פרק עשיר במתודות פרקטיות, עם רעיונות מעשיים לעבודה שמתחילה כבר בהכנת השיעור ונמשכת בתוך הכיתה. בפרק זה נשוחח על יצירת סקרנות והנעת למידה, על פתיחת שיעור שמזמינה את הלומדים להיכנס פנימה, ועל היכולת של מורה להחזיק עניין ומתח לימודי לאורך הדרך, ולהזמין כיתה שלמה לצאת איתו למסע – גם ברגעים מורכבים

זהו פרק שמזכיר כי אחריות מקצועית אינה מסתכמת בהוראה אלא כוללת גם דאגה לעצמי, וכי שליטה בהיבטים הכלכליים והארגוניים של המקצוע היא חלק בלתי נפרד מבניית זהות מורית בוגרת ויציבה. בשיחה עם רחל פולק נעסוק בעניינים “בירוקרטיים” שלעיתים נראים למורה המתחיל טכניים, מעייפים או שוליים, אך דווקא הצעדים הללו - הבנת תלוש השכר, היכרות עם הרפורמה, הסדרת פנסיה וקרן השתלמות, תכנון השתלמויות וניהול נכון של הזמן, מייצרים תחושת ביטחון, יציבות ושליטה ארוכת טווח, ומאפשרים למורה לפעול מתוך כח ובהירות בדרך.

שיחה פתוחה ומעמיקה על חינוך והוראת תנ״ך כמעשה זהותי וקיומי. מתוך השיחה מתבררת הקריאה למורה להיות מחובר בעצמו לשורשיו ולסיפור חייו, ולראות בהם סיפור בעל ערך ומשמעות שיש לתת לו מקום כחלק מן הזהות החינוכית שלו. חיבור זה מאפשר למורה לחבר את תלמידיו לעצמם ולסיפור הגדול שהם חלק ממנו, ולפגוש את דמויות התנ״ך כדמויות חיות המתמודדות עם משברים, בחירה ואתגר, כפי שמתרחש גם בחיים עצמם. כך, לצד ההוראה הפדגוגית והידע הנרכש, הלימוד הופך לחוויה אנושית עמוקה, שבה התוכן נעשה חלק מן הזהות, והלמידה הופכת למפגש קיומי.

בפרק זה של מסע הגיבור להוראה אנו עוסקים ברגע הדק והמשמעותי שבו שיעור מתחיל באמת. איך נקיים מעבר מהרעש שבחוץ אל הוויית הלמידה. בשיחה עם ד"ר אחינעם יעקבס נבחן כיצד כתיבה אישית בתחילת שיעור ולאורכו, ושאלות שנשאלות מתוך הקשבה, מאפשרות לתלמידים לעצור, לפגוש את עצמם, ולהיכנס ללמידה מתוך נוכחות. נעמיק במושג הסקרנות כעמדה חינוכית. סקרנות של מורה כלפי התוכן שהוא מלמד, כלפי תלמידיו, ולמה שמבקש להישמע ולהתברר בתוכם.

בפרק זה אנו עוסקים בשאלה היסודית שמלווה כל מורה לאורך דרכו: מי אני כמורה? בשיחה עם ד"ר אביחי קלרמן, המנהל האקדמי של המכללה, נעמיק במושג הזהות המורית ובתהליך התהוותו, כבסיס פנימי המשלב ערכים, משמעות ותפיסת שליחות. במתח שבין האני האישי לציפיות המערכת, בהשפעת העידן הטכנולוגי וה־AI על תפקיד המורה, ובתפקידה של המכללה בליווי מורים בגילוי הקול החינוכי הייחודי שלהם. הפרק מציע התבוננות מעמיקה בזהות המורה כמקור לחוסן, להתמדה ולהוראה אותנטית ומשפיעה, במיוחד בראשית הדרך.

השנה הראשונה בהוראה היא שלב שבו מורה מתחיל מוזמן להתבונן בעצמו לא פחות מאשר בכיתה. בפרק הזה אנו מציעות התבוננות בטיפוסי מורים מתחילים, כדי להציג נקודות מבט שיכולות לסייע להבין כיצד אנו פועלים בתוך מציאות חדשה, מורכבת ולעיתים מציפה. דרך הדמויות של הברווזון, התוכי והדולפין אנו בוחנות דרכי פעולה נפוצות בתחילת הדרך, את החוזקות והאתגרים הטמונים בכל טיפוס, ואת האפשרות לפתח מודעות לדפוסים האישיים שלנו. זוהי הזמנה להתבוננות עצמית, לבחירה ולתנועה, מתוך ההבנה שההתפתחות המקצועית של מורה אינה מתחילה בשלמות – אלא בהיכרות עם עצמנו