אוהד בר-דוד מספר:
"בקורס קיץ מרוכז של שלושה ימים בקורס מבוא לפסיכואנליטיקה במסגרת תואר שני בטיפול באמנויות, האתגר הפדגוגי ברור: אין די זמן לקריאה רחבה ועיבוד בבית, ונדרש לחבר עקרונות תיאורטיים מורכבים בפסיכולוגיה – פרויד, מלאני קליין, ויניקוט, קוהוט ועוד – למפגש אמיתי עם מטופלים בשטח.
כדי לסכם כל גישה שנלמדה ולהפוך את החומר למוחשי, יצר המרצה, ד"ר אוהד בר-דוד, סדרת סימולציות מבוססות Gems בג'מיני שנבנו בסיוע כלי AI ו- NotebookLM על בסיס חומרי הקורס.
איך זה עבד בפועל?
-
דמות קבועה: נבנתה דמות בסיסית אחת ("שירה") בעלת רקע משפחתי ומאפיינים מוגדרים. המטרה הייתה להשאיר את הדמות קבועה, אך לבחון כיצד גישות שונות מציפות דגשים, מנגנוני הגנה ותובנות שונות לגבי אותו מקרה בדיוק.
-
בוט דו-שלבי: הסטודנטיות ניהלו תחילה שיחה טיפולית קצרה עם הדמות, ולאחר מספר אינטראקציות הבוט עבר לשמש כמדריך קליני. בשלב זה הוא שאל שאלות המשגה, חיבר את התערבויות הסטודנטית לתיאוריה ואף סיפק משוב המבוסס על ציטוטים ישירים מתוך הדיאלוג.
השימוש הפדגוגי ב- AI:
תובנות ולקחים מהשטח: לצד ההתלהבות והמעורבות של הסטודנטיות, הניסיון הראשון הציף גם אתגרי פיתוח חשובים:
-
הקצנה תיאורטית: הבוט נטה לעיתים להקצין את התנהגות הדמות ולהפוך אותה לסטריאוטיפית בהתאמה לתיאוריה הנלמדת, במקום לשמור על אותנטיות מעודנת.
-
מהימנות של הבוט: היו כמה מקרים שבהם הבוט התבלבל בתזמון המעבר מתפקיד המטופלת לתפקיד המדריך או חזר לדמות המטופלת באמצע ההדרכה.
-
הערכה לעומת התנסות: עקב נטיית המודל לתת ציונים גבוהים באופן עקבי, הכלי שימש בעיקרו כמרחב התנסות ותרגול מעצב ולא ככלי הערכה מסכם אמין.
"אני מציע לשחק עם זה," מסכם ד"ר בר-דוד. "זה כלי חזק, אבל משחק והתנסות הם חלק בלתי נפרד מהלמידה".
רוצים להתנסות בעצמכם? בחרו גישה תיאורטית ושוחחו עם הדמות והמדריך הקליני:
גם אם הכלי הספציפי דורש עוד דיוק בהגדרות, המעבר ללמידה אקטיבית מציע שימוש בבינה המלאכותית בהוראה ליצירת מרחב לתרגול ויישום עם קשר לשטח, ולרפלקציה מקצועית.