כיצד משלבים מציאות חדשה של מלחמה עם ערכי חינוך ומנהיגות? ד"ר אביחי קלרמן, איש חינוך ומפקד יחידת אית"ן פיקוד דרום במילואים, חולק את סיפורו האישי מהרגעים הראשונים של המלחמה ועד היום, כמפקד יחידת איתור נעדרים ומנהל אקדמי של מכללת הרצוג. סיפורו חושף כמה מהאתגרים הכרוכים בניהול מערך צבאי ומערך אזרחי בו זמנית, לצד משפחה ענפה, ומפגש בין נורמות וערכים צבאיים לאלו האזרחיים. מוזמנים להקשיב ולהיות חלק מהשיח על מנהיגות בעתות חירום.

מהם גבולות הדמוקרטיה בזמן מלחמה? גם בזמן שגרה יש מחיר לחופש הביטוי, אבל נראה שבמדינה דמוקרטית כמו שלנו, ההכרעה היא שעדיף לשלם את מחיר חופש הביטוי מאשר לשלם את המחיר של היעדר אפשרות ביטוי. אבל בעת מלחמה - האם הכללים נשארים כבשגרה? כאשר אנשים בעלי תפקידים והשפעה מתבטאים בצורה שעלולה לפגוע במאמץ המלחמתי - כיצד יש לנהוג כלפיהם? איפה יעבור הגבול בין הרצון לאפשר ביקורת ומגוון דעות לבין הרצון לשמור על החיילים, החטופים, והמאמץ המלחמתי?

מה בין מוסר מלחמה מקראי למוסר מלחמה מודרני? המקרא מציג בפנינו מלחמות בהן נלחמים עם נגד עם - ציוויים כמו "החרם תחרימם", ו"לא תחייה כל נשמה" מבהירים את הציפייה מהצבא בתקופת המקרא. מוסר המלחמה המודרני מצפה שהמלחמה תהיה בין חיילים, וכמה שפחות אזרחים ייפגעו בה. עד "חרבות ברזל" נהגנו לפני מוסר המלחמה המודרני. האם משהו השתנה במלחמה האחרונה? האם נוכל להישאר כאן מול אויב אכזר עם יד קשורה? האם אנחנו מוכנים לשלם את המחיר של שינוי הכללים?

בחלקו הראשון של הפרק הרב יהודה מתייחס לשלושה אתגרים שהמלחמה מציבה בפני הורים ומורים: 1.⁠ ⁠היחס לרע בעולם - למה יש ברע בעולם, ומה היחס שלנו אליו? 2.⁠ ⁠מוסר מלחמה מקראי אל מול מוסר מלחמה מודרני: מקומם של בלתי מעורבים בלחימה, קוד אתי, ועוד. 3.⁠ ⁠חשיבותו של חופש הביטוי והסכנות הטמונות בו בזמן מלחמה. בחלקו השני של הפרק אנחנו מתעמקים קצת יותר בסוגיה הראשונה: הרע בעולם מצדו של האל, מצדנו, ומצד אויבינו, וכיצד מתמודדים עם שאלות אלו בבית ובכיתה.