תושב״ע

"שפת אמת תכון לעד" – 120 שנה לפטירתו של ה'שפת אמת' זצ"ל

על ספרים וסופרים
חידושים וחדשות מספריית ישיבת הר עציון

מאת: הרב דוד ארונובסקי
תאריך: 02/02/2025

(בתמונה: בית המדרש של גור בעירה גור)

מחר – ה' שבט – ימלאו 120 שנים להסתלקותו של האדמו"ר מגור רבי יהודה אריה ליב אלתר בעל השפת אמת (כ"ט ניסן תר"ז (1847) – ה' שבט תרס"ה (1905)). הוא היה האדמו"ר השני מגור שעלה על כס האדמורות בגיל 23 בלבד (ארבע שנים לאחר פטירת סבו בעל חידושי הרי"ם האדמו"ר הראשון) והיה למנהיג חסידי גדול, שהפך את חסידות גור לאחת החצרות הגדולות והמבוססות בפולין. אך בנוסף היה ת"ח גדול ומקורי שחידושיו לש"ס יצאו לאחר פטירתו. חידושיו מתאפיינים בתמצות רב, בהסבר מקומיים על הסוגיה ולעיתים רבות בפרוש מקורי ומחודש שלא כראשונים. על כך ראו בהרחבה ברשימה היפה שפרסם הרב יוסף מרכוס ר"מ בבית המדרש במגדל עוז ומרצה במכללת הרצוג, במוסף שבת של מקור ראשון. "על שפת ים התלמוד: האדמו"ר שחצה מגזרים".

שפת אמת דפוס ראשון פיטרקוב תרס"ה (1905). עותק בספרית הר-עציון.

אולם השפת אמת נודע בעיקר בהגותו החסידית המקורית והמעמיקה. דרשותיו לפני חסידיו בשבתות ובמועדים. יצאו לאור לאחר פטירתו והפכו לאחד מספרי החסידות היסודיים והנלמדים ביותר. עליהם אמר הרב שמחה עלברג מה שמהווה הספר חדושי רבנו חיים הלוי של הגר"ח סולוביצ'יק מבריסק בשדה הלמדנות, מהווה ה"שפת אמת" בחסידות. הספר "שפת אמת" על התורה הוא אחד הספרים העמוקים והמקורים ביותר שנוצרו בעולם החסידות. רבי יהודה לייב היה כותב לעצמו בדרך כלל ביום ראשון בבוקר בעודו עטור בתפילין דרבנו תם את דברי תורתו שנשא לקהל חסידיו בשבתות וחגים. מיד לאחר פטירתו התארגנו בניו וחתניו להוציא את כתביו על התורה, וקבעו את שמו שפת אמת, השם נבחר מהפסוק בו סיים לכתוב את מאמרו על פרשת ויחי, "שפת אמת תכון לעד" שנכתב כשבועיים קודם לפטירתו. כידוע לכל מי שעיין אי פעם בספר, התורות כתובות בקיצור נמרץ, ולעיתים רבות אינן ברורות דיין וסובלות כמה פרושים אפשריים מה שמאפשר ללומדים ומלמדים כר נרחב לפרשנות אישית ואולי דווקא מפני כך הספר כה התחבב על רבים, אולם מתברר שהדברים יותר מורכבים. במבוא לספר: שפת אמת בשפת האם – דרשות חדשות של רבי יהודה אלתר מגור (כ / 6.1 / 14) מספר אחד המחברים פרופ' דניאל רייזר ראש המחלקה למחשבת ישראל במכללת הרצוג, את הדברים הבאים:

"בשנת 1952 פרסם אברהם יהושע השל מאמר ביבליוגרפי בכתב העת ייווא בלעטער, בשם "אומבאַקאַנטע דאקומענטן צו דער געשיכטע פֿון חסידות" (מסמכים לא ידועים בהיסטוריה של החסידות). במאמר זה הוא ציין כתב יד המכיל כ־150 דרשות של הרבי מגור, ר' יהודה אריה לייב אלתר, שסוכמו על ידי תלמיד או כמה תלמידים. ייחודן של הדרשות בכתב יד זה הוא שפתן יידיש (ברוב הדרשות), בניגוד לדרשותיו של הרבי מגור עצמו שהופיעו בספרו שפת אמת בעברית בלבד. לחלק מן הדרשות בכתב היד יש מקבילות בשפת אמת המודפס, ואילו דרשות אחרות מהוות עדות טקסטואלית ייחודית ל"דיבורים" לא ידועים של הרבי מגור. במאמרו הנ"ל כתב השל את הדברים הבאים: "החשיבות של כתב יד זה נובעת מכך שמקורו בחסיד אשר רשם את התורות באופן שבו הרבי דיבר, היינו ביידיש. […] קרוב ל־99 אחוזים מן התורות החסידיות שהגיעו לידינו כתובות בלשון הקודש, הגם שהלשון המקורית שבה נאמרו תורות אלו הייתה יידיש. על ידי הרקת התוכן מלשון אחת לתוך לשון שנייה חלק ניכר מן החן החיוני 'לעבעדיקן חן'ן אבד"

אם כן נמצא כי במקור הדרשות נאמרו ב'טיש' ביידיש ובהרחבה וכוונתם הייתה די ברורה לשומעיהם, וכך הם נרשמו ע"י השומעים שכתבו את כה"י של הדרשות, ואלו הרבי בעצמו כתב ביום ראשון רק תקציר של הדברים בלה"ק ומתקציר זה יצאו הספרים שאנו מכירים ולומדים, פרופ' רייזר ממשיך ומספר:

"בעקבות קריאת מאמר זה ניסיתי, החל בתשע"א, לאתר כתב יד עלום זה בארכיונים שונים ובאוספים פרטיים. בכולם נעניתי כי כתב היד אבוד. תוך כדי החיפושים נודע לי שחוקר נוסף, אריאל אבן־מעשה, מחפש ותר אחר כתב יד זה. ד"ר ר' צבי לשם, ראש צוות אוסף גרשם שלום בספרייה הלאומית בירושלים, הפגיש בינינו בחורף תשע"ב, ומכאן החלה עבודתנו ודרכנו המשותפת.

בשנת תשע"ד פנה אלי ידידי ד"ר דרור בונדי וסיפר לי כי ספריית אוניברסיטת דיוק רכשה את הארכיון האישי של השל, ואולי אמצא שם את מבוקשי. פניתי בדוא"ל לספרנית ללימודי יהדות, רחל אריאל, ולהפתעתי הרבה קיבלתי ממנה סריקה של כל כתב היד. השתוממתי כשעתא חדא ולא האמנתי למראה עיני. התחלתי לחקור את כתב היד במסגרת היותי עמית פוסט דוקטורט"

פרופ' רייזר וד"ר אריאל אבן-מעשה שיכתבו את הדרשות והוציאו מהדורת 'סינופסית' (=השוואתית) והציגו בשלשה טורים זה בצד זה את המקור ביידיש, תרגום המקור הנ"ל לעברית, ואת ה'תקציר' בעברית כפי שכתבו השפ"א ויצא בספרים. ההשוואה מאירת עינים: פעמים רבות דברים עמומים מתבהרים, ולעיתים אף מתברר שהתרגום לא מעביר את הכוונה המקורית ושיש הרבה דברים שניתן לומר ביידיש ואין להם תרגום מדויק בעברי. מי שרוצה להרחיב על החסידות כתרבות יותר 'אוראלית' ופחות 'טקסטואלית' ועל הבעיתיות שבמעבר מתורה שבע"פ לתורה שבכתב ובפרט על התרגום מיידיש לעברית יהנה מאוד לשמוע את הרצאתו המאלפת של פרופ' רייזר: הדרשה החסידית: מה נכתב בעברית ומה נאמר ביידיש.

נושא מענין במיוחד הוא הקשר של הציונות הדתית לספר השפת אמת. ידוע שמרן הרב קוק זצ"ל חיבב מאוד את הספר והגה בו רבות. וכך מספר הרב נריה: ואשר ל"שפת אמת" – ספר מעמיק ־תמציתי זה "נתגלה" להרב בלונדון, ומאז לא מש ממנו. על מפת השבת הצחורה היה מונח ה"שפת אמת" על יד ה"ליקוטי תורה" של הרב בעל התניא ז"ל, וכה אמר-הדריך הרב: "שפת אמת צריכים ללמוד כמו שלומדים ראשונים". מפורסם הסיפור שבפגישתם של הרב קוק עם האדמו"ר ה'אמרי אמת' בנו של השפ"א. ציטט הרב קטעים שלמים מהשפ"א בע"פ לתדהמתו הרבה של האדמו"ר.
הרחיב על הדברים הרב אליעזר מלמד בסדרת מאמרים, שהתפרסמו בעיתון בשבע ובספרו רביבים חלק שלישי. וזמינים גם באתר ישיבה.
את המהדורה החדשה והמשובחת ביותר של ה'שפת אמת' הוציאה הוצאת הספרים של ישיבת אור עציון ראו על כך בראיון המעניין שערך בוגר הישיבה ד"ר רועי הורן עם הרב שלום קלין ראש המערכת. "מה לכם ולשפת אמת?".

כשלמדתי בישיבה בסוף שנות השמונים, היה מוסר רה"י הרב יעקב מדן במוצאי שבתות שיעור מרתק בשפת-אמת, בו היה מקשר ומראה כדרכו איך עיוני החסידות המעמיקים מתאימים ומשתלבים עם פשוטו של מקרא. שיעורים אלו גרמו לרבים מהתלמידים להקדים את חזרתם משבת בבית לישיבה מיד במוצ"ש (לא היו אז שבתות חופשיות בישיבה) כדי לא לפספס את השיעור המרתק. נוסף לליצוד ה'שפת אמת' ישנה כתיבה רבה על ה'שפת אמת' בציבור הדת"ל. הנחשון היה הרב משה שפירא זצ"ל ראש מכון שובה שהוציא חמישה כרכים של 'פניני שפת אמת' – לקט אמרות מבוארות על פרשת השבוע ( בוגר הישיבה הרב שלמה רוזנברג מסר סדרת שיעורים: 'עיונים בשפת אמת' בבית המדרש המקוון 'נקודת חיבור' והוציא אותם בספר: תכון לעד – עיונים בשפת אמת (כ / 6.1 / 14) בהוצאת הישיבה. הרב איל ורד הוציא את הספר: אל שפת האמת – על פרשת השבוע עם פירוש ה'שפת אמת' – רבי יהודה לייב אלתר (כ / 6./ 67), הרב ראובן רז הוציא את הספר: המדרש לאור השפת אמת הפרי צדיק והשם משמואל : עיון שיטתי במדרש ובשפת אמת על המדרש לאורך פרשיות השבוע, ועליהם נוספו הערות מהפרי צדיק והשם משמואל (כ / 6.1 / 73) והרב דניאל אלאלוף הוציא שני כרכים של הספר 'מארץ תצמח' – פותח שערים בתורות ה'שפת אמת' (כ / 6.1 / 70). בנוסף להנ"ל ניתן להאזין ברשת למספר סדרות שעורים ב'שפת אמת' מכמה רבנים דת"ל.

ה'אוהל' של האדמו"ר בעל חידושי הרי"ם מיסד חסידות גור, ושל נכדו בעל ה'שפת אמת' – בעיירה גור בפולין.

אולם יש פן נוסף וחשוב בנושא זה של היחס של הציונות הדתית לשפת אמת. והוא יחסו של השפת אמת לציונות בכלל ולציונות הדתית בפרט. בעל השפת-אמת חי ופעל בימי התעוררות תנועת התחיה. תקופת חובבי ציון, וראשית הציונות המדינית והקונגרסים הציונים. בספריו אין התייחסות ישירה ומפורשת לנושאים אקטואליים. אולם לא יתכן שאדמו"ר ומנהיג שחי בתקופה סוערת שכזו, ודרש מדי שבת בשבתו לפני חסידיו לא העביר באופן סמוי את דעותיו על שאלות השעה, דרך דרשותיו. ואכן הרב ראובן רז (זכריה) ר"מ בישיבת הכותל, חיפש ומצא בספרי השפ"א תורות הנוגעות לענייני ארץ ישראל, גאולה ועוד ובניתוח מעניין הראה איך השפת אמת העביר דרכם את התנגדותו לתנועה הציונית ואת טעמיו ונימוקיו הרוחניים. וניתן להאזין להרצאתו בנושא: יחסו של השפת אמת לציונות.
והדברים יצאו כפרק בפע"מ בספרו המיוחד: הרב קוק בין חסידים ומתנגדים: מפגש של שלושה עולמות ויחסם לציונות מוה"ק תשע"ו. (ט / (0.7) 8.1 / 017) . הדברים מעניינים ודורשים לימוד וההעמקה, לא באתי אלא לעורר ללמוד ולהעמיק בסוגיה זו בפרט ובספריו והגותו של השפת אמת בכלל.

למעוניינים להעמיק בהבנת מקומה של חסידות גור בכלל וה'שפת אמת' בפרט בעולם החסידות, כדאי להקשיב לשיעורו של הרב תמיר גרנות ר"י אורות שאול. 'שפת אמת' – היסטוריה של החסידות.

ולבסוף אני ממליץ להאזין למבוא הקצר של הרב חיים וולפסון ר"י ירוחם – 'מי אתה בעל 'שפת אמת' על השפת אמת וספרו, במסגרת הפודקסט: חסידים שותים מזה – נגיעות חסידיות. ואם זה יעניין אתכם תוכלו להמשיך עקוב אחר כל השיחות של הרב וולפסון על ה'שפת אמת' לפרשות השבוע. זכרו ולימוד תורתו של בעל השפת אמת תגן עלינו ובפרט בימים מסובכים אלו – אמן.

ולבסוף, קשה שלא לסיים בשיר עתיק יומין שהיה מושר בפי רבבות חסידי גור בפולין, בעת נוסעם לראות את פני הקודש בחצר האדמו"ר. השיר מבטא את ההשתוקקות שהיתה לחסידי גור במשך כל הדורות – החל מ"שבע שנות השובע" אצל כ"ק אדמו"ר החידושי הרי"מ זצוק"ל, דרך האדמורי"ם הקדושים כ"ק האדמו"רים השפת אמת, האמרי אמת, הבית ישראל, הלב שמחה, והפני מנחם זצוק"ל, ועד לימינו אנו. השיר מושר ב'פולנית' וכנראה כך מבטא את האווירה המיוחדת של הנסיעה לגור בעגלות עם העגלונים הפולנים, וברכבות עם ה'פולנים' המקומיים, כנראה שגם 'פולנית' קשה לתרגם לעברית… נמצא כי הנסיעה לגור הייתה בפולנית, התורות של הרבי נאמרו כמובן ביידיש, והעלאתם על הכתב לדורות הייתה בס"ד בלה"ק – עברית!

מצ"ב המילים בפולנית ולאחרי כל בית התרגום לעברית:

יאַדוֹם חֲסִידִים דוֹ גוּרִי, דוֹ גוּרִי

סְטאַרֶה מְלוֹדֶה אִי בַּחוּרִי