1. • מומלץ לתכנן לפחות שליש מהשיעור לסיכום הקורס, בנפרד מההכנה לבחינה.

לאילו נושאים כדאי להתייחס בסיכום?

1. מטרות הקורס:
   • מדוע למדנו את הקורס ומה חשיבותו?
   • כיצד נושאי הקורס קשורים לתוכנית הלימודים ולעבודת המורה?
2. הבניית הידע:
   • מהם גופי הידע והנקודות העיקריות שנלמדו בכל נושא/יחידת הוראה/שיעור?
   • בהזדמנות זו: כדאי להזמין את הסטודנטים לשתף זה את זה בסיכומי השיעורים לקראת הבחינה.
3. מיומנויות וערכים:
   •  אילו מיומנויות וערכים רכשו הסטודנטים, מעבר לידע התוכני?
4. תהליך הלמידה בקורס:
   • כיצד הנושא נלמד? כדאי לפתוח "חלון רפלקטיבי" ולספר מעט על שיטות ההוראה שהשתמשנו בהם במהלך הקורס: החל מדיוני מליאה, שיטות עיון, פרקטיקות ללמידה פעילה ועוד.
5. פרידה משמעותית:
   • הזמינו סטודנטים לשתף תובנות אישיות: מהו המסר המרכזי שעימו הם יצאו מהקורס?
   • הביעו הערכה למאמצי הסטודנטים ותנו במה לתוצרי למידה משמעותיים שהוגשו במהלך הקורס.
6. המשך למידה:
   • המליצו על דרכים להעמיק בתחום מעבר לקורס: נושאים להמשך לימוד, קריאה והרחבה.
7. משוב:
   • שאלות פתוחות להתייחסות הסטודנטים, הן כסיכום הן ללמידה אישית.

ד"ר אחינעם יעקבס מהחוג לספרות שיתפה אותנו בפעילות שערכה בשיעור האחרון אותו תוכלו לקרוא בקישור הזה. על השיעור האחרון אחינעם מספרת:
"זה היה מאד מלמד. כי במהלך הקורס אנחנו 'עושים את הדברים' ואז במבט לאחור, מבינים מה למעשה עשינו, למה זה היה טוב, איפה זה עבד ואיפה לא… וכו'. בדרך הזו אני מביאה אל שולחן הלמידה שלנו – את הקורס שלמדנו בסמסטר הזה יחד. ואני מזמינה אותם להתבונן בתסריט שעד כה היה מכוסה מעין התלמידים – שיקולי הדעת הפדגוגיים והתוכניים שלי כמרצה / כמורה שלהם, כיצד ללמוד ובאילו כלים להשתמש?"

מהלך הוראה אפשרי לשיעור האחרון:

פתיחה (5 דקות):

• מבט-על על מטרות הקורס והדרך שעברנו עם השאלות בתחום הידע.
• חיבור בין התכנים השונים שנלמדו.

סיכום הקורס (15 דקות):

• סיכום תמציתי של הנושאים המרכזיים.
• הדגמה כיצד הנושאים השונים משתלבים זה בזה
• מתן במה לסטודנטים לשתף תובנות מרכזיות מהקורס, שאלות וכיו"ב.
• הצגת דוגמאות ליישום החומר הנלמד בשדה החינוכי

סיום (10 דקות):

• משוב בעל-פה
• מילות סיכום אישיות
• הצעות להמשך למידה והעמקה בתחום

ראש החוג לחינוך מיוחד הדס דוויק שיתפה דוגמאות לשיעור האחרון ולסיכום הקורס:
הכנה למבחן – פיתוח חשיבה מסדר גבוה בחינוך המיוחד
הכנה למבחן + סוגי שאלות
הנחיות למבחן+שאלות לדוגמה
מבנה כללי להכנה לקראת מבחן – הנחיות למבחן+שאלות לדוגמה

מוזמנים להיעזר בה!

ולסיכום: טיפים מעשיים

• תכננו מראש: השיעור האחרון דורש תכנון מוקדם. אל תשאירו אותו ל"נראה מה יהיה".
• שתפו את הסטודנטים: תנו להם במה לשתף את התובנות שלהם, לעיתים הם רואים דברים שאנחנו פספסנו.
• איזון נכון: השיעור האחרון צריך לשלב בין סיכום אקדמי לבין סגירה רגשית של הקורס.
• הימנעו מעומס: לא צריך לחזור על כל פרט שנלמד. התמקדו ברעיונות המרכזיים.

נקודה אחרונה למחשבה

עם איזה שאלות הקורס התמודד? מה הסטודנטים יודעים או יכולים לעשות עכשיו? השיעור האחרון הוא הזדמנות להדגים את מה שלימדנו במהלך הסמסטר בפועל.

מה כולל המבחן?

• עם מה רציתי שיצאו מהקורס שלי? האם המבחן מקיף את כל יחידות הקורס או את חלקן? האם המבחן כולל את המסרים המרכזיים שהעברנו בשיעורים? האם נבדקים המיומנויות והערכים שלימדנו בקורס?
• היקף החומר ביחס לנלמד בקורס: האם המבחן כולל גם את משימות ההערכה המעצבת שנתנו לאורך הקורס?
• האם הסטודנטים מיומנים בסוגי השאלות במבחן? אם המבחן כולל "קטע שלא נלמד" או יישום של ידע / מיומנויות ברמה גבוהה, האם תרגלנו את העניין עם הסטודנטים?

אילו סוגי שאלות המבחן כולל?

• רמות חשיבה מגוונות: בהתאם למטרות הקורס, שאפו ליצור איזון בין שאלות מיחידות הלימוד השונות ומרמות החשיבה השונות (על פי הטקסונומיה של בלום). כאן תוכלו להתרשם ממספר דוגמאות.
• שאלות מסוגים שונים: מומלץ לשלב בין שאלות סגורות מסוגים שונים (רב ברירה, נכון / לא נכון, התאמה וכיו"ב) לבין שאלות פתוחות, כיוון שזה נותן הזדמנות לסטודנט להראות את ידיעותיו במגוון דרכים. במרבית המקרים, מומלץ שלא לערוך מבחן הכולל רק שאלות סגורות.
• יש לנסח פריטים שמחד, לא יאפשרו מענה אינטואיטיבי שלא על בסיס הנלמד בקורס, ומאידך, על השאלות להתמקד בנושאים מהותיים המשקפים את מטרות הקורס.

האם ההנחיות למבחן ברורות?

• מבחן הוא מצב מלחיץ, והנחיות ברורות יוצרות תחושת וודאות וביטחון. מומלץ לכתוב את המבחן בלשון שתבטא את הקשר ואת חווית הלמידה שיצרתם בקורס.
• שימו לב שכתבתם:
  • פסקת פתיחה הכוללת הסבר על מבנה המבחן: מספר השאלות בכל חלק, הניקוד לכל שאלה, האם יש בחירה, ופירוט חומרי עזר מותרים בשימוש, ואם אין – לציין זאת.
  • ניסוח ברור לכל שאלה הכולל מילת שאלה, הפנייה סדורה לנושא השאלה/ טקסט מדויק. מומלץ להימנע מניסוחים מתוחכמים (שלילה כפולה, ריבוי אפשרויות סבוך בשאלות רב ברירה ועוד).
  • מומלץ לנסח את המבחן בלשון רבים כדי לפנות לזכר ונקבה גם יחד.

כמה שאלות כדאי לחבר? ומה משקל כל פריט?

• מומלץ שהמבחן יכלול כמות פריטים המתאימה למשך זמן המבחן ואשר שומרת על אתגר.
• היקף מבחן: תואם את הנלמד, מכבד את הלומדים ושומר על תחושת מסוגלות: היקף מצומצם = למה טרחתי ובאתי למבחן? היקף רחב מדי = תסכול.
• משקל פריטים – לרוב:
  • שאלה פתוחה: המשקל תלוי בכמות הסעיפים. מומלץ שסעיף בודד יקבל 20 נקודות לכל היותר.
  • שאלת רב ברירה  – עד 4 נק'.
• מתן אפשרות בחירה: בחירה בין שאלות או סעיפים מאפשרת ללומדים גמישות במענה אולם חשוב לשמור על מבנה מבחן פשוט ולא מסובך.
• לייעול הבדיקה, מומלץ להכין מראש מחוון ברור הכולל את הקריטריונים ואת המשקלים על פיהם יינתן הציון.
• יש מילואימניקים בקורס? אנא התאימו שאלות בבחינה בהתאם לחומר הנדרש לזכאים למתווה מילואים. לפרטים נוספים על האפשרויות נא לפנות למדור בחינות.

כמה זמן להקצות למבחן?

• יש לתכנן מבחן בזמן המוקצה לכך בלוח המבחנים – (לרוב, עד 90 דקות, למעט מקרים מיוחדים).
• ודאו שהזמן שתכננתם למבחן בכללותו מאפשר מענה לכל השאלות אך שומר על עניין ואתגר.
• בשל הלחץ המובנה מסיטואציה של מבחן מומלץ לתכנן מרווח בטחון של כ 15 דק' למבחן שיאפשר ללומדים לענות בנחת וביישוב הדעת על השאלות.
• משך זמן לפריט:
  • הקצו משך זמן מתאים לכל שאלה בהתאם לרמת החשיבה ומורכבותה.
  • כדאי לחשב את הזמן שיוקצה לכל שאלה בהתאם לזמן המבחן: כמות שאלות X משך זמן לכל שאלה = זמן כולל של המבחן.
    • שאלה סגורה: כ- 2 דקות לשאלה
    • שאלה פתוחה: זמן המתאים לרמת המורכבות.

תיאום ציפיות עם הלומדים והכנה למבחן

• חשוב לערוך תיאום ציפיות עם הסטודנטים בשיעור האחרון, להציג באופן ברור את החומר למבחן, את דרישות המבחן ואת מבנהו.
• מומלץ בחום (!) לתרגל שאלה מסוג השאלות שיופיעו במבחן. הדבר מרגיע, יוצר תחושת ביטחון ומסוגלות בקרב הסטודנטים.

למה חשוב לשים לב גם להיבט הרגשי במבחנים?

מבחן בוחן ידע – ויחד עם זאת הוא מפעיל גם רגשות. המצב הרגשי עשוי להשפיע באופן דרמטי על הישגי הסטודנטים. עבור סטודנטים רבים, עצם המפגש עם מבחן מלווה בלחץ, חרדה או חשש מכישלון, רגשות שעלולים להשפיע באופן ישיר על הריכוז, הזיכרון ושליפת הידע. לעיתים אנו נתקלים בסטודנטים שיודעים את החומר, אך מתקשים להביא את הידע לידי ביטוי בזמן אמת.

המחקר העדכני מצביע על כך שרגשות חיוביים כמו תחושת מסוגלות, עניין וביטחון מקדמים הישגים טובים יותר. זו לא הקלה. להיפך: התייחסות מודעת להיבטים הרגשיים מעלה את רמת הדיוק והמהימנות של הבחינה.

בעת הכנת מבחן, מעבר לתוכן ולרמת הקושי, נציע להתייחס גם לחוויה הרגשית שהוא מעורר. נשאף ליצירת אקלים בחינה תומך: ניתן לעשות זאת באמצעות שימוש בשפה מעודדת בגוף המבחן ובזמן העברתו, בהדגשת העובדה שהמטרה היא פדגוגית ולא חקירה, ניסוח ברור של שאלות, חלוקת זמן הגיונית, שקיפות בנוגע לדרישות, ותיאום ציפיות מראש – כל אלה יכולים להפחית עומס רגשי מיותר, ולאפשר לסטודנטים לשקף את ידיעותיהם במבחן.

ואיך אפשר בלי בינה מלאכותית?

• ניתן להיעזר במודלי שפה ולקבל רעיונות בנוגע למבנה המבחן, חיבור שאלות, שאלות מגוונות, חיבור מבחן ואפילו לבקש ממנו לפתור את המבחן שחיברנו ולבקש משוב.
  להרחבה –כיצד ניתן להיעזר ב-AI במבחנים ובדרכי הערכה יצירתיים לקורסים?
  נשמח לסייע בעניין!

סיימתם את כתיבת המבחן? קראו אותו מתחילתו ועד סופו. וודאו שהוא: 

• תקף – שאלות המבחן מייצגות נאמנה את תוכן הקורס ובוחנות את הידע, המיומנויות והערכים המצופים מבוגר הקורס.
• מהימן –  שאלות המבחן ברורות, מובנות וחד משמעיות.
• הוגן – המבחן משקף את תהליך הלמידה בקורס, מעריך באופן עקבי ומדויק את הישגי הנבחנים, כך שהציונים ישקפו את רמת הידע והמיומנויות שלהם בקורס, ללא השפעות זרות, ברמת קושי התואמת את הנדרש והמצופה מהסטודנטים.

ועוד רעיון אחרון:

המבחן הוא הזדמנות אחרונה גם להיפרד מהסטודנטים שלנו. רעיון למחשבה: פתחו את המבחן בפסקה המסכמת את הלמידה, סכמו את הלמידה ו"הכניסו" אותם אל המבחן באמצעות מסרים אישיים.

האתגר הגדול בנושא אינו רק לזהות עבודות שנכתבו בבינה מלאכותית, אלא להגדיר היכן עובר הגבול בין שימוש בכלי עזר לגיטימי לבין 'מיקור חוץ' של החשיבה. במקום לחזור למבחני כיתה או להרים ידיים, כדאי להכיר את מודל AIAS: The Artificial Intelligence Assessment Scale.

המודל הינו סולם בן 5 רמות שילוב של AI – מאיסור מוחלט ועד שותפות מלאה – שנועד להפוך את ה-AI  מכלי 'מבצע' המחליף את הסטודנט, ל'פיגום' שתומך בלמידה שלו (קישור למחקר באנגלית). המודל מעניק לנו כלי עבודה יישומי, המחליף את ההנחיות הכלליות והמעורפלות בהגדרות פדגוגיות מדוייקות. באמצעותו נוכל להגדיר מהם רכיבי הליבה במטלה שחשוב לנו שהסטודנט יבצע בעצמו, ולגזור מכך את המינון והשלב הנכון לשימוש ב-AI.

הרמות הרלוונטיות ביותר לקורסים שלנו הן רמות הביניים (4-2), המאפשרות שילוב מושכל שקל יותר לאכוף ולבקר. הפעם נדגים רמה אחת, אך לפני כן – הנה שני עקרונות שחובה להכיר בכל רמת שילוב:

1. מהתוצר אל התהליך: מרכז הכובד בהערכה עובר אל ה"דרך". עבודה עם AI דורשת מיומנויות חדשות של למידה – כמו ניסוח פרומפטים מותאמים לתחום הדעת, דיוק, בקרה וסינון מידע. מסיבה זו, גם המחוון צריך להתייחס לתיעוד התהליך ולתרומת הסטודנט, ולא להסתפק רק בבדיקת התוצר הסופי.
2. אמון לצד אחריות: נקודת המוצא היא אמון. אנחנו סומכים על הסטודנטים שאם הם קיבלו הנחיות ברורות ומדויקות – הם (או לפחות רובם) יפעלו על פיהם, אך הצד השני של המטבע הוא אחריות מלאה שלהם על התוצר. לא נקבל תירוצים על טעויות של AI.

איך זה עובד בפועל?

דוגמה ליישום של רמה 2 – AI לתכנון והבנייה

• העקרון: ברמה זו הבינה המלאכותית היא "שותפה לסיעור מוחות" בלבד. היא עוזרת לפזר את הערפל הראשוני, לארגן את הפרטים ואף לבנות שלד, אך הכתיבה בפועל היא מפרי עטו של הסטודנט.
• המטלה: היעזרו ב-AI להעלאת השערות להסבר תופעה, בחרו את המשכנעת ביותר וכתבו בעצמכם ללא AI דו"ח המנתח אותה מול הנתונים.
• כלי בקרה: צירוף קישור לשיחה המלאה עם הבינה. הקישור מאפשר לנו לראות את נקודת ההתחלה: מה הסטודנט שאל, מה המכונה הציעה, ומה הוא בחר לקחת הלאה.

טיפ: כדי לחזק את הלמידה, כדאי לדרוש מהסטודנטים לקשר את הניתוח בדו"ח לתכנים ספציפיים או למקרה בוחן ייחודי שעלה במהלך השיעור.

גם אם יש דרכים לעקוף זאת, דרישה כזו מחייבת את הסטודנט לבצע מהלך רב-שלבי המחבר בין החומר שנלמד בכיתה לבין המטלה, ומונעת מצב של "שגר ושכח" שבו הבינה עושה הכל לבד.

היחס הפדגוגי לשימוש בבינה מלאכותית: שימוש מושכל ואחראי

לפי מדיניות המכללה, האחריות והסמכות לקבוע את מדיניות השימוש בבינה מלאכותית בכל קורס נתונה בידי המרצה. רצוי ומומלץ לבקש מהסטודנטים למלא את הצהרת המקוריות שלנו ככלי חינוכי ולא כאמצעי שיטור. מילוי ההצהרה מזמן לסטודנטים לחשוב מה למדו מהשימוש בבינה המלאכותית, ואיפה יכלו לעבוד בעצמם באופן יעיל יותר. זו הזדמנות לשיחה על שאלות עמוקות: מהו ידע? מה ערך החשיבה העצמאית? איך נשתלב בעולם שבו הבינה המלאכותית נוכחת? אלו שיחות חשובות שהסטודנטים מעריכים את ההזדמנות לנהל.

ולמה עוד חשוב לשים לב בהכנת העבודות?

פשטות בהנחיות: פחות זה יותר – הנחיות תמציתיות מקלות על ההבנה. כדאי לנסח את המטלה בצורה ממוקדת:

• מטרת העבודה – במשפט אחד או שניים
• היקף נדרש – מספר מילים או עמודים
• מבנה מצופה – אילו חלקים צריכה לכלול העבודה
• מועד הגשה – ברור וחד-משמעי

הנחיות של עד עמוד אחד מספיקות ברוב המקרים.

מתן אפשרות בחירה –  בחירה מעלה מוטיבציה. ניתן להציע:

• בחירה בין מספר נושאים
• בחירה באופן הצגת העבודה: מסמך כתוב, מצגת, סרטון, פודקאסט
• בחירה בהיבט מסויים בחומר הלימוד שהסטודנט מעוניין להעמיק בו

גם בחירה מוגבלת, כמו בחירה בין שני נושאים, תורמת לתחושת המעורבות של הלומדים.

מחוון: מפת הדרכים של הסטודנט

מחוון הוא פירוט של הקריטריונים להערכה ורמות הביצוע השונות בכל קריטריון. הוא משרת שתי מטרות: מסייע לסטודנט להבין מה נדרש ממנו, ומסייע למרצה לבדוק את העבודות באופן עקבי והוגן. שיתוף המחוון עם הסטודנטים לפני הכתיבה תורם לתחושת ביטחון, מקטין חששות וחוסר וודאות ומסייע לסטודנטים לכוון את עבודתם בהתאם.

דוגמה למבנה מחוון:

כמובן שניתן להיעזר בבינה מלאכותית להכנת מחוון.
פרומפט למשל: צור מחוון להערכת עבודה בקורס ____ בנושא _____ .
פרטים על העבודה: (סוג העבודה, היקף, מטרות עיקריות)
המחוון יכלול קריטריונים להערכה עם שלוש רמות ביצוע: מתקדם, בסיסי, ודורש חיזוק.
נסח את הרמות בשפה מעצימה שתכוון את הסטודנט לשיפור.

רוצים ללמוד ולהתנסות איך ליישם את זה בפועל בקורס שלכם?

אנו פותחים קהילה לומדת, בה נלמד מניסיונם של עמיתים, נוכל להתייעץ לפני ביצוע ולשתף בתובנות לאחר הביצוע.

מוזמנים להצטרף למפגש פתיחה מקוון (בזום), שיתקיים ביום שני הקרוב, א' בשבט (19.01), בשעה 20:30 – 21:30 במפגש יוצגו פרקטיקות ליישום מיידי ופרטים על המשך פעילות הקהילה. לפרטים והרשמה למפגש

למידה מרחוק נתפסת באופן שונה בין המרצים לסטודנטים. בעוד שהמרצים רואים בלמידה מרחוק הזדמנות לפיתוח למידה עצמאית, חלק מהסטודנטים רואים בה בעיקר אמצעי להקלה ונוחות. לכן, חשוב לערוך תיאום ציפיות בנוגע לדרישות הלמידה בשבוע זה, בשיעור האחרון פנים-אל-פנים, וניתן להוסיף על כך גם הודעה במייל סמוך למועד השיעור:

• מה תהיה מתכונת השיעור בלמידה מרחוק: סינכרוני ב'זום' או א-סינכרוני?
• כיצד השיעור משתלב ביחידת ההוראה ורצף הלמידה?
• מה בדיוק יידרש מהסטודנטים בשיעור זה? האם יידרשו להציג תוצרי למידה?
• זו גם הזדמנות טובה להסביר לסטודנטים על למידה מרחוק ואופייה. לשם כך, תוכלו להיעזר במצגת הזו שהכינה ד"ר שירה רוזנברג.

לקראת שבוע הלמידה מרחוק הקרוב המתוכנן לימי חנוכה, פנינו גם לסטודנטים עם כמה דגשים וטיפים להיערכות ללמידה בימים אלה. מוזמנים לקרוא מה המלצנו לסטודנטים בקישור הזה

כללי למידה ב'זום'

חשוב לתאם עם הסטודנטים את כללי הלמידה ב'זום', ובפרט עם סטודנטים שנה א'. לפניכם הצעות להלכות למידה ב'זום'

להורדת שקופית הלכות זום לחצו כאן ולהורדת דיני זום לחצו כאן

תכנון השיעור, היקף החומר והמשימות

אל תכנון השיעור הרביעי אנו מגיעים לאחר שהכרנו את קבוצות הלומדים שלנו בשיעורים מתחילת השנה. חשוב להתאים את השיעור בהתאם למאפייני הלומדים ולחומר הלימוד ברצף השיעורים. בנוסף, בסקר שערך ד"ר מוטי ספראי בשנת תשפ"ג, שבחן את ההוראה והלמידה בשבוע הלמידה מרחוק, נמצא פער בין הערכת הזמן של המרצים, לזמן האמיתי שלוקח לסטודנטים ללמוד או לבצע מטלה. נראה שבממוצע, לסטודנטים לוקח לעיתים פי 2-4 זמן ללמוד חומר בלמידה עצמית מהזמן המוערך. לכן, חשוב להתאים את כמות החומר והמטלות:

• לתכנן משימות למידה שניתן להשלים בזמן השיעור (למידה + הכנת תוצר למידה = משך השיעור)
• להגדיר מסגרת זמן ברורה לכל חלק: ללמידה, להכנת התוצר ולהגשתו. טיפ שלנו? העריכו את הזמן הנדרש והורידו ממנו קצת…
• לוודא שהיקף החומר ריאלי ללמידה עצמית – תמיד לתכנן פחות ממה שאנחנו חושבים….
• לחלק משימות גדולות למקטעים קטנים יותר

על רעיונות וכללים להכנת של השיעור הא-סינכרוני תוכלו לקרוא לקרוא כאן

ועל רעיונות להעשרה וגיוון של השיעור הסינכרוני תוכלו לקרוא כאן

חזרו למשובי הסטודנטים על הקורס בעת שנלמד לאחרונה, ושאלו את עצמכם:

• אילו נקודות חוזקה חזרו בהערות? מה אפשר לשמר?
• האם המשוב מתאים לתחושה שלי ביחס לקורס? מה אוכל ללמוד על ההוראה שלי מהמשוב?
• אילו נקודות היו פחות מוצלחות? מה נרצה להתאים או לשנות?

המלצה יישומית:

• קראו את המשובים לצד סילבוס השנה החדשה. סמנו לעצמכם נושא אחד שתרצו לשנות השנה: במבנה ההוראה, בהערכת הלמידה, בקשר עם הסטודנטים ועוד. שינוי קטן, אם הוא נעשה מתוך הקשבה, מוביל לעיתים להשפעה גדולה על חוויית הלמידה.

מה ניתן ללמוד מניסיונם של אחרים?

לעיתים יש שיעור בקורס או מהלך הוראה שהיינו רוצים לדייק או לשפר. מוזמנים להתרשם מניסיונם של

ד"ר איתמר ברנר על השיעור הקשה בקורס

פרופ' עדן הכהן על שינוי שיעור בלמידה מרחוק

מעבדת החדשנות הדיגיטלית שלנו לשירותכם!

מחלקת הלמידה הדיגיטלית במערך הוראה ולמידה, פיתחה בוטים מבוססי AI שנועדו לתת מענה לצרכים פדגוגיים שונים. תוכלו להיעזר בבוטים הללו ובאותה הזדמנות גם להתנסות בשימוש בבוטים:

בוט “מטקסט ללמידה פעילה” – שילוב למידה פעילה בשיעור מבוסס טקסט

אם אתם מלמדים קורסים מבוססי מאמרים או טקסטים עיוניים, זהו הבוט בשבילכם. “מטקסט ללמידה פעילה” עוזר לפתח מהלך הוראה המשלב פעילויות למידה שונות תוך שמירה על הסגנון האישי של המרצה.

מה תקבלו?

• הצעות להפעלות מגוונות בכל שלב של השיעור: החל מפתיחה מעניינת לשיעור, דרך דיון ותרגול, ועד סיכום משמעותי.
• כלים להפיכת קריאה לדיון, והבנה ליצירה.
• רעיונות מותאמים לתוכן הספציפי שלכם.

הבחירה וההתאמה נשארות בידיים שלכם – הבוט רק מציע דרכים חדשות לחשוב וליצור.

לכניסה לבוט:
https://chatgpt.com/g/g-BHR2vjz13-dkny-shylvb-lmydh-p-ylh-bshy-vr-hmbvss-l-tqst

בוט “מַטָלַאִי” – עוזר הערכת מטלות בינה מלאכותית

אם יש לכם מטלות בקורס, ואתם שואלים את עצמכם האם הן רלוונטיות לעידן הבינה המלאכותית, תוכלו להיעזר בבוט שלפניכם.

מה תקבלו?

• ביחס למטלה קיימת: בדיקה כיצד סטודנט עשוי להשתמש בבינה מלאכותית במענה למטלה, זיהוי נקודות לשיפור שמקדמות חשיבה עצמאית ויצירתית.
• פיתוח מטלות עמידות ל AI.

לכניסה לבוט:
https://chatgpt.com/g/g-681c898dbd1081918bdd75aa134228ae-matalaiy

• פעילות היכרות קצרה – יוצרת תחושת ביטחון, שייכות ולכידות לקורס ולמכללה.
  • אם קבוצת הלומדים מכירה משנים קודמות ניתן להעמיק את ההיכרות ולהציב מטרות חדשות כיחידים וכקבוצה.
  • חשוב לאפשר יצירת קשרים בין הסטודנטים לבין עצמם ולסייע ביצירת לכידות כקבוצת למידה, ובפרט לאור היעדרות צפויה של משרתי/ות מילואים.

• הצגת הסילבוס ותיאום ציפיות בנוגע לדרישות הקורס – מומלץ להשתמש בסילבוס כמפת חשיבה ותכנית ניווט של הסטודנט לקורס ובפרט למי שייעדרו עקב שירות מילואים.
  • מבט-על על תכני הקורס: הצבת שאלות מסקרנות לנושאים שיילמדו במהלך השנה.
  • ידע ומיומנויות שילמדו: עם מה הלומדים יצאו מהקורס? כיצד ייסייע להם בכלל ולהוראה בפרט?
  • שיטת הלימוד בקורס: מה תהיה המתודה המובילה בקורס?
  • הערכה: כיצד יינתן ציון הקורס? ממה תורכב ההערכה המעצבת בקורס? מהי ההערכה המסכמת?
  • תקשורת: כיצד ניתן ליצור קשר עמכם? שעות וימים? הצגת ערוצי התקשורת והפנייה אליכם, קביעת נורמות המענה (כיצד לפנות אליכם, תוך כמה זמן תחזרו לפניות ועוד), שעות קבלה ועוד.

• שימוש בבינה מלאכותית – מומלץ לשוחח באופן גלוי על השימוש בבינה מלאכותית ללמידה ולהערכה, לדון ביתרונות ובחסרונות לתאם ציפיות ולקבוע כללים בקורס.
  • הציגו את מדיניות המכללה לשימוש בבינה מלאכותית המופיע באתר המכללה בקישור הזה
  • הציגו את עמדתכם ואת כללי השימוש בקורס לרבות הצהרת שימוש בבינה מלאכותית כפי שמופיעה במדיניות המכללה. מומלץ בחום להשתמש בהצהרת השימוש בבינה מלאכותית ככלי לפיתוח אוריינות בינה מלאכותית ולעודד את הלומדים לחשוב כיצד השתמשו בבינה ומה למדו מכך.
  • ניתן להכין אמנת שימוש כיתתית משותפת ולקבוע את כללי המותר והאסור.
    עיינו במערך שיעור לדוגמה על הדילמה של הבינה המלאכותית שהכינו צוות פיתוח הקורס "אקדמיה בתיכון – לומדים מלכים בהרצוג" נועה דוקוב ושרוני רוזנר.

• השבוע הרביעי– הסבירו לסטודנטים את הרציונל של שבוע הלמידה מרחוק וכן הציגו מהי מתכונת הלמידה והדרישות מהלומדים בשבועות אלה.
  • מומלץ להסביר כיצד תתקיים הלמידה בשיעור סינכרוני ובשיעור א-סינכרוני ואת ההבדל בין השניים.
  • מומלץ להציג את מיומנויות הלמידה העצמית והמוכוונות העצמית ללמידה שיבואו לידי ביטוי בלמידה מרחוק. חשוב מאד להדגיש את חשיבותן של מיומנויות אלה למורים לעתיד שכן הלמידה מרחוק הופכת כלי מצוי ושכיח בארגז הכלים של המורים.
  • מומלץ לעודד את הלומדים להשתמש בלוח האקדמי ולסמן את שבועות הלמידה מרחוק ולהיערך בהתאם.
  • המלצות לשיעור הרביעי תוכלו למצוא כאן

• התייחסות למשרתי/ות המילואים: אילו יחידות ותוצרי למידה הם חובה לכל הסטודנטים? ומאילו יחידות ותוצרי למידה משרתי/ות המילואים יקבלו פטור? מי מוכן לסכם את השיעורים ולהעביר את הסיכום לטובת מי שייעדר מהשיעור? אולי תורנות בין הסטודנטים? 
• לאור הכמות הגבוהה של מגויסים במכללה, ובפרט סטודנטים המשרתים בפרקי זמן ארוכים מאד, חשוב לערוך תיאום ציפיות וליצור בהירות ביחס לחובות הלמידה ולסייע ללומדים בניווט הלמידה בקורס.

ואיך אפשר בלי: כיצד להיעזר במודל שפה של בינה מלאכותית לקבל רעיונות לפעילות פתיחה מעניינת?

ניתן להיעזר בכל מודל שפה שנוח לכם (Claude, copilot, Gemini או chatGPT)

פרומפט לדוגמה

שלום, אני מרצה במכללה להכשרת מורים, מלמדת קורס בחוג ל_____שעוסק ב_____________. אני מחפשת רעיון לפעילות פתיחה בשיעור הראשון בסמסטר שתסייע לי ליצור הכרות בין הסטודנטים לבין עצמם וביני לבינם וגם תאפשר להם ליצור קשר ראשוני כקבוצת למידה. בכיתה ילמדו כ 15 סטודנטים ואני רוצה להקדיש לכך בין 10-15 דקות. הייתי רוצה שהפעילות תצא מתוך עולם התוכן של הקורס שלנו וגם תאפשר לכל סטודנט להציג את עצמו בשמו. תציע לי בבקשה פעילות כזו

לקריאה והרחבה נוספת על עקרונות מנחים לתיאום ציפיות תוכלו לקרוא כאן באתר "לב לדעת"

1. כלי למרצה לתכנון וניהול הקורס: הסילבוס מסייע לתכנן את מהלך הקורס, לקבוע לוחות זמנים ולנהל משאבים ביעילות. ניתן להוסיף לסילבוס טבלת תכנון הלמידה, הכוללת את מהלך כל שיעור, המטלות ותאריכי ההגשה ולפרסמה באתר הקורס ובערוצי תקשורת נוספים. כמובן שניתן לעדכן את הטבלה לפי הצורך.
2. כלי פדגוגי:
   • מפת חשיבה ליצירת הקשרים בין נושאי הקורס: מעבר לרשימת נושאים, הסילבוס משקף את מבנה הידע בתחום ואת הקשרים בין הנושאים השונים. באמצעות ארגון הנושאים בסדר לוגי ויצירת קשרים ביניהם, הסילבוס מציג את "התמונה הגדולה" של הקורס ומסייע לסטודנטים להבין את ההקשר הרחב של הנושאים הנלמדים. בתחילת יחידת הוראה חדשה והצגת נושא חדש, הפנו את הלומדים לסילבוס וסייעו להם ביצירת הקשר שבין הנושא הנלמד לתמונת הלמידה בקורס.
   • כלי למידה לסטודנטים: הסילבוס מציג את שיטות ההוראה, הלמידה וההערכה ומסביר כיצד הן תורמות להשגת מטרות הקורס. למשל, ניתן לפרט בסילבוס את סוגי הפעילויות שיתקיימו בכל שיעור (הרצאה, דיון, תרגול מעשי וכו') ולהסביר כיצד כל פעילות מקדמת את מטרות הלמידה.
3. כלי תקשורתי – חוזה בין המרצים לסטודנטים: הצגת הסילבוס בתחילת הקורס, ועדכונו באופן שוטף מסייעת לתיאום ציפיות מדויק עם הסטודנטים. הם יודעים בדיוק מה מצפה להם בכל שיעור, מה יילמד, מה מבנה ההערכה, ומהם תוצרי הלמידה שיידרשו מהם, דבר המפחית אי-ודאות ולחץ ותורם לאווירת למידה רגועה יותר.

לשימוש יעיל בסילבוס יתרונות רבים

• מעודד אחריות אישית בקרב הסטודנטים, המסוגלים לתכנן את זמנם ביעילות.
• שיתוף הלומדים ב"תמונה הגדולה" של הקורס לצורך יצירת מסגרת הלימוד והבניית הידע.
• יצירת רגיעה ותחושת שליטה של הלומדים מעצם הידיעה של העתיד לבוא בשבועות הקרובים.
• מפתח כישורי ניהול זמן וארגון אצל הסטודנטים.
• מעודד את המרצה לחשוב על מטרות ספציפיות לכל שיעור, מה שמוביל לדיוק פדגוגי רב יותר.
• מעודד את הלומדים לקחת אחריות על הלמידה.
• סיוע והכוונה של הלומדים בניהול זמן, תכנון הלמידה וארגון מטלות הקורס.

וכמה טיפים ורעיונות לארגון יעיל של הסילבוס ושימוש בו

• נושאי הקורס: נסחו באופן מעניין ומסקרן מתוך הדגשת תשובתכם לשאלה: "עם מה יצאו הסטודנטים והסטודנטיות מהקורס"? אילו מיומנויות ירכשו? אילו גופי ידע ירכשו?
• מטרות הקורס: נסחו בשאלות פתוחות היוצרות סקרנות ועניין
• רשימת נושאי הקורס: חלקו לשיעורים וכתבו מה יהיה תוצר הלמידה בכל שיעור – מסייע לארגון הערכה מעצבת.
• הערכה: בדקו שמרכיבי ההערכה והציון בסילבוס תואמים להגדרות בפורטל המרצה. בקישור הזה הדרכה על הגדרת ציונים בפורטל המרצה.

דוגמה לשימוש פדגוגי בסילבוס בקורס של ראש החוג למתמטיקה ד"ר צורית אליצור:
מפת חשיבה ותיאום ציפיות עם הלומדים 

לשימושכם, טבלה לתכנון ההוראה והלמידה בקישור הזה 

ואיך אפשר בלי: כיצד להיעזר במודל שפה של בינה מלאכותית לעדכון הסילבוס ואפילו לחלק את הקורס ליחידות ליבה ורשות עבור משרתי המילואים?

בכל שלבי העבודה על הסילבוס ניתן להיעזר בבינה מלאכותית (קלוד, chatgpt ודומיהם):

• סיוע בסיעור מוחות ראשוני, מיפוי מבנה הקורס, דיוק בהגדרות מטרות הקורס, הדרישות, מבנה ההערכה ועוד.
• רעיונות לחלוקת הקורס ליחידות הוראה, תכנון רצף שיעורים
• רעיונות למהלכי הוראה מעניינים ותוצרי למידה מגוונים

פרומפט לדוגמה:

אני מרצה במכללה להכשרת מורים בקורס _______ בחוג ל________. מצורפת טבלה ובה רשימת 13 שיעורים המתוכננים בקורס.

עלי לחלק את 13 השיעורים בקורס ל 9 שיעורים שיהיו חובה ללמידה לכל הסטודנטים ועוד 4 שיעורים שיהיו רשות. החלוקה צריכה לכלול את הנושאים המרכזיים בקורס ולשמור על רצף לוגי של הלמידה ככל שניתן.

תציע לי חלוקה של השיעורים בקורס לפי המבנה הזה

פרומפט המשך לפי התוצר שיוגש 

לאור החלוקה שהצעת לי, סכם לי בטבלה את כל תוצרי הלמידה שעל הסטודנטים בחלוקה לפי שיעורי החובה ושיעור הרשות בקורס.

השימוש במודלי שפה מאפשר לבחון את הקורס מזוויות חדשות, כמו גם לשפר ניסוחים ולהעמיק. עם זאת, חשוב לזכור כי מודל השפה הוא כלי עזר בלבד וחשוב לבדוק כל תוצר ולהתאים לצרכים שלכם ושל הלומדים.

• עברו על המערכת שלכם ובחרו קורס שהייתם רוצים לשפר.
• עברו על המשוב האחרון של הקורס וחפשו משהו שהדליק אצלכם רעיון לשינוי.
• עברו על הסילבוס. מה הייתם רוצים להוסיף או לשנות בקורס?
  • נושא לימוד מעניין או מאתגר: נושא הקרוב ללבכם ולא נכנס לסילבוס בעבר? נושא שהסטודנטים מתקשים להתחבר אליו? רעננו את נושאי יחידות ההוראה בקורס בהתאם.
  • שיעורי הלמידה מרחוק (זום או א-סינכרוני): כל שבוע רביעי יילמד מרחוק: חשבו על מהלכי הוראה המתאימים לפורמט: ליחידה סינכרונית בזום תכננו שיעור פעיל הכולל עבודה בחדרים או הזמנת מרצה אורח. ליחידה א-סינכרונית חשבו על רענון חומרי ההוראה באמצעות הקלטת פודקסט באולפן או שילוב סרטונים ועוד. לסריקה איכותית של חומרי הוראה ניתן להיעזר בספריה.
  • שיטה מעניינת ללמידה פעילה: מתחשק לכם להפעיל קצת את הסטודנטים? מוזמנים לעיין בשיטות הוראה ולמידה וגם במודלים ומתודות ואולי למצוא שיטה מעניינת ללמידה פעילה המתאימה לכם.
  • שילוב בינה מלאכותית במשימה למידה או הערכה: מודלי השפה עומדים לרשותנו והם יכולים לשמש ככלי למידה והערכה. מוזמנים לפנות אלינו לתכנון משימות למידה והערכה עם בינה מלאכותית או להתרשם ממורים שביצעו והעריכו אירועי הערכה במדעי הרוח עם בינה מלאכותית .
  • ריענון דרכי הערכה: משימה מסכמת בשיעור? תוצר מעניין לסיכום יחידת לימוד? מוזמנים להתייעץ עם מודל שפה או לפנות אלינו ונשמח לחשוב יחד על הערכה מעניינת.

בתהליך החשיבה מומלץ להיעזר בעמיתיכם וגם להיעזר באתר שלנו "מדברים פדגוגיה" שם תוכלו למצוא טיפים של מרצים אחרים לצד מגוון שיטות ועזרים ללמידה פעילה 

כיצד ניתן להיעזר במודלי שפה של בינה מלאכותית לרענון עדכון הקורס?

בחרו אחד מחוללי הטקסט הנוחים לכם (ChatGPT,  קלוד, כלי לאיתור מידע כגון perplexity.ai ועוד). שאלו אותו שאלות לפי הנושא שבחרתם לעדכן בקורס:

• עדכון רשימת הקריאה :
  ״ אני מרצה במכללה, בקורס _________. הצע לי 3 מקורות עדכניים שפורסמו בשלושת השנים האחרונות בכתבי עת שפיטים ושיש להם קשר לכל אחד מהנושאים הללו״.
• עדכון שיטות למידה:

  "אני מרצה במכללה, בחוג ____ בקורס ____. מתכנן שיעור בנושא _____. הצע לי מערך שיעור שיכלול פעילות והצגת תוצרים".
• עדכון דרכי הערכה:
  "אני מרצה במכללה, בחוג ____ בקורס ____. הצע לי דרך להערכה חלופית / מטלה לשיעור בנושא _____ שתארך 15 דק'."

לפרומפטים שימושיים ל chatGpt בנושאי הוראה

לאתר המציע מהלכי הוראה בבינה מלאכותית לחצו כאן

מומלץ להתנסות בשאילת שאלות וכתיבת פרומפטים ולדייק את התשובה המתקבלת עד לקבלת התוצר הרצוי.

]]> https://pedagogy.herzog.ac.il/%d7%a6%d7%a7-%d7%9c%d7%99%d7%a1%d7%98-%d7%9c%d7%94%d7%9b%d7%a0%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%a1-%d7%94%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%94-2/ Fri, 08 Aug 2025 05:52:51 +0000 https://pedagogy.herzog.ac.il/?p=11827 ]]> היקף הלמידה בקורס

• האם תוכן הקורס בהתאמה ל- 14 שבועות לימוד?

ארגון סביבת הלמידה

• האם עדכנתם את מועדי יחידות ההוראה בהתאם ללוח השנה? שימו לב! גם בכותרות היחידות וגם בתוך היחידות עצמן!
• האם כותרות יחידות ההוראה מתאימות לנושאי הלימוד המפורטים בסילבוס הקורס? האם הסטודנט יתמצא בקלות בקורס?
• האם היחידות בקורס מוסתרות / גלויות?

תקשורת עם הלומדים

• האם ללומדים בקורס ברור כיצד ליצור עמכם קשר?
• באיזה מרחב נוח לכם להשתמש לשיח ולהעברת מסרים? (מייל, מודל, ווטצאפ)

חומרי הוראה ולמידה

• האם חומרי הלמידה מגוונים ומעוררים סקרנות ועניין?
• האם הם קריאים ובאיכות טובה?
• האם לסטודנטים ברור מה עליהם לעשות עם החומרים?
• האם הקישורים והסרטונים עובדים כראוי?

הערכה

• האם ברור לסטודנטים בדיוק על מה הם יוערכו?
• האם מפורטים בסילבוס אירועי ההערכה ומשקלם?
• אם הקורס יובא / שוכפל, האם עדכנתם את מועדי ההגשה על פי לוח השנה?
• האם בדקת את שקלול מרכיבי הציון בקורס במודל וב"ראשים"?

ועוד משהו:

מעקב לומדים: לאחר כשבועיים מומלץ לבדוק אם ישנם לומדים שלא התחילו את הקורס ולדווח למנהל לומדים להמשך טיפול.

לרשותכם מדריכים לעדכון הקורס במודל

שיכפול קורס

ייבוא קורס מתשפ"ג או לפני כן

עדכון תאריכי הגשה של מטלות

בקשות לסריקת חומרים באיכות גבוהה

לעזרה טכנית במודל מוזמנים לפתוח פנייה לשירות

לשאלות בנושא הוראה, למידה והערכה מוזמנים לפנות למייל pedagogy@herzog.ac.il

• סקירת הקורס בשיעור סיכום: כדאי להכין סיכום ב"מבט-על" על הנלמד בקורס, לסקור את הנושאים שלימדתם ואת עיקרי המסרים שביקשתם להעביר ביחס לכל נושא. הסילבוס הוא עזר מצוין לעניין: לעבור על נושאי הקורס ולסכמם.
• סרטון סיכום: ניתן לצלם ב'זום' סרטון קצר ובו סיכום של הלמידה. כדאי לשלב מילות עידוד, לצד הסבר על מבנה הבחינה, דגשים למיקוד הלמידה לקראת המבחן ואפילו דוגמאות לשאלות מהסוג שיופיעו במבחן. העלו את הסרטון לאתר המודל של הקורס ועדכנו את הסטודנטים.
• הכנת מאגר חומרי לימוד: משרתי המילואים ונשותיהם שהחסירו שיעורים יודו לכל תיווך קל ויעיל של חומר הלימוד. תוכלו להיעזר בכלי בינה מלאכותית, NotebookLM, אשר מסייע ביצירת חומרי למידה ואף פודקסטים המובססים על כל חומר כתוב שתעלו אליה. להדרכה על NotebookLM לחצו כאן.
• הכנת יחידת הכנה למבחן: ניתן להכין יחידה באתר המודל של הקורס ולהעלות אליה את רשימת נושאי הבחינה, דוגמאות לשאלות או כל חומר רלוונטי אחר. מרצים המעוניינים לשתף במצגות ששימשו כחומרי הוראה בשיעורים יכולים לעשות זאת ביחידה זו. מומלץ לעודד את הסטודנטים לשתף זה את זה בסיכומים או כל חומרי למידה שהכינו.
• תמיכה בלמידה לקראת המבחן: ניתן לפתוח באתר המודל של הקורס "פורום" ייעודי לשאלות ותשובות, ולעודד את הסטודנטים לשאול בו שאלות זה את זה וגם כמובן לענות על שאלות חזרה. למי שיש קבוצת ווטסאפ עם הסטודנטים/ יות, יכול להשתמש בה כדי לעורר שיח לימודי לקראת המבחן. קשר זה יסייע בהפחתת חרדה ויסייע ביצירת תחושת מסוגלות.
• הקלטת השיעור: חשוב מאד להקליט את השיעור ולוודא העלאתו לאתר המודל של הקורס. זה יסייע לכל מי שנבצר מהם להשתתף בשיעור.

נקודות אחרונות למחשבה

• סיום שנת הלימודים השנה מוצא את כולנו בתוך מצבים אישיים מורכבים עקב המלחמה. לכן, כדאי להקדיש מחשבה ולתכנן את סיכום הלמידה בקורס.
• המצב האישי של הסטודנטים והסטודנטיות שלנו עלול להקשות עליהם בהתארגנות להערכה המסכמת/ מבחן. ארגון יעיל של סיכום הלמידה יסייע להם.
• ולא לשכוח את משרתי המילואים ונשותיהם: כל חומר למידה מאורגן ומסודר יסייע להם בהשלמת השיעורים שהחסירו.