ועוד כמה נושאים שחשוב לדעת על הערכה בעל פה:

יתרונות הבחינה בעל פה

הערכה בעל פה מאפשרת בחינה מעמיקה של למידה ברמות הגבוהות בטקסונומיה של בלום, כולל ניתוח, סינתזה והערכה. שיטה זו מעריכה יכולות תקשורת בינאישית הנדרשת במקצוע ההוראה, מסייעת בגיבוש זהות מקצועית ואקדמית, ומאפשרת הערכה אותנטית של הפנמת הידע. כמו כן, היא מכינה לסיטואציות מעולם העבודה כמו ראיונות והצגות, ומספקת פתרון חלופי לסטודנטים עם לקויות למידה שיכולים להביע את עצמם טוב יותר בעל פה מאשר בכתב. בתנאים מסויימים, זו בחינה שאפשר לקיים גם בזום.

חסרונות הבחינה בעל פה

הערכה בעל פה טומנת בחובה מגבלות משמעותיות בגלל הסיטואציה הבינאישית, הכוללות הטיות רבות כמו השפעה של ההיכרות עם כל אחד מהנבחנים, מראה חיצוני, יכולת רטורית, סדר הנבחנים, העברת מידע בין הסטודנטים (ועוד) שעלולים לפגוע באובייקטיביות ההערכה.
אצל חלק מהסטודנטים שיטת הבחינה הזו מעוררת חרדה גבוהה הפוגעת בביצועים, למרות שזו עשויה גם להעיד על הבנת עומק, וייתכן שנוצרת חוסר הוגנות כלפי סטודנטים חרדתיים מוכשרים, לעומת אקסטרוברטים פחות מוכשרים. קיימת שונות גדולה בין בוחנים במטרות, סגנונות הערכה ורמת התערבות, מה שיוצר חוסר בהירות ואי-אחידות בדרישות מהנבחנים. כמו כן, השיטה עלולה להקשות על סטודנטים ברמת אוריינות בסיסית יותר, והיא יקרה יותר מבחינת המשאבים הנדרשים ליישומה בהיקפים רחבים. 

שיקולים נוספים שחשוב לקחת בחשבון

בחינה מובנית עם שאלות קבועות מגבירה את התוקף והמהימנות אך דורשת השקעת משאבים רבה יותר שכן מומלץ להכין מספר שאלות וגרסאות לכל חלק במבחן. מבחינת רמת הקושי, לרוב, בחינות בעל פה נוטות להיות קלות יותר ולהניב ציונים גבוהים יותר, ונתפסות גם על ידי לקויי למידה כנגישות יותר למרות היותן מלחיצות. נוכחות מרצה מוכר חיונית להרגעת הנבחן ולתחושת הוגנות תהליכית גם אם אינו מתערב בפעילות, בעוד שבחינות מרחוק באמצעות זום מציעות סביבה מוכרת ומרגיעה אך מקשות על העברת חום אנושי מרגיע בתחילת המפגש. 

מה מעריכים בבחינה בעל פה?

בעת תכנון מבחן בעל פה, חשוב לתת ביטוי לרמות שונות בטקסונומיה של בלום וכן לשלב בין בדיקת הבנה, שיקוף וסיכום של תהליכי הלמידה, בדיקת מומחיות שנרכשה במהלך הלמידה בקורס ודרישה להוכחת בקיאות בידע. כל אלה מקבלים משנה תוקף בעידן הבינה המלאכותית, בה קיימת חשיבות לתיקוף תהליכי למידה, בדיקת הבנה ולהפגנת שליטה בחומר – גם אם נרכש באמצעות בינה מלאכותית.

כיצד להיערך ולהכין מבחן בעל פה?

תכנון

• מטרות המבחן: מהו סוג הקורס (מבוא, בחירה וכיו"ב) ומטרותיו? האם הקורס דורש יכולות תקשורת / חשיבה ביקורתית / גיבוש זהות מקצועית ומתאים להערכה בעל פה?
• שיקלול בציון: תכנון משקל מתאים למבחן בתוך ציון הקורס לצד הערכות נוספות בקורס (לא 100% מהציון).
• משאבים: הערכת הזמן הנדרש, מתי זה מתאפשר, לעומת התועלת הפדגוגית ומבחן כתוב.

הכנות למבחן

• מניעת הטיות: הכנת מבנה קבוע לבחינה עם סדרת שאלות מוגדרות מראש לכל שלב מתוכן ניתן לבחור.
• מחוון מפורט: קריטריונים ברורים ורמות ביצוע מוגדרות לכל שאלה, שיאפשרו ציון גם במקרה של יותר ממעריך אחד. מדדי הערכה אפשריים: הבנה, אימות, מומחיות, זהות מקצועית.
  דוגמאות למודלים אפשריים לקריטריונים ומשקלים בהערכה
• הפחתת חרדה: הכנת הכיתה לאירוע על ידי תרגול מוקדם, סימולציות וכיו"ב. מומלץ למרצה גם כן לעשות סימולציה.
• תירגול: הכנה לכך שיהיו סגנונות אישיות שונים, סוגי רמזים במקרה של חוסר מענה, ומסגרת הזמן המוקצית לכל תשובה.
• שימוש ב AI: מומלץ להיעזר במודל שפה ובתוכנות של בינה מלאכותית לתכנון שאלות המבחן ותכנון מחוון בהתאם למטרות ההוראה של הקורס.

שקיפות והוגנות

• תיאום ציפיות: חלוקת קריטריונים וציפיות מפורטות לסטודנטים, קנסות על רמזים
• תיעוד: הקלטה, צילום או תיעוד כתוב מפורט לכל בחינה
• מנגנון ערעור: הגדרת תהליך ברור לטיפול בערעורים
• ליווי: במקרה של יותר מבוחן אחד, נוכחות מנחה מוכר במהלך הבחינה

אירוע ההערכה

• סביבה מרגיעה: יצירת אווירה תומכת ומקצועית. המטרה היא פדגוגית ולא חקירה. כדי שהבחינה תהיה הוגנת, יש לשמור על מידה של אי ודאות ולחץ נורמטיביים בבחינה.
• מבנה קבוע: התחלה בחלק מוכן + מעבר לשאלות פתוחות
• ניהול זמן: הקצאת זמן מספק לכל נבחן עם מספר הזדמנויות
• תיאום ציפיות: הסבר ברור על שלבי הבחינה ומטרותיה

למידה והפקת לקחים

• לאחר הבחינה רצוי לבדוק מה עבד, מה לא עבד ומדוע ולחשוב מה ניתן לשפר בפעם הבאה.