השבוע חוגגים שוב את חג פורים. כמדי שנה מתחפשים ומנסים לשנות את הזהות לשעות ספורות. אבל ישנם בעלי חיים שעבורם הסוואה היא יומיומית ודרך הישרדות. אחד מהם הוא הדיונון, הידוע כאשף ההסוואה. לרוב קשה לאתר אותו משום שהוא מצליח לחקות את דוגמת הרקע של סביבתו ואת צבעיה באופן כמעט מושלם.
מראות נחשבות כמוטיב ספרותי החושפות את נפשו של המביט בהן. האם גם בעלי חיים מסוגלים להביט במראה ולגלות משהו על עצמם?
ההתמודדות עם שינוי האקלים ועם הכחדת המגוון הביולוגי היא אתגר עולמי. לעצים תפקיד מרכזי בקידום לכידת פחמן דו חמצני מהאוויר וביצירת מגוון בתי גידול. יער עם אזורים צפופים לצד אזורים פתוחים, יוצר מגוון בתי גידול ותורם לעמידות מול הפרעות ושינויים כמו שריפות או מזיקים.
מקובל לחשוב שהתרבות צמחים בעלי פרחים וזרעים (צמחים מכוסי זרע, או צמחי אנגיוספרם) תלויה במידה רבה בחרקים מאביקים. עם זאת, בעשורים האחרונים חלה ירידה משמעותית במספר החרקים המאביקים, בעקבות שינויים סביבתיים כמו אובדן בתי גידול ושינוי אקלים. מחקרים רבים מנסים לענות על השאלה איזו השפעה יש לירידה במספר החרקים המאביקים על מערכת הרבייה של צמחים בעלי פרחים?
המחסור העולמי באיברים להשתלה גורם למצוקה לכל מי שזקוק לתרומת איברים. שימוש בחזירים כמקור לאיברים להשתלה הוא פתרון אטרקטיבי למחסור זה. פרט לכך שחזירים מתרבים בקלות ונוחים לגידול, האיברים שלהם דומים מבחינה אנטומית לאיברים אנושיים.
כאשר אנו נחשפים לסכנה, האמיגדלה היא זו שאחראית על התגובה המיידית שלנו למצב. בשלב הראשון הגוף פועל אינסטינקטיבית כמעט ללא הפעלה של שיקול דעת.
בנוסף לשלושת ה"אפים" המוכָּרים ברצוני להציג אפשרויות נוספות, שיכולות להקל במידת מה את ההתמודדות שלנו בימים הקשים שאנו חווים.