השנה – תשפ"ד – יום ראשון של ראש השנה יחול בשבת ואנו לא נתקע בו בשופר. לפי התלמוד הבבלי בבלי, הסיבה לכך תהיה גזירת חכמים לבטל את מצוות עשה של תקיעת שופר מחשש שמא אדם שלא יודע לתקוע טוב ילך בשבת אצל חכם שילמדנו לתקוע ויטלטל ד"א ברה"ר. התקנה לא כללה את ה"מקדש" ובנוסף לאחר החורבן תיקן ריב"ז שיהיו תוקעים ב"כל מקום שיש בו בית דין" (משנה ראש השנה ד, א)בתלמוד הובאו דעות שונות להסבר תקנתו של ריב"ז והראשונים נחלקו בביאור השיטות ובפסיקה בנושא. ראו סיכום השיטות והסוגיה במאמרו המקיף של הרב יהודה זולדן. "תקיעת שופר בשבת במקדש, במדינה ולאחר החורבן"
ביטול מ"ע בכלל ומ"ע חביבה כתקיעת שופר בפרט, יצר קושי אצל אישים מסוימים ובמשך השנים היו כמה הצעות ונסיונות לקיים תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת בתנאים מסוימים בהסתמך על מסקנה מדיון הלכתי. הניסיון הידוע ביותר שעורר בזמנו פולמוס גדול. היה ניסיונו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר (1837-1922) , הרב עי"ש היה תלמידו של
החת"ס הוא היה לוחם גדול ברפורמה בחילון ועוד, הוא סבר שהפתרון לחילון הוא רק בעליה לארץ בישובה ובהקמת מדינה יהודית, חקלאות צבא וחידוש השפה העברית. את השקפותיו על התקופה, המלחמה ברפורמה והחילון ותוכניתו להקמת המדינה היהודית בארץ ישראל פרסם בספרו: לב העברי (עברי -ר"ת: רב עקיבא יוסף) (ח / 9.1 / 12) כשלשים וחמש שנים! לפני פרסום ספרו האוטופי של הרצל 'אלטונילד' (ת / 3.3 / 27 – מכללה).
הרב עי"ש קיים בעצמו 'נאה דורש נאה מקיים', עלה לארץ ופעל נמרצות לישובה. רעיונותיו שהקדימו את זמנם גרמו התנגדות, וכשפרסם פסק לפיו, יהודי שרוצה לעלות לארץ ואשתו מתנגדת יכול לעלות ולשאת אשה שניה, החרימו אותו ודנו ספריו לשריפה. ראו אודותיו עוד בכתבתו של יואל יעקובי: הרב שהקדים את הרצל
את הצעתו לקיים תקיעת שופר בבית כנסת רבי יוחנן בן זכאי או החורבה בהשתתפות בתי הדין של הספרדים ואשכנזים, הוא פרסם בשורה של מאמרים במאסף החשוב "תל תלפיות" בשנים
תרס"ד – תרס"ה. (פ / 6 / 85) המאמרים הביקורות ותשובותיו של הרב עי"ש צולמו ע"י הרב מנחם בורשטיין בחוברת: הדיון ההלכתי עם הרב עקיבא יוסף שלזינגר על תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת (ד / 5.211 / 19 – מכללה הוראה). ישנה שמועה שכאשר שרעיונותיו לא התקבלו הוא הסתגר בביתו בירושלים ותקע בשופר בשבת לעצמו ותהום כל העיר. על הפולמוס ההלכתי והמחלוקת שהוא גרר ראו גם בספרו של הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי זצ"ל עיר הקודש והמקדש ח"ג פרק כ ( ד / 9.1 / 15), בספר המועדים בהלכה מאת הרב ש"י זוין ( ד / 8.41 / 27) ובמאמרו הנ"ל של הרב זולדן שנדפס גם בספרו: מועדי יהודה וישראל (ל / 1.6 / 180).
צאצאיו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר פזורים בציבור הדת"ל הידוע בינהם הוא הרב יוסי (=עקיבא יוסף) שריד, וגם דוד אלטלף משיעור ו' הוא צאצא שלו. אך יש לו גם צאצאים חרדים ואפילו קנאים ממאה שערים. על שמו הישוב בני עי"ש ליד גדרה שלאחרונה הוחלט להפוך אותו לעיר בישראל!, ורחוב "לב העברי", בשכונת טלביה בירושלים.
אחד מצאצאיו הרב שמעון שמואל שפירא טרח לאסוף מאות מתשובותיו שהתפרסמו בכתבי עת או שנשארו בכת"י והוציאם בארבעה כרכים מפוארים בשם: שו"ת רבי עקיבא יוסף ( ה / 5 / 536 ) בספר שאלות ותשובות מרתקות במגוון נושאים, ביניהם הרבה שאלות על נוסחי תפילה ומנהגי ישראל שונים. יש בשו"ת גם נושאים שבהם 'הקדים את זמנו' ובעז"ה בהזדמנות נרחיב. כעת נסתפק בשאלה קטנה בחלק או"ח רבי עי"ש השאל האם בשנה שבה חל ראש השנה בשבת שבה לא תוקעים בשופר ניתן לתקוע בשופר לאחר שחרית ביום שישי ערב ר"ה מכיון שהסיבות להפסקה בתקיעה ער"ה הן כדי להפסיק בין תקיעת הרשות לתקיעת מצוה או כדי לבלבל את השטן שיחשוב שהפסקנו לתקוע, ומכיון שממילא אין אנו תוקעים בשבת ניתן לתקוע ביום שישי. פסק זה הוא בניגוד לפסקו של המשנה ברורה (תקפ"א ס"ק כד) שגם בשנה כזו אין לתקוע בערב ראש השנה מכיון ש"כיון שאומרים 'זכרון תרועה' הוי כמו תקיעה. לא פלא שרעי"ש שרצה בכל מאודו לחדש את התקיעה בפועל בשבת לא קבל סבר זו. מענין מה נהג רעי"ש עצמו בער"ה אותה שנה שחל ר"ה בשבת והוא דווקא תכנן לתקוע בשבת ואולי אף תקע לבסוף בצנעה.
לאחר מלחמת ששת הימים הציע הרב גורן זצ"ל לתקוע בשופר בראש השנה שחל בשבת על הר הבית, מדין "תקיעת שופר במקדש" ('תקיעת שופר במדינה ותקיעת שופר במקדש' בתוך ספרו: מועדי ישראל עמ' לד-לט), גם הצעה זו שהייתה יכולה "להעיר ישנים" בעולם כולו – לא יצאה לפועל.
אופס, נזכרתי ששכחתי להסביר את הכותרת של הפוסט, "טוב למות בירושלים מלמלוך במצרים" אז אני מציע שתנסו לפתור את "החידה" בעצמכם ואת התשובה תשלחו בקבוצה. בין הפותרים נכונה יוגרל שופר שבו יוכל הזוכה לתקוע ביום השני של ראש השנה בלבד…
על דמותו של רעי"ש כדאי לקרוא בכתבתו של יאיר שלג (מחזור ט"ו) החרדי הלאומי הראשון – מאה שנה למותו של ר' עקיבא יוסף שלזינגר.
בשנות השבעים יצא סרט נפלא על רעי"ש המתאר את מכלול פעולותיו ואישיותו החד פעמית. חובת צפיה! יהי זכרו ברוך ושנזכה לשמוע תקיעית שופר במקדש בשבת בב"א!