל. לגבי "מתנות לאביונים" מוסכם על כולם שיש להצמידם ל"מקרא מגילה" ולתתם ביום שישי ולא ביום ראשון, עפ"י דברי הגמרא (מגילה ד, ב) שמתנות לאביונים ניתנים תמיד ביום שבו נקראת המגילה "מפני שעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה" וכך גם נפסק (בשו"ע או"ח תרפ"ח ס"ו), והנה בשנת תרנ"ו (1896) חל פורים משולש בירושלים, והרבנים האשכנזים והספרדים פרסמו כרוזים ומודעות בעיתונים שבהם פרסמו את כל ההלכות הנוגעות למצב ייחודי ונדיר זה. אחד מאותם כרוזים היה כרוזו של הרב יוסף חיים זוננפלד זצ"ל באותם ימים כראש כולל אונגרין אוסטראין (כולל שומרי החומות) ולימים אב"ד העדה החרדית בירושלים. כרוז זה נשמר וזמין היום ברשת באתר הסה"ל, ותצלומו מופיע לפניכם. כותרת הכרוז היא "סדר הפורים המשולש" זה המקור הקדום ביותר שאני מצאתי למינוח זה פורים משולש אבל יתכן שזה היה מינוח שהיה קיים כבר לפני כן (אם מישהו ימצא מקור יותר קדום אשמח שיכתוב זאת בקבוצת הוואטסאפ 'על ספרים וסופרים' וישכילנו)
בכרוז זה נפסק ההלכה המוסכמת הנ"ל לגבי יום שישי י"ד אדר "אחר התפילה הולכין לבתיהם בשמחה ובששון ונותנין "מתנות לאביונים" – לכל הפושט יד כמו בפורים שבכל שנה ושנה, אבל אין שולחין "משלוח מנות" ולא עושין סעודת פורים." ואלו לגבי יום ראשון נכתב שיש לתת משלוח מנות ולא נאמר שיש לתת מתנות לאביונים.
ומעניין שזכינו וקבלנו תיאור חי ומפורט של אותו "פורים משולש" מפי איש ירושלים דוד ילין (1864-1941) שעל שמו קרויה המכללה האקדמית לחנוך המתחרה שלכן לא נזכיר את שמה…
וכל הוא כותב ביומנו המרתק "ירושלים של תמול" (פ / 8 / 33 בספרית המכללה) בי"ח אדר תרנ"ו "השנה הזאת אנו יכולים לאמור בגאון ובצדק "וימי הפורים". השנה מיוחסים אנו בני ירושלים, כמוכם כל בני הערים הפרזות ועוד נעלינו עליכם בהיות לנו הפעם שלשה ימי פורים, שלשת ימי חג תכופים ורצופים, וכל אוהבי בטלה בתוכנו, וכל בני העולם הקטן (=הילדים), וכל בני העניים ביחוד ששו לקראת האורחים הנכבדים האלה, אשר מנות ומגדנות בימינם ובשמאלם מתת וצדקה…"
בהמשך הוא מתייחס לאביוני ירושלים ומציין לגביהם "כי גם אביונינו אנו מיוחסים המה, ומה גם ביום הזה, כי מעיר מרדכי ואסתר מוצאם ובלי תפונה היו דברי המגילה "ומתנות לאביונים" מכוונים כנגד אבותיהם" כנראה רומז כאן דוד ילין לעולי פרס מהעיר המדאן שעפ"י המסורת היהודית היא – שושן הבירה. עולים משם עלו כבר בסוף המאה ה-19 לירושלים. ועד היום ישנו בית כנסת ברח' יחזקאל בירושלים. הקרוי "בית מנחם– לעולי שושן" , אם כי כל תושב ירושלים כמוני יודע שישנם בירושלים גם הרבה אביונים פחות 'מיוחסים' מקרב עדות אחרות…
בסוף תיאור אותו פורים משולש מתייחס דוד ילין לקיום הוראת הרבנים הנ"ל שדין מתנות לאביונים בשנה זו הוא רק ביום שישי י"ד אייר. "רק האביונים לא חדלו מקרב הארץ ככתוב, ועוד רוב רבו, ובשנה הזאת, אשר שניים מימי הפורים חלו להיות בימי החול, יכולנו לראות מה רב מספרם. כי למרות כל הדינים המפורשים במאמרי "דבר בעתו" וב"פורים משולש", האומרים כי רק על יום השישי תחול מצוות "ומתנות לאביונים", ולמרות כל הכרוזים אשר הוכרזו בשם הרה"ג הראשון לציון הי"ו, כי לא יסובו העניים רק ביום השישי, הנה האביונים אשר אין ידם משגת לקנות עיתונים וגליונים ולדעת כל הכתוב בהם, ואשר יצאו מבית הכנסת עוד לפני אשר נקראו הכרוזים, חזרו על הפתחים גם ביום השישי, גם ביום הראשון…
תיאור אותו פורים משולש ע"י דוד ילין – מרתק, וכדאי לקראו בשלימות. ולכן אני מצרף "משלוח מנות" שלישי במספר לכבוד 'פורים המשולש' – סריקה של שלשה עמודים. של פורים משולש – דוד ילין מתוך הספר הנ"ל.
אז שיהיה "פורים שמח" לפרוזים שבינינו ו"פורים שמח שמח שמח" לנו המוקפים. ויהי רצון שבזכות חגיגת ימי הפורים נזכה לישועות ונחמות, ויתקיים בנו "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם" ושנזכה למחית עמלק של ימינו ולהחזרת כל החטופים בב"א.